כל כך אוהב, כל כך כואב

אורן סמדג'ה בטור מיוחד ליום הזיכרון על בנו עומר ז"ל, שנפל במלחמה בעזה: הוא ספג את ערכי הנתינה והאהבה למדינה ונפל למענה. הלב כואב, אך התקווה לא פוסקת. בחרנו, ובוחרים בחיים

Getting your Trinity Audio player ready...

(תמונה: האינסטגרם של אורן סמדג`ה)

עוד כנער באופקים, בבית ציוני שחינך לאהבת המדינה, חשתי תחושת קדושה ביום הזיכרון. הצפירה קרעה את הלב, והכל עצר מלכת – לכבד את הנופלים ואת המשפחות שאיבדו את היקר מכל. המעבר לחגיגות יום העצמאות היה לעיתים חד מדי, מהר מדי.

כספורטאי, כל כך התגאיתי לייצג את המדינה. כמאמן הלאומי – אני גאה בכל יום מחדש. אבל מעל הכל – אני גאה בעומר, בני בכורי, על הדרך שבחר להתגייס לגולני, ולהיות הכי "אחי קרבי” שיש.

"האדם תבנית נוף מולדתו". עומר ספג את ערכי הנתינה והאהבה למדינה. עומר נפל למען המדינה.

הבחירה והדרך לא היו פשוטות. עומר היה ילד טבע, קצת מורכב, שלא נתן לקשיים אישיים לעצור אותו. הוא ראה בקושי אתגר. הוא התקדם בסולם ההצלחות בזכות התמדה, נחישות והאמונה ביכולת שלו. כל צעד בדרך היה מלווה בעבודה קשה וביכולת להתמודד עם אתגרים. בכל שלב, הוא לא רק שאף להישג הבא, אלא גם טיפח את הערכים שמהם צמח – התמדה, כבוד ואחריות. זאת הייתה הדרך שהוא בחר. עומר נפל.

מורשתו מונצחת על-ידי בניין פעיל ותוסס בווינגייט שנקרא על שמו – ממש כמו עומר. ובמושב תקומה שבדרום נפתחה מכינה לזכרו. המשפט שליווה את עומר שלנו – "להעז ולא לפחד להיכשל".

השנה, ליאת ואני, יחד עם רום ורותם, נהיה ביום הזיכרון כמשפחה שכולה.

כל כך מתגעגעים.
כל כך אוהבים.
כל כך כואבים.

אנחנו מצדיעים – ללוחמים, לפצועים, לנופלים. אמן. הלב כואב, אך התקווה לא פוסקת. אני מאחל מכל הלב שיחזרו הבנים שלנו לחיק המשפחה, ויחד, כעם אחד, נוכל להתאחד. אני מאמין שנוכל לשוב לאחדות אמיתית ולשלום.

בחרנו, ובוחרים בחיים. "ביחד ננצח” – אינה רק סיסמה. זו דרך חיים.

עומר סמדג`ה זכרונו לברכה. המשפט שליווה אותו - “להעז ולא לפחד להיכשל“ (תמונה: האינסטגרם של אורן סמדג`ה)