על המשחק בין מכבי תל אביב לגלאטסראיי אין יותר מדי מה לספר. אפשר לנבור ולומר שבראיין רנדל ודווין סמית' הם הבסיס במכבי העונה, וכשאלכס טיוס מביא את היכולות שלו - כמו בחולון ומול הטורקים - זה מעמיד את הצהובים עם שלישיית פורוורדים אתלטים שמכתיבה סגנון אחר.
אבל עם עין מסכמת, לפני תום הטופ-16 ואחרי 23 משחקים ביורוליג, אז הבעיות בעמדות החשובות – הרכז והסנטר – צפו ועלו לא אחת, מה שהשפיע באופן ישיר על ההתקפה העומדת. תרומת הגל השני (הספסל) מאוד חשובה להצלחה וחוסר היציבות תוך כדי משחק בלט יותר מדי פעמים. ראינו נקודות תורפה במשחק ההגנה ששבו וחזרו: ירידה להגנה, טיפולי פיק-אנד-רול, חילופים אוטומטיים לא מחוייבי המציאות וריבאונד הגנה חלש.
גם מול הטורקים ראינו חלק מהתחלואים הללו, אבל הנקודה העיקרית היא שקבוצות, ברוב המקרים, מצליחות להשתית את סגנון המשחק שלהן על מכבי. וגם אמש, וגיא גודס הודה בזה, מכבי נגררה אחרי יריבתה. זו נקודת המפתח לשבוע הקרוב.
מכבי שוב נגררה אחרי יריבתה (אלן שיבר)
איפה הצהובים היו בלעדיו? סמית' (אלן שיבר)
מכבי תצטרך לתרגל השבוע המון מצבים מיוחדים של סוף שעון, סוף רבע - גם בהגנה וגם בהתקפה - והכנסות כדור מקו הבסיס, דברים שבתוצאה נמוכה, במשחק שאין חזרה ממנו, יכולים להוות את ההבדל בין ניצחון להפסד. במשחק כל כך לחוץ הצהובים יצטרכו לעשות את הדברים הפשוטים ולדעת להפוך את האגרסיביות של המארחים ליתרון. במכבי יהיו חייבים להכין ולמקד SOS הגנתי למצבים מיוחדים כדי לשנות קצב משחק, בכדי להוציא את הגרמנים מהשיטה והמשמעת שלהם, להכריח אותם לחשוב ולהוציא אותם מתבנית המשחק. כי גם על אלבה מופעל לחץ ואלופת אירופה תצטרך לנצל אותו.
במהלך עונה יש לקבוצה אירוע מכונן שמוליך אותה להמשך. מכבי חיה עדיין על אדי הדלק משני ניצחונות הבית הגדולים של בארסה וריאל, בשעה שייתכן שדווקא ההפסד הביתי לאלבה ברלין ב-12 בפברואר הוא המשחק הבעייתי. קודם כל, תיאורטית, זה המשחק שחסר בטבלה להבטחת ההצלבה. אבל עמוק מזה, קבוצות נחותות ונטולות כישרון הבינו איך לשחק נגד אלופת אירופה ולהעז לנצח אותה: משחק איטי, סבלני, עצירת משחק הריצה של הצהובים – שהוא פועל יוצא של האתלטיות של הפורוורדים – הקרבת עבירות ותוצאה נמוכה.
האמת, ואני לא מתבייש לומר, לא האמנתי שפאו מסוגלת להפסיד בבית לאלבה. גם במהלך הצפייה בדקה האחרונה, ויתרה מכך ב-12 השניות האחרונות, הייתה לי תחושה שהנסיון והביתיות של היוונים יכריעו עבורם את המשחק ופאו תעשה את הפעולה הנכונה כדי לנצח. סיום המשחק ביוון גרם לאנשי מכבי להיפוך של 180 מעלות במצב המנטלי. מאופציה לשקט תעשייתי בחול המועד פסח עם דרבי פיקנטי והכנות להצלבה (עד כדי יכולת תמרון לבחירת היריבה), פתאום זה שבוע שיוגדר כמו כל השבועות האחרונים כ"חשוב ביותר של המועדון העונה".
דרבי הוא לא סתם משחק, והפסד בו לא בא בחשבון עבור האוהדים. הפסד שני בדרבי ביתי הוא לא דבר של מה בכך עם המון השלכות להמשך העונה ולא יוסיף לביטחון לקראת המשחק המכריע בברלין.
להזכירכם, אחרי ההפסד הביתי לאלבה, מכבי הגיעה לחצי גמר הגביע נגד מכבי חיפה ורק סדרת טעויות שלומיאליות של הירוקים אפשרה למכבי להעפיל לגמר ושם כמו שהקלישאה הצהובה אומרת, הכסף דיבר. השבוע, בברלין, אנחנו שוב במבחן הזה: האם כשהתואר על השולחן, מכבי מנצחת? לפני שבועיים, אחרי הפסד הליגה לירושלים, במכבי לא התרגשו וטענו שבמאני-טיים הם ינצחו. עכשיו, בברלין, זמן ההוכחות.
איך מכבי יוצאת מברלין? סופו (GETTYIMAGES)
הפסד נוסף בדרבי לא יוסיף לבטחון (אלן שיבר)
אז מי זו אלבה ברלין?
דווקא הדרבי מול הפועל ת"א, מהיותר קשוחות בליגה, יכול להוות הכנה ראויה לביקור בערב החג השני בברלין. אלבה קבוצה נטולת כוכבים, שהמשמעת זה סימן ההיכר שלה, שמשחקת הגנה קשוחה וטקטית, עם שחקנים שרעבים להצליח. דבר זה גורם באופן טבעי מסדר שלם שגדול מסך חלקיו. בדומה לדרבי, שיהיה הרביעי העונה, גם המשחק בברלין הוא הרביעי העונה בין הקבוצות (מכבי כבר הפסידה להפועל ואלבה, מה שיכול לעזור לרמת המוכנות המנטלית).
בשני המשחקים בעונה הרגילה מכבי קלעה 84 ו-95 מול הגרמנים, לעומת 59 בשלב השני. בכלל, אלבה גוררת את יריבותיה בטופ-16 לתוצאות נמוכות ולמשחק עם שליטה ותנסה לעשות זאת גם למכבי. צריך להעריך את הגרמנים שהראו לנו לפני נגד הכוכב האדום שהם יודעים גם לפתוח משחקים בבליץ (9:22 ברבע הראשון) אבל גם הראו אופי שחזרו באתונה ברבע האחרון מפיגור 9 לניצחון בעזרת 11:22 ברבע המכריע. מבחינת אחוזים מעבר לקשת, בשלב הנוכחי, אלבה עם 39 אחוז מהשלוש.
גודס, ימצא פתרונות? (אלן שיבר)
אוחיון, חייב לחזור לחמישיה (אלן שיבר)
החשיבות של אוחיון והצד המנטלי
אם היו רמזים לאחרונה שלנדסברג יוכל לשחק בברלין כדי להכין עצמו להצלבה, אז אם מצבו מאפשר טבילת אש היא חייבת להיות בדרבי ולא בברלין. יוגב אוחיון חייב לחזור לחמישייה משני טעמים: הראשון, חוסר התרומה של היינס למרות הצ'אנסים הרבים שהוא מקבל. השני, הציוות של נייט לינהארט כגארד השני לא עושה חסד עם מכבי בינתיים – לא בפתיחת המשחק במדריד בשבוע שעבר, ולא בחלקים מסויימים מהמשחק מול הטורקים בבית.
למכבי יש את היכולות המקצועיות והמנטליות לא לנבור בליל הסדר בקושיות איך הגענו למצב הזה, אלא לתקן אותו גם בזמן קצר שכזה בכדי שההעפלה להצלבה תהיה האירוע המכונן של העונה. אם מכבי תצליח להיות מרוכזת ומחודדת, היא גם תוכל למנף את הניצחון בברלין לשלבי ההצלבה, ואולי אפילו לכרטיס לפיינל-פור.