סאמר סופר, ג'ינה אידה ואנה מנוביץ', שחקניות נבחרת ישראל עד גיל 19, החליטו לעזוב את החלום האמריקאי למשך שנתיים, לטובת הניסיון להוביל את הנבחרת בכחול לבן באליפות אירופה. סיפורן מסמל את ההקרבה הגדולה שבנות הנבחרת עוברות בניסיון להגשים את חלומן הגדול.
סופר בת ה-19 הגיעה לנבחרת מניו יורק, שם היא מתגוררת ומשחקת כדורגל כבר מגיל 5. הקשרית המוכשרת בחרה לוותר על לימודי הביולוגיה באוניברסיטת מסצ'וסטס, ועל חייה בקולג', לטובת המדים הכחולים לבנים. משימת השכנוע לא הייתה קלה בכלל עבור מאמן הנבחרת, גיא עזורי: "אבא שלה ניסה להסביר שזה לא פשוט ושהם צריכים לחשוב על זה", סיפר המאמן. "בשלב הזה היא עצרה אותו ואמרה בהחלטיות: 'אני הולכת, החלטתי שאני הולכת'".
סופר במדים הכחולים לבנים (ההתאחדות לכדורגל)
ג'ינה אידה הגיעה לנבחרת מלוס אנג'לס, ומסע השכנועים שעברה היה אפילו גדול יותר משעברה סופר. "התחלתי לשחק כדורגל בגיל 3, הייתי אגרסיבית. לא הייתי בדיוק ילדה שרוקדת בלט", מספרת אידה. ג'ינה סירבה להצעה בשיחה הראשונה של עזורי וטענה שהחיים בקליפורניה טובים לה. מהר מאוד הבינה עד כמה עקשן המאמן הישראלי, ואחרי שהשתכנעה, ארזה את תיקיה בגיל 16 ועלתה לישראל. היא מודעת לכך שאין הרבה אנשים שעוזבים את החיים שלהם בכיתה י', במיוחד כשהמעבר הוא למען נבחרת ישראל.אנה מנוביץ', הקשרית בת ה-19 הגיעה גם היא מלוס אנג'לס לאחר שעברה תקופה לא קצרה שבה סבלה מפציעה. ההצעה לחזור לשחק כדורגל ועוד בנבחרת ישראל גרמה לה להסכים להצעה של עזורי מבלי לחשוב פעמיים. "הקבוצה שלנו זאת ההזדמנות להראות לכולם שגם אנחנו טובות, וגם אנחנו יכולות", אמרה מנוביץ'. האהבה למשחק התחילה בגיל 3, כשבחרה ללכת בדרכם של אביה ואחותה הגדולה, אך עד השיחה הגורלית לא שיחקה במסגרת קבועה, כך שבעצם האקדמיה היא ההתנסות הרשמית הראשונה שלה על המגרש.
שלוש הבנות מגיעות מתרבות שבה כדורגל הנשים מפותחת מאוד, במיוחד לאחר הזכיה של הנבחרת המקומית במונדיאל הנשים. שלושתן הופתעו לגלות שכאן הכדורגל נחשב כספורט אלים וקשוח, משחק שבעיקר בנים משחקים אותו ולא הרבה בנות מתנסות בו. הן מקוות שהאליפות הקרובה תוכיח לכולם שגם אצלנו בארץ, נשים יכולות לעלות על המגרש ולשחק, ולשבור את הסטיגמה שכדורגל זה משחק שהוא רק לבנים.
ההזדמנות הגדולה שלה. מנוביץ' (ההתאחדות לכדורגל)