בתום שני משחקים, אחד בחוץ ואחד בבית, המקום הראשון נמצא לגמרי בידיים של הנבחרת. ניצחון מעל 4 נקודות ואחד נוסף מול בולגריה ביום רביעי, וישראל עולה לאליפות אירופה מפסגת הבית. ניצחון על קרואטיה בפחות מ-4 הפרש, אך 'וי' נוסף מול בולגריה יבטיח את הכרטיס ליורובאסקט מהמקום השני.
הנבחרת תשחק את המשחק המכריע בטורניר בארץ, באולם ביתי (19:00, באולם זיסמן בר"ג, שידור ישיר בערוץ הספורט), שחשוב מאוד שיהיה מלא בקהל שדוחף ומעודד את הבנות. מניסיון אישי אין כמו לשחק באולם מלא שנותן אנרגיות ומעלה את האדרנלין, יש לכך משמעות חשובה ביותר. בעשור האחרון בנויה הנבחרת על שתי שחקניות עיקריות: שי דורון ולירון כהן, שעד כה בטורניר הנוכחי, לא הצליחו להציג ביחד את היכולת הטובה שלהן. הנבחרת חייבת אותן ביום קליעה טוב, בשיתוף פעולה וסינרגיה, כך שלא תבואנה אחת על חשבון השנייה אלא שתשלמנה אחת את השנייה.
חשובות. מאוד
רק תגיעו!
מאז ומתמיד הסתמכה נבחרת ישראל בעיקר על גארדיות חזקות ומוכשרות, ובעצם מאז עידן ענת דרייגור לא הייתה לנו סנטרית טבעית משמעותית ודומיננטית מתחת לסלים. אמנם, ישנן בסגל שתי שחקניות גבוהות אך תרומתן למשחק אינה משמעותית. עובדה זאת מביאה את הנבחרת להשתמש בשחקניות נמוכות, ששומרות על שחקניות גבוהות ומכריחה את הנבחרת לשחק בסגנון משחק מהיר, שנובע מלחץ אגרסיבי על הכדור אשר מביא לאיבודי כדור של היריב.
אחד הדברים שאפיינו את הנבחרת במשחק נגד בולגריה היה משחק אגרסיבי בהגנה שהביא ליציאה טובה מאוד להתקפה מתפרצת, אך קבלת ההחלטות בצמתים קריטיים הייתה לקויה והנבחרת לא ידעה לנצל את המצבים הטובים שהיו לה. נגד נבחרת קרואטיה החזקה אין מקום לטעויות. סגירה לריבאונד, אגרסיביות בהגנה וקבלת החלטות במשחק המעבר, יהיו המפתחות להצלחה.
אחד הדברים המעודדים בטורניר, זה לגלות שיש דור המשך. נעמה שפיר, שחקנית צעירה שחזרה לארץ לאחר 5 שנים בקולג' ועונה באליצור רמלה, הראתה המון אופי ויכולת טובה משני צידי המגרש. נעמה הפכה לשחקנית משמעותית בנבחרת ויחד עם שירן צעירי עשו מהפך מול הבולגריות. הנבחרת מאופיינת במשחק קבוצתי ללא אגו ועם הרבה הקרבה ולחימה על כל כדור. המשימה היום בהחלט אפשרית וברת השגה. כולנו תקווה שהמשחק ביום רביעי ימנע את החישובים והספקולציות להמשך הטורניר.