$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

מסע בין כוכבים: מכבי גדולה על הפועל ת"א

המרחק בין הצהובים לאדומים הוא שנות אור. ערן זהבי חגג לאקסית בפנים והוכיח שרק הניצחון מעניין אותו. דעה

אייל אליה
אייל אליה   17.12.13 - 11:33
Getting your Trinity Audio player ready...
גדולים על הפועל בכמה מידות (אלן שיבר)
גדולים על הפועל בכמה מידות (אלן שיבר)

"האימפריה מכה שנית", בישר השלט שהכינו אוהדי מכבי תל אביב לדרבי, שלט מחווה לסדרת הסרטים "מלחמת הכוכבים". ואכן, מלחמה הייתה על הדשא, אבל הבעיה הכוכבים לא ממש הגיעו. בתפקיד לוק סקיווקר, האביר האלמותי, כיכב שוב ערן זהבי, רק שבניגוד לאביר הג'דיי, הג'נטלמן הצהוב לא התחשב ביריבה וחגג לה ממש בפנים. כי אצל זהבי לא משנה הכבוד, רק הניצחון.

ובתוך כל זה היה גם משחק. בהתחשב בכך שהליגה די אבודה עבורה, הפועל באה בעיקר להילחם על הכבוד האבוד. והיא נלחמה, ועוד איך. מכבי לא הייתה במשחק והאדומים הראו שהם באו לתת פייט לאלופה. אבל במלחמה כמו במלחמה, יש פצועים משני הצדדים וכבר במחצית הראשונה נפרדנו משלושה שחקנים. תנסו להיזכר מתי לאחרונה ראיתם ארבעה חילופים במחצית הראשונה?

דווקא הפציעות המוקדמות של שכטר וגרזיצ'יץ' הכריחו את בן שמעון לשנות את ההרכב ולהכניס למשחק את זגורי ואבוטבול. השניים שבמהלך השבוע ספג המאמן ביקורות על כך שלא תוכננו לפתוח, היו אלו שהכניסו רוח למשחק של האדומים. אם זהבי הוא לוק סקיווקר של מכבי, בן שמעון הפך השבוע לדארת' ויידר. אחרי העימותים עם האוהדים והלחץ שהוא מקרין, בן שמעון הופך לאיש הרע במערכת הלחוצה שנקראת הפועל ת"א.

היו רגעים שהיה נדמה כאילו שחקני הפועל מופתעים מכך שהגיעו לשער ושכחו לשים את הכדור ברשת של חואן פאבלו. סוזה מצידו, לא היה מרוצה וכבר בדקה ה-30 עבר למערך של שלושה בלמים. בכלל, נראה שהפורטוגלי כל כך מאוהב בשינויי המערכים ובפילוסופיית הכדורגל שלו, עד שהוא לפעמים פוגע בקבוצה. אחרת, לכו תסבירו מעבר למערך כל כך התקפי דווקא שהקבוצה עולה ליתרון ונמצאת במומנטום חיובי?

למרות ההפסד, נדמה שדווקא הפועל יכולה להיות מרוצה מההופעה. האווירה לפני המשחק הייתה של "כמה הפועל תקבל" והאדומים נתנו הופעה מכובדת שהחזירה קצת רוח למפרשים בחודורוב, ובנוסף יש להם את תירוץ: "שיחקנו טוב, אבל השופט דפק אותנו". ואולי זו הבעיה של הפועל – גם אם במקרה של תיקו או ניצחון, המרחק בינה לבין מכבי ת"א הוא כמו המרחק בין הכוכבים לכדור הארץ. שנות אור.

ובכל זאת יש לאדומים כמה סיבות לאופטימיות. גילי ורמוט הוכיח שעדיין יש לו ברגליים הרבה כדורגל ואם יצליח לתרגם את היכולת לשערים ובישולים הפועל עוד תהנה ממנו העונה, ועומר דמארי שהיה היחיד שניסה לסכן את השער של הצהובים. אם הוא יעזוב בינואר, זאת תהיה מכה אנושה, כרגע אין לו תחליף. גם הצעירים רמזי ספורי שלא התרגש מהמעמד ושון מלכה שנכנס כמחליף הראו שיש ניצוצות של תקווה לעתיד האדום.

בסופו של דבר, הסטטוס קוו נשמר. מכבי השיגה עוד ניצחון בדרך לאליפות הדי בטוחה ושמרה על ההגמוניה בעיר, ואילו הפועל המשיכה בבינוניות אבל יוצאת מהדרבי עם תקווה קטנה בלב שהעתיד יאיר לה פנים ורוכש אלמותי יבוא להושיע אותה. בצד האדום יתכוננו לנסיעה הארוכה בשבת לסכנין וינסו לחפש שם את הנקודות, עם תקווה קטנה שהדרבי הבא יהיה שלהם. הצהובים מאידך, ימשיכו בדילוג הקליל שלהם אל עבר אליפות שנייה ברציפות, אבל הראש שלהם יהיה במפגש החוזר עם באזל בעוד חודשיים, בפלנטה האירופית שלהם. בכל זאת, קבוצה מכוכב אחר.