אחותו של מייסד אפל סטיב ג׳ובס סיפרה שמילותיו האחרונות לפני שהחזיר את האייפון שלו לבורא עולם היו ״הו וואו, הו וואו, הו וואו״. ונדמה שאין מילים מדוייקות יותר לתאר את התחושה לאחר הדרבי של חצי הגמר אתמול. הו וואו. זה היה דרבי שעשה כבוד למונח כדורסל. וכבוד למונח דרבי. וכבוד למונח דרמה. זה היה דרבי שבו עודד קטש ודימיטריס איטודיס לא היו צריכים לבחור את השחקנים הנכונים לשים על המגרש בדקות האחרונות ובהארכה, אלא לבחור מי הם חמשת הגברים שמסוגלים להתמודד בקרב הענקים הזה. זה היה דרבי שהתמונה שתיזכר ממנו יותר מכל היא ערימת השחקנים בצהוב ואדום שמזנקים על הכדור שהתגלגל על הרצפה בשניות לסיום. זה היה דרבי שחיפש, ומצא, גיבורים. זה היה הדרבי של הדרבים. ושוב, הו וואו.
הדרבי של מכבי
מאז הרכישה הנובורישית של הפועל ת״א על ידי עופר ינאי והרכישות המפוארות שלו שהרכיבו סגל נוצץ עבור המאמנים היווניים של הקבוצה, עומד מעל ראשה של מכבי ת״א החשש שהפועל ת״א תזכה בתארים על חשבונה. השמות הגדולים שהפועל החתימה בזמן מלחמה יחד עם ההשפלות השבועיות שמכבי עברה ביורוליג היו סימנים מקדימים מפחידים מבחינתה. ועדיין, כל שבוע משפיל לא היה השבוע שבו הפועל ת״א זכתה בתואר. והשבוע הנוכחי היה יכול להיות השבוע הזה. עם ג׳יילן הורד פצוע. ותבוסה בברצלונה והפסד במעוז החמאס בבסקוניה. ועל כן השמחה המכביסטית אתמול הייתה פורקן אדיר. לא רק בגלל הדרמה וההארכה. לא רק על זה שהיא עדיין במשחק כדי לזכות בגביע, אלא גם כי הפועל ת״א כבר לא במשחק. הצל האדום שחיכה לה בסמטה חשוכה נעלם עד הפלייאוף. את ירושלים היא כבר די רגילה לראות חוגגת גביעים. ומכבי הפסידה אליפויות לחולון, חיפה וגלבוע. אבל חגיגה עירונית אדומה הייתה קש אחד כבד מדיי על הדבשת שלה, בטח בעונה כזו. והיא ניצלה ממנו. עכשיו ההשפלות ביורוליג יכולות להימשך.
הדרבי של הפועל
מאז הרכישה הנובורישית של הפועל ת״א על ידי עופר ינאי והרכישות המפוארות שהרכיבו סגל נוצץ עבור המאמנים היווניים שלו, עומדת מעל ראשה של הפועל ת״א מטרה אחת - קבלות. גביעים. אליפויות. זכייה ביורוקאפ וכרטיס ליורוליג. החשש שהימצאותו של ינאי בהפועל ת״א היא גחמה קצרת טווח מחייבת את המערכת כולה בפמפום דלק שיצדיק את ההשקעה המוגזמת מדיי בפרויקט, ויעשו את הבוס שהשקיע מעל 100 מיליון ש״ח מרוצה. ואלה חייבים להיות הישגים ברורים ומתכות שמונחות על הצוואר ובארון הגביעים. ובמבחן הראשון שלה הפועל ת״א נכשלה. וזה היה המבחן הכי קל שלה כי מדובר במשחק הדחה אחד מול יריבה חבולה וקצרה שעוברת עונה מהגיהנום. יכול להיות שהפועל תזכה ביורוקאפ ובאליפות והגביע הזה ייראה כמו תואר שולי ש״מי צריך אותו בכלל״. אבל במערכת כיאוטית כמו הפועל הנוכחית, היא הייתה חייבת את הגביע הזה כדי לסמן לעמוד הענן בראש המחנה שהכיוון נכון. ונכון לעכשיו, זה לא בטוח בכלל. היא אפס משתיים בדרבים. יש לה שחקנים בסגל שלא מרוצים מהשימוש בהם והם עם פרצופים ארוכים ובטן מלאה. וכל מה שנותר לה זה להאשים את השופטים ולהקשיב לפודקאסט של פטריק בברלי מדבר על לוקה דונצ׳יץ׳. אולי שם, בין עשן הסיגרים, היא תמצא תשובה.
הדרבי של קטש
את הדרבי הזה עודד קטש ניצח בזכות ניהול מדוייק של הסגל הקצר והמהודק שלו. ובזכות שלושה שחקנים שהתעלו למעמד. רוקאס יוקובאיטיס, רומן סורקין וליוואי רנדולף. יוקובאיטיס מגשים את החלום שלו, להוביל קבוצה ולהיות פקטור דומיננטי. כמה דומיננטי? 27 נקודות ו-8 אסיסטים. מדד 32. זריקה מושלמת מחצי מרחק. קבלת החלטות בוגרת ועצמאית, גורם מייצב מול האימפולסיביות של תמיר בלאט ובחירת הזריקות שלו. שמירה סבירה ביחס לסטנדרטים הנמוכים של מכבי השנה. גמר הגביע רשום ביג טיים על שמו. רוקאסטאר.
רומן סורקין נתן את אחת מהתצוגות הגדולות ביותר שראינו מגבוה ישראלי בעשור האחרון. הריווח שהוא מספק מבחוץ, הסיומת שלו בצבע מול מוטלי וקאבוקלו (למה בעצם הוא אחד מחמשת הזרים שמתלבשים בהפועל?), היכולת שלו להעניש על חילופים (והיכולת של יוקובאיטיס ובלאט למצוא אותו), הכדורים שהוא השאיר בחיים בריבאונד הגנה והתקפה, והיכולת שלו להישאר חד גם ברגעים צמודים הם תשובות חותכות לכל מי שאמר שהכיסים שלו כבדים מדיי השנה. והכיסים שלו כבדים השנה בגלל ההצעות המפתות שהוא קיבל מהפועל ת״א. אז אתמול התברר שהתשלום הנוסף, המופקע, שמכבי ת״א שילמה עבורו היה עבור המשחק הספציפי הזה אתמול. כשסורקין לובש צהוב ולא אדום. ועבור עוד כאלה שיבואו בפלייאוף. ואתמול זו התבררה כהשקעה הכי חכמה של מכבי העונה, והיה זה זמן הדיבידנד.
וליוואי רנדולף. איזה קלאץ׳. כשהוא קלע את השלשה עם הלוח שהעלתה את מכבי ליתרון, כל מי ששיחק כדורסל וחטף או קלע סל כזה, ידע שהסיפור גמור. זה סל של מזליקים שלא יכולים להפסיד באותו ערב. אבל הדבר האחרון שאפשר לומר על רנדולף שהוא מזליקי. אתמול הוא מימש את הציטוט האדיר של יוסף טרומפלדור: ״חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך לירות? אני חייל״. אז כשהיה צריך סלים בבידודים רנדולף היה סייבן לי כשהיה צריך סייבן לי. וכשהיה צריך לסיים בצבע ולתת גוף הוא היה ג׳יילן הורד כשהיה צריך ג׳יילן הורד. והוא היה ליוואי רנדולף כשהיה צריך ליוואי רנדולף. אם במכבי חיפשו מנהיג, הם יכולים להפסיק לחפש.
(אלן שיבר)
(אלן שיבר)
הדרבי של איטודיס
רמת הביצוע של הפועל ת״א אחרי פסקי זמן של איטודיס הם ברמה הגבוהה ביותר. אי אפשר להגיד את זה על מכבי של קטש שביצועיה מביכים בדקות קלאץ׳. אבל אצל הפועל של איטודיס, כמעט אחד לאחד מבוצע מה שמשורטט. הרבה בזכות ים מדר, שניסה לסחוב את הפועל ת״א על הכתפיים שלו תוך כדי שהוא מנסה להעביר סדנת ״מי גדול יותר״ לתמיר בלאט, ועל כן היה צריך עזרה. אז תומר גינת עזר עד שיצא בעבירות. בר טימור עזר כמיטב יכולתו. מוטלי וויינרייט תלויים באחרים. ההתקפה לא עוברת מספיק דרך פוסטר כדי שהוא ייצר דומיננטיות. נשאלת השאלה אם קאבוקלו צריך להתלבש בכלל והאם לא עדיף לשחק עם ווינרייט ב-4. אבל יש עוד אחד. קוראים לו ג׳ו רגלנד והוא היה מוכן לעזור. יותר מכך, זה מה שהוא עושה הרגלנד הזה. מנצח משחקים מהסוג הזה. אבל איטודיס קצת שכח אותו אחרי המחצית הראשונה, בה רגלנד השכיח את פטריק בברלי.
וכשהוא החזיר אותו, והוא שם את הפועל ת״א בעמדת ניצחון עם סל חשוב שעשה 87:91, איטודיס הוציא אותו והכניס את גיא פלטין. ורגלנד לא הבין למה. גם אנחנו לא. אולי זה היה חילוף הגנה-התקפה? אבל מה עם חילוף ניצחון-הפסד? נדמה שזה היה רגע קלאסי של אימון יתר. התערבות גדולה מדיי של המאמן במהלך העניינים במקום לתת לשחקנים שיודעים איך לייצר סיטואציה של ניצחון לשלוט בעניינים. כי לשחק שניות דרמטיות וצמודות, שתלויות בקבלת החלטות של אומץ, יכולת ואינטליגציה בלי רגלנד הם לוקסוס גדול מדיי עבור הפועל. ונדמה היה שאחרי השעייתו של הפודקאסטר, רגלנד יקבל את המפתחות. אבל אתמול הן ניתנו כמעט בלעדית למדר שעשה עבודה ענקית. אבל היה זקוק לעזרה. ואיטודיס לא עזר למדר כדי שיעזור לאיטודיס. צריך להיות עם אגו גדול במיוחד לא ללכת עם רגלנד בדקות הכרעה. לאיטודיס יש אחד כזה. אבל גביע אין לו השנה.
עולם כמנהגו נוהג
הנהי של איטודיס ועופר ינאי. כבר ראינו טעויות שיפוט בעבר ואנחנו יודעים לזהות היטב שערוריות שיפוט. זה לא המקרה כאן. היה שיפוט סולידי ומדוייק של משחק בדרגת קושי גבוהה עם הרבה לחץ מסביב. להיפך - חמישה פלופים של שחקני הפועל ת״א עברו ללא תגובה או אזהרה. הפיזיות הייתה שקולה לשני הצדדים. שום שריקה לא הכריעה את המשחק. זה היה צוות שיפוט שלא כלל שופטים שחצנים, מלאים בעצמם ויודעי כל שחושבים שבאו לראות אותם. השיפוט לא הכריע את המשחק למרות שבמשחק כזה כל החלטה יכולה לקבוע. השחקנים והמאמנים הכריעו את המשחק. ינאי ואיטודיס יכולים לטפס על עץ אחר, ועדיף שתהיה עליו מראה. בכלל, אם הפסדים בדרבים ונהי על שיפוט הם ה-DNA של הפועל הישנה, וינאי רוצה לשנות את מערכת ההפעלה האדומה הזו, של ״הפועל שוב הפסידה״ ו״כל העולם נגדנו״, למה ינאי, בטנטרום שלו על השיפוט אתמול, מנפנף ב-105 מיליון שקל שהשקיע בהפועל ת״א כאיזה פקטור שקשור לשיפוט?
תדמיינו לכם
תדמיינו רגע: ים מדר, תמיר בלאט, רומן סורקין, תומר גינת, דני אבדיה, בן שרף, יובל זוסמן, רפי מנקו, דני וולף, קאדין קרינגטון, נועם יעקב, אדם אריאל, רועי הובר, וכשתפתחו את העיניים תגלו שזו המציאות ותרצו שמשחקי הנבחרת יהיו היום בבוקר. זה יכול להיות תור הזהב של הכדורסל הישראלי.