קריאת תיגר: ברזיל פגיעה, קולומביה רעבה

שלא ייגמר. שלא ייגמר, כי המונדיאל הזה מעלה את סף הריגושים כל פעם מחדש. ככה פותחים שמינית גמר: משחק אחד השאיר לנו פייט ענק לאורך 120 דקות ודרמה בלתי נשכחת. המשחק השני השאיר לנו שער ענק של חאמס רודריגס ונבחרת התקפית כמו קולומביה, במה שמצטייר כמו קריאת תיגר ברורה על ברזיל לקראת רבע הגמר.

תחשבו רגע בכמה דברים נבחרת ברזיל נלחמת. לא רק ביריבה, ממש לא. גם ממש לא בעוד מונדיאל שהיא מגיעה אליו. הפעם הסלסאו נלחמת במעמד ובציפיות כמארחת, שאמורה לשחק כדורגל טוב ושמח מול עשרות מיליונים שחונקים אותה מלחץ. חונקים ממרחק של כמה מטרים מכל שחקן ושחקן. הרי לא משנה כמה מיליונים הם מרוויחים, כל ברזיליאי בנבחרת הוא בנאדם שיכול לאבד בטחון וריכוז תחת עומס פיזי ונפשי כזה.

נבחרת ברזיל אמנם לא הרשימה, אבל כן היתה עדיפה מצ'ילה והצליחה להגיע למצבים. חוסר הריכוז של ניימאר וחבריו בהחלטה האחרונה (לחץ, כבר אמרנו?) וגם האגרסיביות של הצ'ילאנים מנעו מהם לממש את העדיפות הזו. האגרסיביות הזו באדום היא שסידרה את חטיפות הכדור, את המצבים ואת השער של צ'ילה.

 - נבחרת ברזיל פגיעה, כי יש לה עליות וירידות גדולות מאוד במהלך כל משחק.
 - נבחרת ברזיל פגיעה, כי בכל משחק היא מאפשרת ליריב להגיע ל-3 מצבים טובים ומגיבה לאט לאיבודי כדור.
 - נבחרת ברזיל פגיעה, כי היא תלויה בניימאר שישבור את הקרח כשלא הולך. אמש, נגד נבחרת קשוחה, בהחלט היה לו קשה.
 - נבחרת ברזיל פגיעה, וברבע הגמר היא הולכת לפגוש את הדרום אמריקאית הכי סקסית כרגע. קולומביה.

קולומביה אוהבת לשחק כדורגל התקפי. שני המגינים שלה התקפיים, יש לה סוללת חלוצים נהדרת וכמובן את חאס רודריגס, ילד שהגיע למונדיאל עם תג מחיר של ארבעים מיליון יורו, ועוד הצליח להעלות אותו במהלך הטורניר. קשה להסביר כמה טכניקה עילאית יש בשער שכבש. העצירה, הסיבוב של הגוף, הדיוק, המהירות, העוצמה. הכול.

ברזיל מתקשה נגד הגנות צפופות וקשוחות, כמו שראינו נגד צ'ילה ומקסיקו. קולומביה, מטבעה, תשחק יותר התקפי, וזה אומר שאולי אפילו נפגוש ברבע הגמר ברזיל אפילו עוד יותר זהירה. אבל כן צפוטיים להיות לה שטחים פנויים עבור ניימאר והאחרים, שיצאו להתקפות מתפרצות ומהירות. אולי ככה יהיה לה יותר קל. מוזר להגיד את זה על אלופת העולם חמש פעמים, אבל לברזיל הנוכחית קשה להיות פייבוריטית, לשלוט ולהרשים.