תשכחו מ"סמול בול", מסנטרים של שני מטרים, מליאור אליהו בעמדה 5 ומקייל היינס כאיש הגדול בצבע. לאחר שלב הבתים באליפות העולם 2014 בספרד אפשר להכריז בחוצות סביליה, גרנאדה, ברצלונה ומדריד – וולקאם בק טו דה אייטיז. הסנטר הגבוה, הארוך, זה שיש לו חוץ מקליעה מבחוץ, מתנועה ללא כדור וממשחק עם הפנים לסל גם, שימו לב, יכולת לעמוד עם הגב לסל, לטחון בצבע, ולעשות סלים דה אולד פאשן וויי. נכון, קארים עבדול ג'באר ומוזס מלון עוד לא צריכים לצאת לחגוג את המאורע ברחובות אבל בכל זאת, הביג-גאיי זוכה בקיץ הזה לעדנה מחודשת, חוזר להיות הפקטור המרכזי בנבחרות ושב לדומיננטיות שאפיינה אותו לאורך כל כך הרבה שנים בהיסטוריה של הענף.
מתי בפעם האחרונה זכינו לראות כל כך הרבה סנטרים מובילים את הנבחרות או הקבוצות שלהם במדד הנקודות? בשלב הבתים בטורניר, שלושה מתוך ארבעת הקלעים המצטיינים עד כה הם שחקני ציר אמתיים. פאו גאסול הספרדי, אנדרי בלאטץ' מהפיליפינים ולואיס סקולה הארגנטינאי, יחד עם חאמד חדאדי מאיראן, יאניק מוריירה מאנגולה וגורג'י ג'נג הסנגלי הם שישה מתוך עשרת הקלעים המובילים בטורניר. נכון, בסדר, הם לא ממש נראים כמו ולדימיר טקצ'נקו או סופו שחורציאניטיס, אבל כמספרי 5 בהגדרתם הפונקציונאלית, הם משתלטים על הטורניר.
ארגנטינה היא חד משמעית הנבחרת של לואיס סקולה, בדיוק כמו שזו של איראן וזו מהפיליפינים שייכות לגמרי לחדאדי ולבלאטץ'. כשההתקפה של טורקיה תקועה היא הולכת רק לעומר אשיק, מה הייתה עושה יוון בלי יאניס בורוסיס במיטבו, מקסיקו היתה אבודה ללא היכולות של גוסטבו איון, וכך גם ליטא ללא ההשתלטות של יונאס ולנצ'יונאס על העניינים.
ויש שלוש נבחרות שסביר להניח שיזכו בכרטיסים לחצאי הגמרים, שאצלן, מרוב שחקני פנים סופר דומיננטיים לא רואים את היער. נתחיל בספרד המארחת שמציגה בנבחרת שלה שלושה מהסנטרים המוכשרים שיש לענף להציע, כשאת האחים גאסול מגבה סרג' איבקה מהספסל! מפחיד... ומה עם נבחרת ברזיל שברוסטר שלה 3 סנטרים עם 25 שנים של ניסיון משותף NBA – ננה הילריו, טיאגו ספליטר ואנדרסון ורז'או שנותן עד עכשיו אליפות משובחת.
ואי אפשר בלי ארצות הברית: רק לפני שנתיים באולימפיאדת לונדון קלעיה המובילים היו דוראנט, כרמלו, קובי ולברון. סנטרים? לא היו אמורים בכלל לספק נקודות. טייסון צ'נדלר התעסק בלקחת ריבאונד, לחסום ולהרביץ לשחקני היריבה, כשאנתוני דייויס טרם כניסתו לליגה של הגדולים, אמור היה בעיקר לא לעשות במכנסיים כשהחבר'ה הטובים ושחקני היכל התהילה הבטוחים, סוף סוף מסרו לו איזה כדור או שניים בגארבג'-טיים. ועכשיו, בספרד, ששבסקי מציג לא פחות מחמישה שחקני פנים כששלושה מהם הם סנטרים במלוא מובן המילה כמו אנדרה דראמונד, דימרקוס קאזינס ומייסון פלאמלי. ומי מובילים את רשימת הקלעים ואת אחוזי הקליעה בנבחרת? שני שחקני הפנים שלה קנת' פאריד ואותו דייויס שהפך מאז קיץ 2012 הלונדוני למפלצת ולא רק בצד ההגנתי של המגרש. השניים הללו קולעים יחד כ-30 נקודות בממוצע למשחק - כמעט שליש מהנקודות של הנבחרת ומדייקים בכמעט 70% מהשדה (פאריד מוליך את כל שחקני הנבחרות בקטגוריה הזאת עם 79.2%!).
אז אחרי שעידו קוז'יקרו פרש מהנבחרת הישראלית, ולפני שיניב גרין נוטש את המדים הלאומיים, צריך להסתכל לצ'וברוביצ'ים, לנסטרנקואים ולזלמנסונים בעיניים ולומר להם בביטחון ובגאווה – לאופנה יש נטייה לחזור על עצמה מדי כמה שנים, ולפופולאריות שלכם בתפקידכם הקלאסי יש עבר מפואר, הווה נהדר וכנראה שגם עתיד מבטיח.
מה ליטא היתה עושה בלעדיו? ולנצ'יונאס (אתר פיב"א)
אליפות אדירה של גאסול עד כה... (אתר פיב"א)
הרבה בזכות האיש הזה. רוביו (אתר פיב"א)
היי ריקי
ואחרי כל זה, האיש שלי באליפות, הוא דווקא פוינט גארד צעיר, שקולע פחות מ-5 נקודות וחצי ומשחק פחות מ-20 דקות בממוצע למשחק. ריקי רוביו הוא ה-MVP שלי. הרכז הספרדי שפותח בחמישייה גורם במו ידיו ובחוכמת המשחק שלו לפתיחת פער מהנבחרות שמולו, כזה שממנו אי אפשר לחזור. עם הידיים הארוכות, הגוף שהתחזק פלאים במינסוטה בשלוש השנים האחרונות וחוכמת המשחק ה'ג'ון סטוקטונית' בהגנה, רוביו מטריף את סוללת הכוכבים שמסביבו. בניגוד לקבוצה בה הוא משחק כל השנה, שבה הוא חושש מעבירות, ומחשב כוחות כדי להיות יותר דקות על המגרש, בנבחרת הוא יודע שהמחליפים שלו הם ברמה כל כך גבוהה שאין חשש שהרמה תרד. כשאתה יודע שהמחליף השלישי שלך, אחרי יול ורודריגס, הוא חוסה קלדרון, אתה יכול להיות רגוע. זה אומר שאפשר להיות אגרסיבי כבר מהפתיחה, שלא צריך לשמור עבירות.
הוא מוביל את האליפות בחטיפות עם 3.4 כאלה למשחק (שני אחריו הוא ג'יימס הארדן עם 2.6), כך שהעובדה שקבוצות קולעות מול הספרדים (גם במשחקי ההכנה וגם באליפות עצמה) סביב ה-60 נקודות פלוס מינוס, נזקפת אולי בראש ובראשונה לילד הנצחי של הכדורסל הספרדי, זה שעוד בטרם מלאו לו 15 שנים כבר שיחק בקבוצה ספרדית בוגרת ויהיה בן 24 באוקטובר. ועוד לא הזכרתי את ההתקפה. רוביו (יחד עם פטרי קופונן מפילנד) מוביל את האליפות באסיסטים כשכל אחד מהם יותר יפה מקודמו. ראיית המשחק שני מהלכים קדימה, האצילות והווירטואוזיות ה'פיסטול פיט מארביצ'ית' שלו הופכות אותו לכל כך אטרקטיבי, כל כך מיוחד ויקר ערך - למוסט ואלייבל פלייר.
פאריד, בקושי מחטיא (אתר פיב"א)
סקולה ובורוסיס, האנשים החשובים בנבחרותיהם (אתר פיב"א)
בלאט יכול להיות מרוצה. ורז'או באליפות משובחת (אתר פיב"א)