וי על השלב הראשון
נבחרת ישראל, בסופו של דבר, עשתה את העבודה ועלתה לשלב הבא במוקדמות אליפות העולם. נכון, המאזן יכול וצריך היה להיות יותר טוב, אבל אתמול (ראשון) כשאפילו חרב ההדחה ריחפה מעל הראש (אמנם בתרחיש לא כל כך סביר) - השחקנים של גיא גודס סיפקו מחצית שניה טובה והביסו 77:96 את אסטוניה בתל אביב. "ראו שנהנינו", סיכם גיא פניני. "המשחק שטף, שיחקנו ביחד, מסרנו הרבה אסיסטים, רצנו, קלענו שלשות. שמחים שלפחות את המטרה, לעלות שלב, השגנו".
המחצית הראשונה אתמול עוד היתה צמודה, אבל אחרי ההפסקה ישראל הצליחה לברוח. תומר גינת, רומן סורקין, יובל זוסמן וגל מקל הציגו יכולת טובה, כשבניגוד למשחק בלובלין ביום חמישי - הפעם הנבחרת איבדה פחות כדורים (11) וקלעה הרבה יותר טוב מחוץ לקשת (41%) - וסגרה עניין מול נבחרת פחות טובה ממנה. "אני שמח שבמחצית השניה התעשתנו, זה ניצחון מאוד חשוב בשבילנו", סיכם גינת שסיים כקלע המוביל עם 17 נקודות. "ההבדל בעיניי בהשוואה למשחק מול פולין הוא במחויבות. היינו מחויבים יותר, הגנתית בעיקר, שמרנו יותר טוב, זה היה המפתח".
מקל וזוסמן
מי שהיה במרכז העניינים הוא גל מקל. אחרי שלא שיחק במשחק הראשון והודה שהופתע, הקפטן סיפק אתמול הופעה יוצאת מן הכלל עם 8 נקודות, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, חלקם מרהיבים, והיה חלק משמעותי בבריחה שהובילה לניצחון. ואחרי שהוא הציג יכולת כזו השאלה המתבקשת היתה - איפה הוא היה במשחק בפולין?
במרכז העניינים (אלן שיבר)
"לא הרגשתי באימונים שהוא מוכן לגמרי לשחק", הסביר גודס. "הוא היה פצוע לאחרונה, לקח לו לזמן לחזור לעניינים. כולם רוצים לשחק אבל לא כולם יכולים לשחק ולא כולם יכולים להיות מרוצים. אבל גל דיבר איתי לפני המשחק והוא אמר לי שאם אצטרך אותו, הוא מוכן".
שחקן נוסף שבלט אתמול היה יובל זוסמן, שפתח בחמישיה, סיים עם 14 נקודות ועם מדד היעילות הגבוה ביותר בנבחרת (19) לצד תומר גינת. הוא פתח מצוין עם 3 שלשות כבר ברבע הראשון וקיבל את כמות הדקות הגבוהה ביותר מגודס. "אני יודע שבכל משחק אני בא לתת הכל מעצמי", אמר זוסמן. "אני מביא את נשמה גם אם אני משחק שחמט. אני תמיד נותן 100 אחוז מעצמי, מנסה לעשות הכי טוב כדי שהקבוצה תנצח".
זה לא מובן מאליו שזוסמן, וגם תמיר בלאט, נטלו חלק בשני המשחקים בחלון הזה. הם סיימו את העונה בשלב המאוחר ביותר מבין כל שחקני הנבחרת, ואפילו בשלב מסוים נשקלה האפשרות לתת להם מנוחה, אבל נראה שבסופו של דבר, נלקחה ההחלטה הטובה לכל הצדדים. "זה שונה להגיע לנבחרת מגרמניה, האוהדים קוראים בשם שלך, התגעגעתי לזה", סיפר זוסמן. "אני שמח שהקהל דחף אותנו וניצחנו. שיחקנו קשוח ועשינו את הדברים הקטנים שמנצחים משחקים".
"התגעגעתי לזה" (אלן שיבר)
הסיכוי למונדובאסקט
הניצחון אתמול בהחלט היה חשוב ונאה, אבל גם גיא גודס הודה בסיום שהתחושה מהקמפיין כולו "מעט מרירה". ישראל הרי פתחה עם שני ניצחונות ונראתה בדרך הנכונה, אבל אז הגיעו שלושה הפסדים רצופים, חלקם די אכזריים, שגרמו לנבחרת להגיע במאזן של 3:3 בלבד. "פספסנו שני משחקים שהיינו צריכים לנצח, גרמניה ופולין בחוץ, אני מקווה שלא נצטער על זה", אמר פניני. "אני לא אשקר, ההפסד לפולין ישב בראש, וכל ניצחון שפספסנו. זה היה קשה".
גודס הוסיף: "היינו יכולים להיות עם עוד שני ניצחונות, לעולם לא נוותר, נצטרך פשוט להיות בעתיד יותר טובים ברמת המחויבות. הנבחרת שלנו מעולם לא מוותרת, ננסה לעשות היסטוריה בהמשך".
כעת ישראל נכנסת לשלב השני במוקדמות אליפות העולם והיא תשחק בבית שכולל את גרמניה ואסטוניה שעלו מהבית שלה, וכן את פינלנד, סלובניה ושוודיה. כדי להעפיל למונדובאסקט לראשונה מאז שנת 1986, ישראל תצטרך לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים - אלא שהמאזנים מהשלב הקודם נספרים וכרגע היא נמצאת רביעית במאזן 3:3. פינלנד (1:5), גרמניה (1:5) וסלובניה (2:4) מקדימות אותה.
השלב הנוכחי יכלול שישה משחקים - שניים נגד כל נבחרת שעלתה מהבית המקביל, בשלושה חלונות: אוגוסט, נובמבר ופברואר. שחקני ה-NBA יוכלו להגיע לחלון אוגוסט, ולעניין הזה יש כמה משמעויות: קודם כל, שדני אבדיה יוכל להיות חלק מהנבחרת. פינלנד, מנגד, שתארח את ישראל באוגוסט, תהנה משירותיו של הכוכב שלה, לאורי מרקאנן, שקלע אתמול את סל הניצחון שהדיח את קרואטיה.
בנוסף, ואולי חשוב מהכל: ישראל תפגוש את סלובניה בנובמבר ופברואר, כלומר, תימנע ממפגש מול לוקה דונצ'יץ', מה שישפר ללא ספק את סיכוייה. "ברור שזה יהיה קשה", אמר גודס, "אבל בשיטה הזו של החלונות קשה לתכנן דברים, אתה לא יודע מה יהיה בנובמבר או בפברואר. בכל מקרה אנחנו לא מפחדים מסיטואציה קשות".
גינת סיכם: "אנחנו לא נסתכל רחוק מדי, צריך לקחת את השלב הבא משחק אחרי משחק. עכשיו יש לנו כמה שבועות להתאושש, נצטרך לבוא להכנות לקראת החלון הבא רעננים, מרוכזים ובעיקר ביחד. האתגר גדול וקשה, אבל אנחנו מאמינים בעצמנו מאוד".
היסטוריה בדרך? (אלן שיבר)