אותו סרט ברזילאי, רק עם מנגינה שונה בסופו. זה היה משחק ידידות די סתמי שנגמר בתוצאה מצערת: בדקה ה-17 ניימאר החל לצלוע אחרי מתיחה ברצועות הקרסול וירד מכר הדשא כשהוא ממרר בבכי. הכוכב של נבחרת ברזיל כבר הבין בעצמו שיחמיץ את הקופה אמריקה (הביתי), חמש שנים אחרי החבטה שספג בגבו מקמילו סוניגה שהרסה לו את חלום חצי הגמר המונדיאל (הביתי). אז, בקיץ 2014 ברזיל כולה בכתה עם הסופרסטאר. הפעם נראה, שלמרות האובדן של הכוכב הכי גדול, ואם לומר זאת מעט בזהירות, הסלסאו מאסו בתלות הדביקה בו. יכול להיות שמעז ייצא מתוק?
קשה להגיד שהפציעה מול קטאר בשבוע שעבר נפלה על ברזיל בהפתעה. זו היתה הפציעה ה-18 של ניימאר בשש השנים האחרונות. היא מגיעה אחרי שנעדר ממשחקי ההכרעה של פ.ס.ז' בליגת האלופות בשנתיים האחרונות. למרות שמדובר במלך השערים הבלתי מעורער בדור האחרון של ברזיל, בנקודת הזמן הזאת, יש לא מעט שטוענים כי הדבר יכול רק להטיב עם הנבחרת ולא רק בהיבט המקצועי של המילה, אלא גם במובן התדמיתי. יש לזכור שהפציעה הגיעה ימים ספורים לאחר שהתפוצצה "פרשת האונס" שבה היה מעורב, לכאורה. הפרשה, שממשיכה להתגלגל, לקחה את כל הפוקוס מההכנות לקופה אמריקה והעיבה על המחנה של הברזילאים, שהיו עסוקים בכיבוי שריפות.
התקשורת במדינה הספיקה כבר לעשות סוויץ'. "ההיעדרות של ניימאר יכולה להועיל לברזיל. קודם כל, משום ששחקנים ומאמנים לא יצטרכו כעת להשיב לשאלות בלתי נגמרות לגבי פרשת המתלוננת כנגד ניימאר ויתעסקו רק בכדורגל", כתב הפרשן פארונה ב-UOL, "אף מקצוען, ולא משנה מאיזה תחום, אינו יכול לתפקד בתנאים כאלה". פארונה טוען שברזיל יכולה להסתדר בלי ניימאר גם בתחום המקצועי: "זה יכול לשחרר את הנבחרת של טיטה לשחק כדורגל יותר דינמי מזה שראינו בגביע העולם ברוסיה".
ניימאר. לא זכה בתואר משמעותי עם הנבחרת (Getty)
בזמן שניימאר צריך להילחם על שמו הטוב מחוץ לכותלי הקופה אמריקה, ברזיל עצמה רוצה לשקם את המוניטין שלה ולשפר את מעמדה ביבשת, שם איבדה את שליטתה בתקופה האחרונה. הזיכרון הטרי ביותר זו ההדחה מול בלגיה ברבע גמר המונדיאל, שהשאירה את הסלסאו טורניר רביעי ברציפות ללא הגביע שבו החזיקה הכי הרבה פעמים בהיסטוריה. זאת בנוסף לשלוש המהדורות הקודמות של הקופה אמריקה, שם הנבחרת הברזילאית אפילו לא השכילה להגיע לגמר. למעשה, התרומה המשמעותית ביותר של ניימאר בנבחרת הייתה הזכייה במדליית הזהב במשחקים האולימפיים בריו 2016.
למרות החיסרון של ניימאר, ברזיל עדיין מצויה במקום הראשון ביחסי ההימורים לזכייה בקופה אמריקה, הרבה לפני ארגנטינה המדשדשת של ליאו מסי, אורוגוואי של לואיס סוארס ואדינסון קבאני וכמובן מעל צ'ילה המזדקנת, אלופת היבשת בשתי המהדורות הקודמות. אפשר להבין זאת גם על רקע ההיסטוריה של הטורניר, שנותנת באופן מסורתי יתרון לנבחרת המארחת. ב-21 מ-42 הטורנירים שהתקיימו, אלופת דרום אמריקה הייתה הנבחרת הביתית (בשלושה טורנירים נוספים לא היתה מארחת קבועה). ברזיל בעצמה זכתה בכל ארבע הפעמים הקודמות שבהן אירחה את הקופה. הפעם האחרונה היתה ב-1989.
אם נחזור להווה, נגלה שמאז שטיטה החליף את דונגה, ברזיל נמצאת בקו עליה מתמיד, הן מבחינת רמת הכדורגל והן מבחינת התוצאות. ההפסד לבלגיה במונדיאל הוא השני בלבד שספגה נבחרת הסמבה ב-36 משחקים שקיימה תחת המאמן הנוכחי בשלוש שנותיו על הקווים. ברזיל ניצחה ב-29 מתוכם עם יחס שערים מדהים של 9:80 ועומדת על 85 אחוזי הצלחה. מאזן טוב בהרבה מכל 11 המתחרות שלה בקופה אמריקה.
טיטה. ברזיל שלו בקו עלייה מתמיד (Getty)
לפי עיתון או-גלובו הנפוץ בברזיל, בהנחה שארתור, שנפצע במשחק הידידות האחרון מול הונדרוס (0:7), לא יהיה כשיר, ההרכב המסתמן למשחק הפתיחה מול בוליביה יהיה: אליסון בקר; דני אלבס, מרקיניוס, תיאגו סילבה, פליפה לואיז; קאזמירו, פרננדיניו, פליפה קוטיניו; דויד נרס, רישארליסון ורוברטו פירמינו. למעשה, רק ארבעה שרידים להרכב שפתח מול בלגיה בקאזאן לפני שנה: אליסון, תיאגו סילבה, פרננדיניו וקוטיניו.
לקח אחד ברור שהפיק טיטה מאז אותו הפסד, הוא הצורך לשחק כעת עם שני קשרים אחוריים בקו אחד (ארתור וקאזמירו) במקום אחד (פרננדיניו) על מנת לתת יותר יציבות במרכז השדה. השינוי המרכזי השני הוא הכללתו של רוברטו פירמינו במקום גבריאל ז'סוס. החלוץ של ליברפול, שהחלים מהפציעה שסחב לגמר ליגת האלופות, עבר עונה טובה יותר מזו של הקולגה ממנצ'סטר סיטי, שקיבל הזדמנויות במונדיאל אבל לא לקח אותן בשתי ידיים. בכל מקרה, ההתקפה של ברזיל אמורה להיות יותר מגוונת, משום שגם רישארליסון מסוגל לשמש כחלוץ מדומה.
מבחינת מנהיגות, זה יהיה טורניר מבחן לפליפה קוטיניו, שאמור לקחת את ההובלה אחרי הפציעה של ניימאר. הקשר של ברצלונה נמצא בצומת דרכים משמעותית בקריירה שלו לאחר חוויה לא נעימה בקאמפ נואו בעונה החולפת ובנבחרת ברזיל עדיין אין לו תחליף כעושה משחק מאחורי החלוץ. מי שאמור להיכנס לנעליים הגדולות של ניימאר הוא דויד נרס, שיערוך הופעת ראשונה בטורניר גדול. הכוכב העולה של אייאקס הרשים במשחק הידידות האחרון מול הונדורס וינסה לנצל את שני יתרונות מובהקים שיש לו על פני ניימאר – מחויבות קבוצתית וחילוץ כדורים בשליש האחרון.
כל חלק בחוליה הקדמית של ברזיל צריך לתת קצת יותר עבור הצלחת הנבחרת. זה לא משהו שזר לכדורגל הברזילאי בקופה אמריקה: ב-2004 הגיעה הסלסאו לטורניר בפרו ללא רונאלדו, רונאלדיניו, קאפו, דידה ורוברטו קרלוס שזכו למנוחה אחרי עונה אירופית מעייפת. שלוש שנים לאחר מכן בוונצואלה, הנבחרת חסרה שוב את רונאלדיניו ובנוסף גם את שחקן השנה בעולם קאקה, מסיבות דומות. בשני המקרים, עם סגל צנוע ונטול כוכבי על, השכילה ברזיל לגבור על ארגנטינה בגמר ולזכות בגביע החשוב של דרום אמריקה. לפי כל התחזיות, אין סיבה שההיסטוריה לא תחזור על עצמה שוב.
קוטיניו. יקבל את המפתחות (Getty)