נבחרת הנערות של ישראל בנשים מביאה איתה לא מעט סיפורים מעניינים. החל מבנות שהגיעו מארצות הברית במיוחד כדי להגשים את חלומן, ועד המקרה המרגש של שחר נקב, בלמית הנבחרת בת ה-18 מבאר שבע, שאחותה נפטרה ממחלת הסרטן לפני כשנה.
בילדותה נהגה נקב לשחק כדורגל בשכונה יחד עם הבנים. את ההורים שלה לא עניין באיזה ספורט היא עוסקת, אלא רק שתעסוק בפעילות ספורטיבית כלשהי, ולכן מגיל צעיר ביותר היא מצאה את עצמה בין חוגי ג'ודו, כדורגל וחוגי כדור אחרים.
במהלך טורניר כדורגל בבאר שבע, מאמן קבוצת הבוגרות של מכבי המקומית זיהה את הפוטנציאל והציעה לה להצטרף לקבוצה בתפקיד הבלמית. היא בקשה לקחה איתה לקבוצה את חברתה הטובה אלינה, שגם היא חובבת מושבעת של כדורגל. כעבור שנה, המאמן סיפר להן כי ההתאחדות לכדורגל מקימה נבחרת נערות בכדורגל והן נבחרו לקחת בה חלק.
באותה התקופה, גילתה שחר כי אחותה הגדולה חלתה בסרטן. היא נלחמה במחלה במשך שנתיים, עד שהתבשר לה שהחלימה. כעבור שנה, המחלה חזרה שוב. לפני כשנה אחותה נפטרה ושחר מצאה את עצמה נאחזת בכדורגל על מנת להתמודד עם הבשורה המרה.
בתקופת המחלה של אחותה, לשחר היו נקיפות מצפון על כך שלא הייתה מספיק בבית ולא תמכה באחותה יותר, בגלל שהותה באקדמית ההתאחדות בנתניה. היו רגעים שבהם רצתה לוותר ולפרוש, אבל אמה ואחותה התעקשו שלא תוותר ותגשים את החלום שלה - לשחק כדורגל בצורה מקצוענית.
דווקא מתוך הכאב הזה של נקב, הנבחרת הפכה למגובשת הרבה יותר. השחקניות הצליחו למנף את החיבור הרגשי שנוצר מכורח הנסיבות לתוך האימונים והמשחקים, ובדרך זאת לשדרג את יכולותיהן על המגרש. כעת, מעניין יהיה לראות כיצד הרוח הקבוצתית הזאת תבוא לידי ביטוי באליפות אירופה.