איגוד הג'ודו עונה לשלזינגר: נגיש תביעה על לשון הרע

סאגת אליס שלזינגר ממשיכה להכות גלים, וכעת הגיע תורו של איגוד הג'ודו להגיב לג'ודוקא שביקשה לעבור לייצג מדינה אחרת. האיגוד מסר כי בכוונתו להגיש תביעת לשון הרע נגד כל מי שהעלה טענה על כך שמשה פונטי, יו"ר האיגוד, הרוויח כספים לעצמו מתחרויותיהן של ירדן ג'רבי או שלזינגר. האיגוד שלח מכתב חריף המובא כאן:

• שלזינגר: "לא אייצג יותר את מדינת ישראל"

ברצף של מסיבות עיתונאים וראיונות לתקשורת, אליס שלזינגר ובן זוגה ומאמנה פבל מוסין, יצאו במסע תקשורתי ומשפטי, במסגרתו העלו שורה של טענות והאשמות כנגד איגוד הג'ודו כולל הטחת האשמות אישיות חסרות תקדים בעומד בראשו, משה פונטי. לפי הנאמר על ידם, מטרתה של אליס היא לאלץ את איגוד הג'ודו לתת לה שחרור ללא תנאי להתחרות באולימפיאדה בשורות מדינה זרה (כלומר – גם כנגד נציגת ישראל). בשורות הבאות נוכיח, שחור על גבי לבן, עד כמה מדובר במסך עשן שכלל טענות כוזבות וחצאי אמיתות שנועדו להסתיר את האמת במלואה:

1. הויכוח האמיתי בין אליס ופבל לאיגוד הג'ודו, נבע בין היתר (ובעיקר) מכך, שהם דרשו מימון כספי אישי לפבל. נערכה התכתבות מייל בין פבל מוסין ומנכ"ל איגוד הג'ודו ערב אליפות ארופה, בה פבל מוסין דרש שאיגוד הג'ודו יממן את טיסתו ושהייתו ואחרי שהאיגוד הודיע לו שלא ניתן לעשות זאת כי לא מממנים מאמנים אישיים, הודיע פבל שאם כך הוא לא יוצא לאליפות (מיד אחריו שלחה אליס מייל שאינה יוצאת לאליפות בלעדיו).

2. כל הטענות או הרושם שנוצר נגד פונטי שכביכול הוא מרוויח כסף כשירדן ג'רבי זוכה, או מרוויח כסף בכלל מאיגוד הגו'דו או מעמותה כלשהי במסגרת איגוד הג'ודו – הן שקר וכזב ופשוט הפוכות למציאות. הוא עושה את תפקידו באיגוד הגו'דו בהתנדבות מלאה. אדרבא, שיבואו פבל ואליס ויראו שקל אחד שקיבל פונטי כשכר מאיגוד הג'ודו וכו'. ולא זו בלבד, הוא, כדוגמא אישית לעוסקים אחרים בענפי הספורט, מסרב אפילו לקבל החזר הוצאות עבור פעילותו האינטנסיבית ועומד על כך שפעילותו תהיה התנדבותית מתוך אהבת הספורט והרצון בהצלחת המדינה. בנושא זה (ולא רק) תוגש תביעת לשון הרע כנגד כל מי שהעלה טענה שקרית ופוגענית במישור זה. נקודה.

3. אין יסוד לטענות שונות כגון שפונטי אילץ את אליס לעבור משקל, שהאיגוד מנע ממנה סיכוי ספורטיבי וכו'.

בעבר היה כאן מאמן אוסטרי, רוברט רוהאואר, שהוביל את שלזינגר למדליה באליפות עולם, אך לאחר מכן היא סרבה להתאמן אצלו ועברה להתאמן אצל פבל. גם השנה אגב, הוצע לה בנבחרת שמי שיהיה אחראי עליה יהיה עוזר המאמן עומר יצחקי. גם לכך סירבה. היא טוענת שהם לא דרשו מימון למוסין. לפני אליפות אירופה היא התאמנה בנבחרת, עד שהגיעה דרישה למימונו של מוסין לאליפות אירופה. כלומר שתהיה נבחרת ישראל, בה יהיו 5 ספורטאיות עם מאמן אחד, ונבחרת אליס שלזינגר עם מאמן צמוד. כלומר שהיא תופלה לטובה. או כפי שמוסין מגדיר זאת "מאמן לאומי של אליס".

האחרון שיכול להטיף מוסר הוא פבל מוסין. מוסין היה מבכירי המערכת המקצועית של הנהלת האיגוד הקודם שהודחה על ידי בית משפט. מוסין היה המתנגד הראשי לכך שיהיו מאמנים אישיים בנבחרת כאשר הוא היה מאמן נבחרת, ומנע ממאמנים אפילו צפייה באימוני הנבחרת. כרגע הוא הפך את דעתו המקצועית ב180 מעלות, מעניין מדוע. מוסין אימן את נבחרת הנשים - גם אליס וגם הספורטאיות האחרות, כשהיה לפי הטענה בן זוגה של שלזינגר. הוא האחרון שיכול להעיר משהו על ניגודי עניינים.

ונקודה אחרונה להדגיש:
באליס שלזינגר ובמאמן שלה, הושקעו מאות אלפי שקלים כספים ציבוריים. על כל המשתמע מכך. כולל מחויבות שעולה מכך. אין ספורטאי שיש לו זכות קנויה להתחרות באולימפיאדה והשדה בו הדברים צריכים להיות מוכרעים הם השדה הספורטיבי. אחרת כל פעם שיש שני ספורטאים טובים בארץ שמתחרים על אותה משבצת, כמו שיש למשל בגלישה, נהיה מחויבים לשחרר אחד מהם ללא צינון וללא תנאים, ברגע שיגיע למסקנה שסיכויי או מימונו בארץ אחרת נוחים יותר.

ויותר מכך, לא היתה אף פנייה ובקשה מאף איגוד ממדינה אחרת בבקשה להעביר את שלזינגר למדינה אחרת. אם תגיע פנייה כזו, הנהלת האיגוד תדון בכך, כפי שהודיע בעבר במכתב לאליס שלזינגר, אבל בכל מסך העשן הסמיך הזה, חשוב לדעת כי לא נעשתה כל פנייה לאיגוד הג'ודו הישראלי. חשוב להבחין שלא מן הנמנע שיש כוחות העומדים מאחורי הרעש הגדול, התקשורתי והמשפטי, שמטרתם האמיתית היא להביא להחלפת העומדים בראש איגוד הג'ודו. ימים יגידו.