הטובים לפוקר: טייס חיל האוויר שהפך לשופט של טורנירים

למרות החשיפה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות, עולם הפוקר עדיין לא יצא אל האור בישראל, באופן רשמי. הסיבות לכך רבות, שונות ומשונות, אך שתיים מרכזיות הן אלו שגורמות למדינה שלנו לפגר בגדול אחרי העולם: הסיבה הראשונה נעוצה בעובדה שהמשחק לא חוקי בישראל; והשניה, ככל הנראה כפועל יוצא מכך, היא הדימוי של הפוקר בישראל - עברייני, לא ממוסד ואפל. אבל התמונה, למען האמת, אחרת לגמרי. לא מעט צעירים, אקדמאים ומשכילים עוסקים יותר ויותר בענף. שמעון יפה, מנהל טורנירי פוקר בכיר, הוא אחד מהם. וכן, גם טייס בוגר חיל האוויר הישראלי.

יפה שירת בצבא במשך 25 שנים, פרש בתחילת 2012 ועדיין טס במילואים. הוא גר בתל אביב ומשמש גם גם אב לניקו, בן ה-10 חודשים. אם תרצו, הדבר הכי רחוק מהסטיגמה על "עולם הקלפים" הישראלי. יפה, למעשה, הוא מנהל הטורינירים ("שופט", אם תרצו) של ה-IPC - ובראיון לאתר ערוץ הספורט הוא מספר על המעבר החד מהשמיים לשולחן הירוק.

איך הכרת את הפוקר לראשונה?
"כמו רובנו, את הפוקר הכרתי משידורי הטורנירים ב-ESPN. עם קלפים בכלל התחלתי בגיל צעיר מאד, החל מוויסט בכיתה ג' בערך ובהמשך בברידג'".

אז איך הגעת להיות מנהל טורנירים ב-IPC?
"זה התחיל בטורניר פוקר עם החבר'ה בהם הייתי זה שעושה סדר. זה שמערבב, לוקח זמנים ומקפיד על הסדר והחוקים. חבר ששיחק איתי הציע לי יום אחד להיות דילר בטורניר פוקר בפאב ה"שטראסה". לקראת הפלגת הפוקר הראשונה של IPC, פנו אלי והתקדמתי בסולם הדרגות - מדילר ועד למנהל".

אין ספק שהסיפור של יפה הוא שונה, בוודאי עבור אנשים שלא נחשפו למשחק/טורניר פוקר בחייהם. שהרי מה יש לטייס, ששירת 25 שנים בצבא, לחפש בעולם הפוקר בישראל - בו ניתן למצוא, על פי דעות קדומות ושגויות, טיפוסים מפוקפקים. אבל אם תשאלו אותו, מדובר במעבר די טבעי.

מה קשה יותר, להטיס מטוס או לנהל טורניר?
"זה בכלל לא בר השוואה. כאשר הכל חלק, אז שעות העבודה בערב של טורניר הן ארוכות יותר ורוב הזמן אתה על הרגליים, כך שזה עושה את ניהול הטורניר קשה יותר מבחינה פיזית. אבל כשמתחילות הבעיות, בטיסה אין את הזמן שיש בטורניר, צריך לקחת החלטות במהירות והחלטה שגויה יכולה להיות הרת אסון".

מה חשבו המשפחה/החברים על המעבר הזה?
"זה לא ששיניתי קריירה, אז לא היה משהו חריג. בהתחלה זה נעשה כתחביב לצד השירות הצבאי, לאחר הפרישה מהצבא - הפוקר הפך לעבודה לעיקרית שלי המילואים זה "התחביב" הצידי. לצערי, לעיתים, אירועים בטחוניים כמו "צוק איתן", גורמים ל"תחביב" להפריע לעבודה".

האם יכול להיות שככל שהפוקר ימשוך אליו יותר אנשים איכותיים, כך יש סיכוי שהוא יהפוך לחוקי בישראל?
"כבר כיום, המון אנשים איכותיים משחקים פוקר, ובמיוחד טורנירים. ה"מחוקק" והמשטרה צריכים להבין שאם בפוקר לא היה מרכיב עיקרי של יכולת אזי הוא לא היה כזה פופולרי ובטח לא מושך את האנשים האיכותיים שמשחקים אותו כיום. אישית, לא היה מעניין אותי ולהתעסק בזה אם זה היה משחק מזל. כשאתה משחק וויסט וברידג', שהם משחקי מחשבה שעדיין יש בהם מזל, לא מעניין לשחק אותך בלק ג'ק או מלחמה, כי אין בזה אתגר מחשבתי. מה שצריך זה שהאנשים האיכותיים שמשחקים לא יפחדו להפעיל השפעה פוליטית. כמו כן, צריך שהמחוקק יגרמו לפוקר להיות חוקי ולא ישאירו פתח לפרשנות מוטעית בית משפט שמעולם לא שיחק את המשחק".

כמה אתה נהנה מזה?
"נהנה מאד, בעיקר מביקורות חיוביות על ארגון וניהול טורניר".

גם אם זה נשמע מוזר, להיות מנהל טורניר זו עבודה לא פשוטה בכלל. בטורנירים גדולים, למשל, המנהל צריך לדאוג לתפעול של 30 שולחנות ויותר, במקביל, כאשר בכל שולחן 10 שחקנים. ניסיון וקור רוח הן תכונות הרכחיות - משהו שככל הנראה נמצא ב-DNA של טייסים.

מה הכשיר אותך לתפקיד?
"בהמשך דרכו של טורניר הפוקר ב"שטראסה", הפכתי מדילר למנהל הטורניר, שגדל משבוע לשבוע. לאחר מכן, המשכתי יחד עם 3 חברים לפאב ה"מאש" המיתולוגי וקיימנו שם ליגה פוקר למשך 3 שנים מוצלחות נוספות. לאחר שאתה מנהל טורניר רב משתתפים בפאב, במשך 4 שנים, עם תשתית צפופה ושחקנים לא מקצועיים - אז לנהל טורניר מסודר ומקצועי נראה כמו טיול בפארק".

לאילו דברים אתה עירני יותר מכל?
"הדרך הטובה ביותר למנוע בעיות בטורניר היא להבחין בסיכונים לפני שהם מתממשים ולנטרל אותם. רעש ומריבות בשולחן הם הסיכונים הגדולים ביותר וכדי למנוע זאת עלי להסתובב כל הזמן בין השולחנות, להקשיב ולזהות מתחים בין השחקנים. כשאני מזהה מצב כזה אני אשתדל להעביר שחקן בעייתי מהשולחן, במסגרת איזון השחקנים שקורה במהלך כל הטורניר או לסגור את השולחן הבעייתי במסגרת צמצום השולחנות. אם אני רואה מתח שנוצר בין מנהל שולחן (דילר) לבין שחקנים בשולחן, אבצע חילוף, וכל זאת באופן שנראה הכי שגרתי כדי לא לפגוע באווירה המקצועית של הטורניר".

אילו בעיות יש בין מנהל הטורניר לבין השחקנים?
"בטורנירים מקצועיים, רוב השחקנים יודעים את החוקים ובמידה ששחקן ביצע טעות טכנית, הפסיקה פשוטה לפי החוקים. גם אם יש שחקן שנפגע מהחלטה כזו או אחרת, אין לו את יכולת להתלונן על פסיקה לפי החוק הטכני. עם זאת, כשטעות יצרה מצב לא הוגן שיביא להדחתו של שחקן מהשולחן, כל שאר השחקנים יתלוננו אם תחליט שהשחקן לא מודח".

מה הסיוט של מנהל הטורניר?
בלי צל של ספק - טעות של דילר, כמו שריפת קלפים של שחקן, ערבוב צ'יפים, או טעות ספירה יכולה לגרום לפגיעה קשה בשחקן ללא אשמתו ובדרך כלל יהיה בלתי אפשרי לתקנה".

ומה גורם אושר למנהל טורניר ?
"אין כמו טורניר שמסתיים. וברצינות, כשבאים אליך שחקנים שהודחו במהלך הטורניר ומשבחים את הארגון ואת התנהלות הטורניר. אלו שחקנים שהפסידו ואף על פי זאת נותנים מילה טובה".