אני דורש שתחזירו את ברזיל שלי. טורניר הקונפדרציות יתחיל הערב בבירה ברזיליה כששחקני הסלסאו יעלו יד ביד למגרש נגד יפן באיצטדיון Mané Garrincha. ואחרי כמה שנים שהנבחרת האמיתית נעלמה מעיני הברזילאים ובעיקר לא שיחקה כמו "ברזיל" (לקרוא עם מבטא כבד), הגיע הזמן – לתשומת לב הקורא לואיס פליפה סקולארי - שנראה ונקבל את מה שאנחנו רגילים אליו. את מה שנולדנו אליו – את הז'וגו בוניטו. את השליטה האבסולוטית בכדור, המסירות מרגל לרגל, את הפדאלאדה, הראבונה, הסומבררו, וכשהכדור מגיע באוויר את הביסיקלטה ישר לרשת. תחזירו לי את ברזיל.
- "תגיד, איפה זה ברזיל?". - "בין גאנה למאלי". זו הבדיחה הרשמית של הטורניר. הברזילאים כבר פיתחו הומור עצמי על ההידרדרות הנוראית בדירוג פיפ"א למקום ה-22 בעולם. אתם קולטים?! זה 21 מקומות נמוך מאיפה שאנחנו צריכים להיות. ונורא מזה, יותר מעשור אחרי הזכיה האחרונה בגביע העולמי הכעס בארץ הסמבה הוא כל כך גדול על כך שהרחיקו את הנבחרת מהעם. לקחו אותה מאיתנו. 134 משחקים שיחקה הסלסאו מאז 2002, לא כולל המונדיאלים, רק 34 מהם היו בגבולות המדינה. 100 משחקים מחוץ לברזיל. אז איך לא נכעס?! תחזירו לי את ברזיל.
אבל אי אפשר לפתוח טורניר באווירה שלילית, אחרי הכל מדובר בשיאנית הזכיות בגביע העולם עם 5 הנפות. במדינה שהביאה לעולם את השחקנים הטובים ביותר בהיסטוריה של המשחק - פלה, רומאריו, רונאלדו וגארינשה. על גאוות יחידה כשכל כוכב בדגל המסמל את 27 מדינות הרפובליקה הגדולה, שמתכנסות ושרות בגאווה את שירו של פרנסיסקו מנואל דה סילבה: "ארץ נערצת בין אלף אחרות, את ברזיל. לבני הארץ הזאת את אם עדינה, מולדת אהובה". ברזיל שלי חוזרת.
זהו, אני מוכן. 5 חולצות צהובות עם סמל ההתאחדות הברזילאית (CBF) מגוהצות בארון, אחת לכל משחק עד הגמר. את השישית ארכוש כשניקח את הגביע. הצעיף שלי מימי טרום מונדיאל 2002 כשעוד היינו עם 4 כוכבים מעל הסמל, פרוס על הטלוויזיה. את מודעות ההתנצלות בפני השכנים על 3 שבועות של רעש בלילות כבר הדפסתי ונשאר רק לתלות בחדר המדרגות. ברזיל שלי חוזרת.
בראש כבר יומיים אני עם התסריט המושלם של משחק הפתיחה נגד היפנים. כמה דקות של גישושים, ואז ניימאר, שהיה יחסית חלש במשחקי האימון, לוקח את הבמה, מבקיע צמד ובישול לפאוליניו. השדר הראשי של רשת "O Globo" צורח גוללללללל!! וכל דרום אמריקה שומעת איך הוא קורע את מיתרי הקול. "הו ברזיל, זר של אמריקה. מוארת על ידי שמש העולם החדש". ברזיל שלי חוזרת. [אסף אקרמן]