מי המנהיג ומה עושים עוזרי המאמן?

זה מתחיל לפני כחודשיים, בגיוס. ברגע שגל מקל ויתר על לבישת המדים הכחולים/לבנים של הנבחרת לטובת הלבנים/כחולים של דאלאס, התלות ביוגב אוחיון כפוינט גארד וכרכז טבעי יחיד בסגל הייתה ועדיין גדולה מדי. אין קבוצה או נבחרת בעולם בלי שני רכזים טבעיים, לפחות. מורן רוט שבאנרגיות ובטירוף שלו יחד עם יכולת החטיפה, היציאה למתפרצות או ביצוע הפיק-אנד-רול, היה מושלם לתפקיד הבק-אפ פליימייקר. תוסיפו לזה את אופיו חסר האגו ואת המחויבות העצומה שלו בכל קבוצה בה שיחק ותקבלו זימון מושלם לסגל. על חשבון מי? אולי על זה של רביב לימונד שמוביל כדור פחות טוב מיותם הלפרין וקולע פחות טוב מאפיק ניסים למשל.

עוד עמדה חסרה שהנבחרת משוועת אליה הוא זו של הקלע הקלאסי. גם כאן לנבחרת יש כרגע אחד כזה בלבד, אפיק ניסים. הגארד הנהדר שהיה גם אחת מנקודות האור במשחקי ההכנה, קלע מול בריטניה 17 נקודות בכוחות עצמו בהתקפת מעבר, בחדירות אישיות ובשלשות קשות. השאלות הנשאלות הן: א. למה לא לעבוד בשבילו עם איזה תרגיל מובנה, עם חסימות טובות? גם אם יילך לסל ויסחט עבירות, ניסים הוא שחקן שמתקרב ל-90 אחוז מקו העונשין לאורך הקריירה. ב. מדוע לא להזמין לסגל עוד שוטר כזה? על המדף מוצעים דגן יבזורי ויהוא אורלנד שבהיעדר משחק פנים משמעותי יכלו לתרום באחד מהנשקים העיקריים של הנבחרת באופן מסורתי – הקליעה מבחוץ. שני השחקנים הללו יכלו להפתיע לא מעט נבחרות וקלעי מסוגם יכול היה לתרום 2-3 שלשות במשחק באחוזים גבוהים ולפתוח את הצבע לחדירות ולתנועה ללא כדור של כל הכספיים והאליהויים למיניהם. בסגל הנוכחי, לך תסמוך על יום קליעה מבחוץ של הלפרין, אוחיון, לימונד ופניני שאף אחד מהם לא ממש גאנר.

ובאותו עניין, יש לתת את הדעת בנושא זימון המתאזרח. הצורך להשתמש ולנצל את היכולות האתלטיות של אלכס טיוס הן ברורות. הוא פיזי, קופץ, שומר, חוסם, יעיל – הכול נכון, כשהוא כשיר! טיוס לא שיחק שנייה במשחקי ההכנה, לא מכיר מספיק את התרגילים, לא בכושר משחק, אנמי, כבוי ו... פצוע! אם שיבק היה מתעלם מכל אלה ונאחז בביצועי טיוס מקמפיין הקיץ שעבר, הרי שהשחקן היה אמור לפתוח בחמישייה מול הבריטים ולשחק דקות ארוכות ומשמעותיות. ומצד שני, אם המאמן מודע לכל הבעיות שציינתי קודם, אולי אפשר היה לוותר על שרותיו בסיבוב הזה ולהזמין במקומו, על תקן המתאזרח היחיד המותר לנבחרת את סילבן לנדסברג? שחקנה של סגנית האלופה מתל אביב נחשב לישראלי הטוב בארץ, נטול אגו, שומר, חודר, מלהיב וקלעי אדיר, אפרופו הפסקה הקודמת.

המשחק מול בריטניה היה המשך ישיר למשחקי ההכנה. אותה חמישייה שלא תפקדה באף רבע ראשון מהמשחקים הללו, עלתה לפרקט ראשונה (אם הבאת את טיוס ואתה מאמין בו, למה שלא יפתח במקום גרין? ומה רע בניסים היעיל על המשבצת של הלפרין הלא יציב?), אם שיבק לא תרגל בכל משחקי ההכנה יותר מ-3 דקות רצופות לחץ הגנתי כמובן שלא ראינו אותו גם מול הבריטים, ואיפה היה משחק הריצה שמסורתית מאפיין את הנבחרת? אותו לא ראינו לא בהכנה ולא במשחק הפתיחה. הרי ברור לכולם (ראינו במשחקי ההכנה, פעם אחר פעם) שהנבחרת תקועה במשחק העומד. ההתקפות המתפרצות נעלמו כמעט לגמרי וכך גם הנקודות במשחק המעבר, אין תנועה בלי כדור, אין פיק אנד רול משמעותי, למעט כספי החלוד אין גו-טו-גאי ברור ולכן הנבחרת בכל משחקיה עד עכשיו התקשתה לייצר 70-75 נקודות. ושוב משחק צמוד, ושוב מפסידים אותו בבושת פנים. מה שיבק הפיק או למד ממשחקי ההכנה ויישם אותו בדבר האמיתי? כמעט כלום.

לגבי מנהיגות, זה נכון שהאמרה הידועה מציינת שאותה לוקחים ולא מקבלים אבל בהיעדר כזה בסגל (רוט? לנדסברג? שניהם הובילו קבוצות כשלא התייבשו על הספסל של מכבי תל אביב), צריך שיבק פשוט למנות אחד כזה. כספי למשל. האיש משחק מאד נרפה בקמפיין הנוכחי, קולע באחוזים נמוכים מאד מכל הטווחים, זורק הרבה ונכבה מהר. אבל זה מה יש. הוא השחקן הכי מוכשר, מגוון וקשוח שיש לנו, איתו נצא בראש המחנה, ואליו אמור להגיע הכדור האחרון. הוא המרקו בלינלי שיש לאיטלקים, הסניקידזה של הגאורגים, ולהבדיל הקובי בראיינט של הלייקרס. האיש, שגם אם יחטיא את הזריקה הקובעת של המשחק, אף אחד לא יבוא בטענות שלא הוא צריך היה לקחת את הכדור האחרון. עד שיש לשיבק מן תעודת ביטוח שכזו הוא מתכנן תרגיל אחרון ליוגב אוחיון שבמדי מכבי קיבל יותר מכמה הזדמנויות להכריע משחק ולא צלח? ואם כבר בשניות אחרונות עסקינן, מול בריטניה, בהתקפה האחרונה של ישראל בזמן החוקי, איך יכול להיות שיוגב מוריד לבד את כל השעון כשכל הארבעה עומדים ומסתכלים עליו? איפה שחקן שיחסום לו? מה עם אחת או שתיים כאלה לשחקן ללא כדור (ניסים בחוץ, אליהו תחת הסל)? איך שיבק מדבר בפסק הזמן על יוגב שיחדור פנימה ויוציא עבירה? לא עדיף כדור בידיים של אפיק ניסים שהיה חם כל המשחק ובעל האחוזים הכי טובים מקו העונשין מכל ישראלי אחר?

אבל אריק לא לבד. לצידו עומדים ומייעצים (או שלא) עודד קטש ואריק אלפסי. עם כל הכבוד שיש לשניים האלה, אם הם לא מעירים את תשומת ליבו של המאמן הלאומי לחלק מהדברים המצויינים מעלה, אז גם פה נשאלת השאלה לשם מה הם נחוצים? לסקאוטינג? לברר עבור שיבק במזכירות כמה פסקי זמן נשארו או כמה עבירות יש לגרין? נו באמת... אז או שלא צריך עוזרי מאמנים או שלא את אלה שבחר שיבק.

לסיכום, לאחר יום המשחקים הראשון באליפות נוכחנו לדעת שהפתעות ותוצאות בלתי צפויות קורות על ימין ועל שמאל. מצד אחד זה אומר שגם נבחרת ישראל יכולה ביום נתון להיות בצד המנצח. מצד שני, בהסתכל על התוצאות בבית של הנבחרת, ולאור היכולת במשחקי ההכנה ובזה מול בריטניה, קשה לראות את השחקנים של אריק שיבק מנצחים את נבחרת צרפת שכנראה לא תמעד פעם נוספת, או את נבחרת גרמניה שנצחה את צרפת עטורת הכוכבים, או את אוקראינה שנצחה את בלגיה שפרקה את ישראל באחד ממשחקי ההכנה או את הבלגים ש.. פרקו אותנו באחד ממשחקי ההכנה...

למזלו של אריק שיבק האליפות רק התחילה ועוד אפשר לתקן תוך כדי תנועה, בטורניר משוגע שכזה. אבל הזמן קצר, וצריך לנצח 3 מתוך 4 משחקים נותרים כדי להתקדם. וכך, לפני ש - חס וחלילה - נדבר על הקמפיין הזה בעוד שלושה ימים בלשון עבר כאחד המביכים והמבישים שהיו לנו מזה הרבה מאוד שנים, המאמן הלאומי יצטרך להמציא פתרונים ומהר, אחרת הוא יצטרך להנפיק תשובות מספקות ללא מעט שאלות.