גם אחרי שלוש שנים בכדורגל האנגלי, אנדרה וילאס בואס נותר תעלומה. אי אפשר לקחת ממנו את זה שהוא מאמן טוב, בכל זאת טרבל עם פורטו לא בא כמובן מאליו, אבל במצב העניינים כיום, המנג'ר יכול רק להתרפק על העבר בגעגוע.
למרות הדיווחים על כך שחרב הפיטורים מונחת על צווארו עקב התבוסה 6:0 למנצ'סטר סיטי, הנהלת טוטנהאם בשלב זה מגבה את המאמן. ה-0:2 על טרומסו בחמישי האחרון בליגה האירופית נתן לו אולי מעט אוויר ושקט, אבל אל תטעו, הפסד למנצ'סטר יונייטד ויש סיכוי טוב שהתרנגול הבכיר בווייט הארט ליין יסולק מהלול.
שינוי זו מילה גסה
התרנגולים הוציאו בקיץ בסביבות ה-110 מיליון יורו על שחקנים חדשים. הסיבה הרשמית היא חיזוק הקבוצה, הסיבה האמיתית היא רצון לשכוח מגארת' בייל. טוטנהאם היא כמו גבר שאיבד את אהובתו ומנסה לנחם את עצמו בנשים אחרות, יורה לכל הכיוונים עד שימצא תחליף הולם.
כשווילאס בואס מונה למנג'ר, היו"ר דניאל לוי האמין שמצא את מה שחיפש: ראש צעיר ולוחמני, שיוכל להצעיד את הקבוצה קדימה בכל קושי ושידע לנהל היטב עם התקציבים הגדולים שהועמדו לרשותו.
פאוליניו, כריסטיאן אריקסן, אטיין קאפו, אריק לאמלה, נאסר שאדלי ורוברטו סולדאדו הם חלק מקרונות הרכבת שהגיעה לווייט הארט ליין ומרכיבים יחד כשרון עצום, אבל עדיין לא תלכיד. לראיה, המקום התשיעי ערב המחזור ה-13 עם תשעה שערי זכות בלבד ב-12 משחקים - ההתקפה החלשה בליגה אחרי קריסטל פאלאס וסנדרלנד.
רק ניצחון יציל אותו (gettyimages)
וילאס בואס משלם כיום את המחיר על בעיה שלא טיפל בה, למרות שהייתה גלויה היטב לכל אורך העונה שעברה: הוא לא מצא מנהיג נוסף מלבד הוולשי. לא משנה כמה רגליים חדשות נחתו, זה בינתיים לא מספיק כדי למלא את הנעליים הענקיות שבעליהן הותיר בדרך לברנבאו.
"כשהיה לטוטנהאם את בייל, היה לה תמיד מי שיוציא אותה מצרות", טוען הארי רדנאפ, המאמן עד לפני שנתיים וכיום מנג'ר ק.פ.ר. "הם הביאו כל-כך הרבה שחקנים התקפיים, אבל לאף אחד מהם אין את מגע הקסם שלו שמביא ניצחון גם אם נותרו שתי דקות לסיום".
אחת התהיות באנגליה היא איך אלבארו נגרדו קורע רשתות בסיטיזנס, בעוד סולדאדו עומד על ארבעה שערים בלבד, מתוכם שלושה בפנדלים. שניהם הרי היו סקוררים גדולים בספרד, זו עונה ראשונה שלהם מחוץ למולדת ואם יש מישהו שצריך לקחת על עצמו את מלאכת הכיבוש עכשיו כשבייל איננו, זהו סולדאדו.
בניגוד לווילאס בואס, מנואל פלגריני לא שינה את פני הקישור שלו במנצ'סטר סיטי. הוא המשיך להסתמך בעיקר על יא יא טורה והוכיח את צירופו של פרננדיניו כמוצלח, כשהברזילאי מתעסק יותר בפעולות הגנתיות ומאפשר לקשר הנפלא מחוף השנהב להיות חופשי יותר ולנפק עוד ועוד התקפות מסוכנות. בנוסף, המאמן מצ'ילה החזיר לחיים את סמיר נאסרי, הוסיף לעצמו יותר יצירתיות וכיום נהנה משילוב מוצלח של הקשר עם חסוס נאבאס, שמשכיח את פציעתו של דויד סילבה. כך השינויים, החיזוקים וטיפת המזל מאפשרים לחלוצי סיטי ליהנות מלא מעט מצבים.
הרכש לא עוזר. פאוליניו (gettyimages)
AVB משנה לעיתים תכופות את השיטה שלו. הדרישה שלו מפאוליניו לעונה ראשונה היא גדולה מדי, הוויתור על סקוט פארקר הוותיק היה פזיז מדי ובטוח שהוא היה יכול ללמד את החדשים משהו על המקום החדש אליו הגיעו.
המנג'ר הצעיר גם זרק את אריקסן מהר מדי למים של תפקיד מנהל המשחק ואיבד אותו בפציעה, מה ששלח את לואיס הולטבי לעמדה הזאת ללא הצלחה, השאיר את מוסא דמבלה רחוק מהשער ואת ארון לנון ואריק לאמלה מתקשים להביא את הכשרון שלהם לידי ביטוי. כל זה יוצר קושי לסכן בצורה אמיתית את היריבות, ולראיה הניצחונות המינימליים שהושגו עד כה.
מיונייטד עד יונייטד?
טוטנהאם שינתה הרבה בשביל וילאס בואס, אבל מנגד המאמן עדיין לא מצליח לעמוד במילה שהוא ישנה בשבילה. בעיקר כשהוא רואה את היריבה המרה, ארסנל, מוליכה את הטבלה במרחק תשע נקודות ממנו, זאת למרות שהביאה שחקן חיזוק דומיננטי אחד בלבד הקיץ. מסוט אוזיל נהנה מפתיחה מבטיחה לעונה ראשונה בממלכה כי הוא עובד לצד שחקנים שרצים הרבה זמן יחד וקיבלו את השהות להשתפר.
הפורטוגלי ויתר בקיץ על אפשרות לחתום על חוזה נוצץ בפ.ס.ז' בטענה שיש לו פרויקט בספרס, אבל מרגיש שהוא מתעקש לעשות את אותן טעויות שהוציאו אותו מצ'לסי, ההתעקשות לשנות בכל מחיר. נכון שהחיזוק היה הכרחי, אבל הבסיס שהיה לו בעונה שעברה היה מספיק טוב על מנת לאזן איתו את הסגל המחודש.
מתקשה להביא את הכשרון. לאמלה (gettyimages)
אם האוהדים פקפקו בו בעקבות התוצאות מתחילת העונה, כרגע הפורטוגלי אבוד אצלם לחלוטין. זה התחיל לפני התבוסה לסיטי, כשאמר ש"הקהל לא עזר לנו", אחרי עוד תצוגה חלשה בניצחון 0:1 על האל בליגה.
"היריבה הבאה שלנו היא כנראה הכי קשה שיכולנו לקבל, אבל הכי חשוב מבחינתנו זה לחזור למסלול הניצחונות ובצורה משכנעת", אמר המנג'ר לקראת המכשול הקרוב בניסיון להשיב אליו את האמון, אבל דווקא רדנאפ חושב שיש לו מקום להיות חיובי: "אם הייתי המנג'ר במצב, הזה הייתי מעדיף משחק נגד יונייטד על פני משחק נגד סטוק סיטי. ברגע שאתה משחק נגד קבוצה שאתה אמור לנצח, המשימה שלך לפעמים הופכת לקשה יותר".
לפני קצת יותר משנה וילאס בואס ניצח 2:3 באולד טראפורד במה שהיה זריקה אדירה של אופטימיות לעתיד שלו. הפעם הוא בתפקיד המארח ושוב עם הזדמנות להוכיח שהוא עדיין האיש הראוי לפרויקט הלונדוני. אבל גם הוא יודע: כמו שיונייטד הכניסה אותו ללב של ההנהלה, היא גם יכולה להיות זאת שתוציא אותו.
אז מה יהיה בראשון? לוריס (gettyimages)