"אני רוצה להישאר בארסנל לנצח", הכריז ארסן ונגר בסוף השבוע האחרון כשציין 17 שנה בתפקידו כמנג'ר הקבוצה. אם המשפט הזה היה יוצא מפיו לפני חודש, תהיו בטוחים שלא מעט אוהדים אדומים היו מרגישים מועקה, על גבול הבחילה, בתגובה לכך. לא צריך לייפות את האמת יתר על המידה, לא מעט תותחנים לא יתנגדו לעזיבת הבוס הוותיק בסיום העונה, כשיסתיים החוזה שלו, אבל מאחר ודבריו נאמרו בתקופה של פריחה מחודשת במועדון, הם כבר הרבה יותר מפויסים לגביה.
לאורך שנות עבודתו בצפון לונדון, ונגר עשה מהפכה בארסנל. הוא עשה את המועדון ווינר, אלוף, אבל ככל שיתקדמו השנים ועם המעבר לאצטדיון האמירויות, היה לו חלק נכבד בכך שהמועדון שינה כיוון לאחר לחלוטין: ללא זכייה בתואר כבר שמונה שנים ונוקט במדיניות של חסכנות עם שאיפות להתברג רק בין המקומות שמוליכים לליגת האלופות. המחזור הראשון של הפרמיירליג לעונת 2013/14 לא בישר משהו שונה עם הפסד ביתי מביש 3:1 לאסטון וילה, אבל מהרגע שנשמעה שריקת הסיום לאותו משחק ובעוד העיתונאים הוציאו את הסכינים, ונגר התחיל בהפיכה נוספת במועדון שהוא כל-כך אוהב, אחת קיצונית במיוחד, אבל בשום אופן היא לא באה על חשבון התורה שלו.
כוחו של אחד
עם כל הכבוד לשמות הנוצצים שעשו מעבר בעונת המלפפונים האחרונה, רכישתו של מסוט אוזיל ע"י ארסנל הייתה ללא ספק המפתיעה ביותר שבהן, פשוט כי הוא שבר כל-כך הרבה הרגלים של הקבוצה: אחרי אינספור ספקולציות ושנראה ששום חיזוק משמעותי לא יגיע, הכספים שהוחבאו עמוק מתחת לבלטה יצאו החוצה בשנייה האחרונה של חלון ההעברות ושיא המועדון נשבר עם העברה בנקאית של 50 מיליון יורו לריאל מדריד, שהפכה את אוזיל לשחקן הגרמני היקר בכל הזמנים. בנוסף, לתותחנים סוף-סוף הגיע שחקן בקנה מידה עולמי, אחרי שזה כבר הפך להיות דבר בשגרה לראות את כוכבי הקבוצה עושים את הדרך ההפוכה.
ונגר הבין שאם באמת הוא רוצה להחזיר את הקבוצה לצמרת, הוא פשוט חייב גם הוא לחרוג מעט מהפילוסופיה שלו ולשלב בה את הדרך שעזרה לקבוצות הגדולות באירופה להצליח, ולמזלו הגרמנית השוטפת שלו מילאה חלק חשוב במשימה: "הוא התקשר אליי אישית ושכנע אותי להגיע לארסנל בזכות האמון שהביע בי, משהו שלא הרגשתי בריאל", סיפר אוזיל.
הרכישה והשיאים שלה הפיחו רוח חדשה והתרגשות בארסנל, ונגר בזכותה גם צפוי לשבת בקרוב עם ראשי הקבוצה כדי לדון על חוזה חדש אבל בעיקר זה נתן למועדון דחיפה מקצועית אדירה. בשל מצוקת פציעות, אוזיל שולב בהרכב הפותח כבר ימים ספורים מאז חתימתו ובישל בניצחון 1:3 על סנדרלנד בליגה, כעבור שבוע הוא הוסיף עוד שני בישולים במשחק נגד סטוק סיטי, אבל מלבד הנתונים היבשים שהוא מצטיין בהם, האלגנטיות שלו עוזרת בחילוץ כדורים, הובלת הקבוצה קדימה ומעורבות בכל מהלך התקפי שכמה מהם היו פשוט תאווה לעיניים. הרבה בזכותו הקבוצה מדורגת ראשונה בפרמיירליג לאחר שישה מחזורים וחמישה ניצחונות רצופים, פלוס ניצחון נוסף על מארסיי במחזור פתיחת הצ'מפיונס.
"הגעתו של אוזיל הרימה את כל המועדון, עדיין לא ראינו כלום ממה שהוא מסוגל לעשות", חושב ונגר, ומי שמצטרף לדבריו הוא גונסאלו היגוואין, עוד פליט של ריאל מדריד מהקיץ האחרון (שהיה מועמד לארסנל) ומי שיפגוש עם קבוצתו נאפולי את חברו לשעבר: "הסכום שבו נרכש אוזיל הוא מציאה", טוען פיפיטה, "הוא אחד השחקנים הכי טובים בעולם וכל חלוץ חולם לשחק לצידו בזכות המצבים שהוא יוצר".
החזיר את החיוך לאוהדי ארסנל
"הוולשי הטוב ביותר"
מבחינת אוהדי ארסנל, ארון ראמזי היה תמצית המיאוס שלהם מהמדיניות של מאמנם. הפציעה הקשה שעבר לא ריככה את חוסר הסבלנות כלפיו, ההתעקשות של ונגר עליו לא הייתה מובנת בעיקר כי הוא פשוט לא הצליח לעשות גם את הדברים הפשוטים שמצפים משחקן ברמות האלה.
ונגר ניסה לשנות ל"רמבו" תפקוד ושלח אותו לאגף, אבל גם כשזה לא הלך, הוא עדיין האמין בילד והחזיר אותו למרכז השדה, למורת רוחם של האוהדים שלא רצו לראותו. מסוף העונה שעברה ובעיקר עד כתיבת שורות אלה, כל מה שהתותחנים מבקשים זה את סליחתו של הוולשי על הפקפוק בו, הוא סחף את הקבוצה למקום בצ'מפיונס ופשוט התפוצץ עם פתיחת העונה הנוכחית.
7 שערים ב-10 בעיטות למסגרת, זה המאזן המדהים של הקשר ב-9 משחקים העונה, משהו שכל חלוץ מכובד היה רוצה בו. "ראמזי הוא פטריק ויירה החדש, פשוט כי בכל פעם שארסנל מתקשה, היא הולכת אליו, בדיוק כמו שהיה ויירה בזמנו", כתב ג'יימי רדנאפ בטור שלו ב"סקיי ספורט". קצב ההבקעות של ראמזי הוא רצחני, ולא, כבר ממש לא מדובר על סלבריטיז שהלכו לעולמם אחרי כיבושים שלו, כשבנוסף הוא השחקן שרץ הכי הרבה בארסנל, נוגע הכי הרבה בכדור ואם אוזיל הוא שאחראי על עיקר בניית המהלכים, הוולשי הוא מי שכמעט תמיד יתחיל ויסיים אותם, והוא עושה את זה כל-כך טוב עד שגארת' בייל נראה כרגע חיוור לעומתו. "הייתי מגיע בעבר למצבים שאני מבקיע בהם היום אבל אולי הייתי פזיז מדי מול השער", אומר רמבו, "עכשיו אני יותר נינוח ודברים מסתדרים לי. יש עוד הרבה למה לצפות ממני".
"אנשים היו חסרי סבלנות עם ראמזי אחרי הפציעה וזה הלחיץ אותו כשהיו לו משחקים חלשים. הספק שהטילו בו היה נקודת המפנה בקריירה שלו", אמר ונגר לאחר ה-1:2 בסוונסי בשבת האחרונה, בו הקשר שוב הבקיע שער ניצחון וקבע שיא מועדון של שמונה ניצחונות חוץ רצופים בליגה. "בכנות, לא יכלתי לחזות את יכולות הכיבוש האלה שלו. כשמפקפקים בשחקן הוא צריך להגיע להחלטה קריטית: האם הוא מרחם על עצמו, או שהוא מתאמן חזק יותר. תמיד האמנתי שהוא יחזור למוטב ולכן האמנתי בו".
יותר טוב מבייל?
ארסן ונגר מצא איזון שכרגע מסתמן כמושלם בין הפילוסופיה שלו לטיפוח שחקנים לבין רכישות במחירים גבוהים. ואם ארסנל נראתה בהגרלת שלב הבתים של הצ'מפיונס כהקבוצה הפחות פייבוריטית להפעיל לשמינית הגמר לעומת דורטמונד ונאפולי, ראמזי ואוזיל והשיפור העצום שהקרינו על הקבוצה, הפכו את הבית הזה ליותר מבית מוות.
כבר למעלה מעשור שהתותחנים לא מחמיצים העפלה לשמינית, הרבה בזכות הגרלות נוחות שהיו להם ואיפשרו לקבוצות הבינוניות שנבנו שם בעונות האחרונות לסיים בכל זאת באחד משני המקומות הראשונים בבית. העונה, הסיפור כאמור הוא אחרת לגמרי, אבל נראה שוונגר מוכן לאתגר עם ארסנל מרגשת וחזקה. השאלה כעת האם את מה שעובד עד כה מצוין במסגרת המקומית, הם גם יוכלו להביא לצ'מפיונס והאם זה יספיק מול הקבוצות החזקות שהוגרלו איתה. תשובה ראשונה נגלה הערב באמירויות נגד נאפולי, ועם הקבוצה שבנה שם רפא בניטס, גם ארסנל הרעבה יכולה לחזור ולהיות טרף.
ונגר שקוע במחשבות על עתיד המועדון