שי בובר: "השקעה במאמן הישראלי זה הדבר הכי חשוב"

עם שתי מדליות מפריז, ענף השיט הפך לאחד הענפים המצליחים ביותר בקמפיין האולימפי האחרון. יו״ר איגוד השיט, שי בובר, פותח קדנציה שנייה בתפקיד ומסכם את המשחקים בפריז במבט לאחור. (״המשחקים בפריז הם כבר היסטוריה, היסטוריה חשובה״), מדבר על השאיפות המקצועיות והבסיסיות להמשך ההצלחה (״רוצים בית לאומי לענף, ומנסים לגייס ספונסר לפעילות הרצופה של הענף״) והציפייה ל-3 מדליות בלוס אנג׳לס 2028 (״יעד שאפתני ומאתגר״).

חצי שנה עברה מהמדליות בפריז. איך אתה רואה ומסכם את ההצלחה?
״אחרי 3 קמפיינים שאיגוד השיט לא הצליח להביא מדליה (לונדון 2012, ריו 2016, וטוקיו 2020), חזרנו מפריז 2024 עם 2 מדליות. מדליית הזהב היחידה של המשלחת של תום ראובני, ומדליית כסף היסטורית בענף של שרון קנטור. זה חימם לכולנו את הלב. הישג שהיינו יכולים רק לחלום עליו בתחילת הקמפיין. האמת ששתי מדליות זאת הייתה התכנית של המנהל המקצועי של האיגוד, אלי צוקרמן. אז בדרך כזו או אחרת, היו כאלה שראו את הנולד״.

״אחרי 3 קמפיינים שלא מצליחים, אז פתאום לדבר על 2 מדליות זה אולי היה יותר מדי. אבל מי שעקב אחרינו לאורך כל הקמפיין, ראה שנבחרת הנשים שלנו בגלישת רוח הייתה הכי טובה בעולם. עם 2 אלופות עולם. שחר טיבי ב-2023, שרון קנטור ב-2024, וקטי ספיצ׳קוב עם כסף וארד. ב-2022, באליפות העולם, דניאלה פלג זכתה בכסף, ומאיה מוריס בארד. ב-2023 קנטור זכתה בכסף באליפות אירופה, ולפני כמעט חצי שנה דניאלה פלג זכתה בזהב באליפות אירופה. תמר שטיינברג זכתה באליפות העולם עד גיל 23. היו עוד הישגים כמובן, ופשוט לא הייתה נבחרת כזו אף פעם לישראל״.

״עם נבחרת הגברים הצלחנו עם תום ראובני ב'מאני טיים'. תום עשה סדרה מצויינת והצליח להגיע למדליית זהב בפריז. השיטה שיחקה לטובתנו. בשבילנו, המשחקים בפריז הם כבר היסטוריה. היסטוריה חשובה, אבל אנחנו בעיצומו של קמפיין חדש ללוס אנג׳לס ב-2028. התחלנו לעבוד במרץ, כל הצוותים המקצועיים חתומים על חוזים, והפנים קדימה״.

מה השתנה מהקמפיין האחרון בטוקיו 2020?
״התפתחנו, גדלנו, ומגיעים להישגים יפים כמעט בכל דגם. זה לא שמשהו השתנה, פשוט הדרך לשם הייתה טובה מאוד, עם הצלחות והישגים גדולים. בנשים, בכל תחרות הגענו למדליות. בגברים זה פחות עבד, אבל עדיין היינו שם, גם כמה פעמים בעשירייה הראשונה. בגדול כבר הבאנו מדליות בענף - 2 של גל פרידמן מאמן נבחרת הגברים, ארד באטלנטה 1996, זהב באתונה 2004, ומדליית ארד של צוברי ב-2008 בבייג׳ין. אז ברגע שאתה לא משיג מדליה כמה קמפיינים, אתה לא חושב שבקמפיין אחד אתה תיקח שתיים, זה היה יוצא דופן. הגענו למשחקים בפריז עם 8 נציגים ב-7 דגמים, זה היה להישג השיא שלנו. הכי הרבה דגמים שהגענו איתם עד לפריז היה 5 כאלה״.

האיגוד התפתח וגדל (איגוד השייט)

הצהרתם שאתם מכוונים ל-3 מדליות בלוס אנג׳לס, זו משימה קשה מאוד
״אכן איגוד השיט שם לעצמו מטרה קשה, לחזור עם 3 מדליות, וגם מטרה נוספת והיא להגיע לשם עם 8 דגמים. זה יעד מאוד שאפתני, ומאוד מאתגר. ברור שגם בדגמים אחרים נצטרך לעשות עוד קפיצת מדרגה בשביל שסטטיסטית יהיו יותר דגמים בגמרים, כדי שיהיה סיכוי נוסף למדליה. לפני שבוע, לדוגמה, הסתיימה בפורטוגל תחרות גרנד פרי, בה טל שדה ומאור עבו עשו מדליית ארד בדגם ה-49er לגברים. באותה התחרות ובאותו הדגם עילי ויירט ויובל ברנון סיימו במקום השביעי. גם בדגם הזה, מהקמפיין בטוקיו אנחנו עובדים עליו, המטרה להגיע ללוס אנג׳לס גם בדגם הזה״.

״אנחנו נותנים השקעה רבה עם דגמי הלייזר. באילקה 7 בגברים יש 3 שייטים שמתמודדים, ביניהם עומר ורד וילנצ׳יק, שעשה היסטוריה כשהשיג את הכרטיס בדגם הזה בגברים, לשם ארז אליהו נכנס לצוות האימון. באילקה 6 בנשים, שי קקון רצה לקמפיין אולימפי שלישי. בנינו נבחרת נשים לאילקה 6, יחד עם קקון. רוב הספורטאיות הן בגילאי נוער. נופר אדלמן מאמנת אותן. היא הייתה בעצמה שייטת בשתי אולימפיאדות. אני מאוד מאמין במאמן הישראלי, על זה אנחנו הולכים. הוכחנו את זה בגלישה, ננסה בשאר הדגמים גם להוכיח את זה. מקצועית אנחנו פועלים נכון, עובדה שהדברים עובדים ומצליחים״.

מה מצב האיגוד מבחינת התקציב השוטף?
״ברור לכולנו שבמצב שמדינת ישראל נמצאת בו, עניין התקציב כנראה יפגע בכולם. אנחנו לא יודעים עד כמה ניפגע, ואין לנו וודאות על התקציב. כבר התחלנו את השנה ואנחנו משתתפים בתחרויות, ואנחנו עדיין מחכים לוודאות הזאת. הבעיה בענפים האולימפיים היא נושא התזרים, עד שמגיע הכסף. יש את הסכם ההכנות האולימפיות שעכשיו יש מקדמה ממנו, אז זה כן משהו שעוזר כרגע. אבל הדברים הללו יוצרים בעיה תזרימית, ולא פעם מגיעים למצב שצריכים לשמור כסף כדי לשלם משכורות״.

״בסך הכל לכולם יש כוונות טובות ומאוד רוצים שהענף שלנו יצליח. משרד הספורט, הוועד האולימפי, מנהל הספורט, היחידה לספורט הישגי, וינגייט, כולם שותפים ותורמים להצלחה. כולם נרתמים לענף השיט. כולם מחבקים אותנו. לצד החיבוק, אנחנו צריכים לדאוג לעוד משאבים. לפי הסימולציות, אנחנו אמורים לגדול בתקציב בזכות הזכיה במדליות. יחד עם זאת, אנחנו חייבים למצוא גורם חיצוני, ספונסר, שיסייע לאיגוד בסדר גודל של בין חצי מיליון שקל למיליון שקל בשנה. זה יתן לנו את האוויר לנשימה בתקופות שדורשות את זה. זה יעזור לממש את כל התכניות המקצועיות שלנו״.

״כרגע אנחנו מתפרשׂים על 9 דגמים אולימפיים מתוך 10, ואנחנו צריכים כסף פנוי כל הזמן. יש פעילות בלתי פוסקת בענף, ואנחנו נצטרך לנסות ולהביא עוד כסף מבחוץ, כדי לנצל את ההישגים שהיו לנו. נפגשתי עם אנשי עסקים בכירים מאוד במשק הישראלי בעניין הזה. זאת המשימה העליונה שלנו, לנסות להביא כסף מבחוץ, על מנת להגדיל את התקציב שלנו, שאני מקווה שהוא באמת יגדל כפי שהסבירו לנו בעקבות המדליות שזכינו בהן״.

״הבעיה העיקרית של איגודי הספורט, היא המצוקה התזרימית שנקלעים אליה. זרם ההכנסות שמקבלים הוא לא אחיד מבחינת הזמן שבו הוא נכנס. חלק מהכסף מתקבל כנגד ביצוע, ויוצא שקודם מוציאים, ולאחר מכן מקבלים את חלקו. לשמחתנו יש המון גופים שעוזרים לנו, שמוכנים לפרושׂ לנו את ההוצאות לתשלומים״.

יש הצלחות (איגוד השייט)

מה צריך להשתדרג ולהתפתח אצלכם עוד יותר כדי לשמר את ההישגים ואפילו להצליח יותר?
״יש שני דברים מאוד קריטיים לאיגוד השיט. בראש ובראשונה זה עניין הציוד. השיט, בשונה מענפים אחרים, הוא ענף שדורש הרבה ציוד - סירות, גלשנים, סירות מנוע לאימונים וכו׳... עשינו עבודה ארוכת שנים עם משרד הספורט במטרה לנסות ולהפחית את ההשתתפות של האיגוד בהוצאות הללו. ברובד ההישגי, הגענו למצב של 10% הוצאה שלנו ו-90% של המשרד ואגף המתקנים, שזה מצויין. אנחנו גם מחכים שייפתחו קרנות לרכישת ציוד. הציוד זה דבר קריטי ביותר להישגיות, והתמיכה גדולה כך שזה באמת משמעותי״.

״הדבר השני, הוא העובדה שלאיגוד השיט אין בית לאומי. מכון וינגייט משמש כבית לאומי לרוב איגודי הספורט שעובדים בו, ויש תקציב ייעודי לשימוש במתקן. בתקציב הזה אפשר לנצל לשימוש במתקנים, לארוחות, לינות וכו׳. השיט לא עובד בווינגייט כי אין לו יציאה לים, כשרוב הנבחרות שלנו עובדות בשדות ים. אנחנו כן מקבלים מווינגייט שירותים רפואיים ומעטפת מקצועית כמו פסיכולוגיים, מעסים, ספורתרפיסטיים, שזה בהחלט מבורך, ואנחנו מוקירים על כך תודה. כענף שלא פועל במסגרת המכון, אנחנו לא נהנים מהתקציב הזה של בית לאומי. המתקן שלנו הוא הים, לא צריך לשלם כסף על מנת לשוט בים, אבל בשביל להגיע לים ולהתאמן אנחנו צריכים סירות מנוע. את הסירות אנחנו שוכרים באופן יומי ממועדוני בשיט בהם הקבוצות והנבחרות שלנו מתאמנות, והדבר הזה בעצם יורד כלכלית מהתקציב שלנו. לכן הנושא הזה מאוד קריטי״.

״השיט הישראלי, כענף שיש לו 5 מדליות אולימפיות, ב-2025 צריכה להיות לו איזושהי תכנית להקמת בית לאומי לענף. חשוב שיהיה לנו מקום מתוקצב, שיהיה לאיגוד בית, ולא כל מיני אילתורים. בתקופות שאנחנו נמצאים ומתאמנים בארץ, אנחנו נשענים על הפלטפורמות של המועדונים השונים, בעיקר על שדות ים. נכון להיום, אין מבחן של בית לאומי במשרד הספורט. יש למכון וינגייט אמות מידה לאיגודים שפועלים בתוך המכון לבית לאומי. חסר לנו שיהיה לנו גם בית לאומי משלנו, כגוף שעובד בנבחרות. בית לאומי יבשתי. בסופו של דבר יצטרכו להכין מבחן חדש, ואני מעריך שהנושא ייפּתר בשנה/שנתיים הקרובות. אני מבין שיש נכונות לפתור את זה, וזה יעשה איזשהו סדר עם הענפים שלא יכולים לפעול במסגרת המכון, לא רק לנו״.

מי הספורטאים והספורטאיות שעתידים להפתיע במהלך הקמפיין הזה?
״קשה לי מאוד לומר. הנשים בגלישת רוח היו טובות מאוד כל הזמן, כך שאצלן שום דבר לא יפתיע אותי, כי כולן באמת טובות. אנחנו בתחילת קמפיין, אליפות העולם בדנמרק בקיץ תהיה האומדן בשבילן. מה גם שנעשׂה שינוי משמעותי בדגם של הנשים ובדגם של הגברים בגלשני הרוח. בגברים המפרש קוּצר מ-9 מטרים ל-8 מטרים, בנשים מ-8 מטרים קיצרו ל-7.3 מטרים. פקטור המשקל פּחת וזה מחזיר את המתמודדים 'הקטנים' יותר למשחק, בטח ברוחות הקלות יותר״.

״בגלישת הרוח בגברים, כל תוצאה תהיה תוצאה טובה. יואב כהן ויואב עומר רצים לקמפיין שלישי יחד עם תום ראובני. הם המתחרים הבולטים. אני מאוד מקווה שבקמפיין הזה יהיו תוצאות עוד יותר טובות ממה שהיה להם לפני פריז. כמובן שלא אתלונן אם נסיים עם עוד מדליה אולימפית, אבל רוצים להצליח יותר גם באליפויות אירופה וגם באליפויות העולם. הדרך מאוד חשובה לנו״.

״בדגמי הסירות, ב-470 נועה לסרי, שותפתו של ניתאי חסון, כרגע לומדת אז לא ידוע אם הם יתחרו בשנה הקרובה. רוי לוי ואריאל גל, שזכו באליפות אירופה עד גיל 24 בקיץ האחרון, ובסגנות אליפות העולם לנוער ב-2023, נכנסים לתחרות בבוגרים עם המאמן ים אמיר. מצפים לראות לאן הם הולכים שם, ואם הם נשארים במשחק של העשירייה הראשונה. 470 זה דגם שדורש המון ניסיון. רואים שמי שעושים מדליות בדגם הזה, אלה שייטים של קמפיינים רבים, 2/3 כאלו, ואפילו יותר״.

הראש בלוס אנג`לס (איגוד השייט)

״אליפות אירופה בדגם 49er תיערך ביוון בחודש מאי. נקווה להיות בבית הזהב ומעלה. הגעה למשחקים האולימפיים בלוס אנג׳לס זאת המטרה שלנו. יש לנו כרגע שני צוותים טובים שעובדים בגברים שאחד מהם כמו שציינתי, מאור עבו וטל שדה, זכה במדליה בשבוע שעבר בפורטוגל. בנשים כרגע אין לנו צוות שמפליג״.

״בדגם האילקה 6 יש נבחרת עתודה של נוער ואת שי קקון, ויש לה את היכולות להתקדם. אליפות העולם תהיה בסין וזאת תהיה תמונת מצב. באילקה 7 בגברים יש 3 שייטים, עומר ורד, ראם מגן ויוגב אלקלעי. נקווה אצלם להמשיך להשתפר ולהתפתח, רוצים להביע חותם. היסטורית הצלחנו להביע חותם עם עומר ורד שהשיג את הכרטיס ההיסטורי למשחקים בדגם הזה. עכשיו צריכים להוכיח בתחרויות״.

״בקייט פויל יש לנו בגברים את זוהר חרובי, ודור זרקה שהיה בפריז. אצלם אנחנו חייבים לשאוף לעשירייה הראשונה. בדגם הזה בבנות, גל צוקרמן, שהייתה בפריז, ומאיה אשכנזי, ממשיכות לקמפיין נוסף, שתיהן היו בעשירייה הראשונה. יש להן במהלך השנה את אליפות אירופה שתיערך בטורקיה, אני מקווה מאוד שנוכל להגיע לשם ולהתחרות בעקבות המצב״.

״דבר חשוב שארצה לציין, הוא עניין מעמד המאמן. בסופו של יום, באגודות, המצב לא פשוט. צריך למצוא מאמנים ומדריכים שיחזיקו קבוצות. אגודות חיות מתקציב שהן מקבלות מהמדינה, ומדמי חבר שההורים משלמים על הילדים לחוגים. לא פשוט לאגודות לשרוד כלכלית. הן צריכות לשלם משכורות, לרכוש ציוד ולתחזק אותו. המאמן הוא לא מאמן שמרוויח שכר גבוה מתוקף כל זה, וזה מתקשר באופן ישיר לשאלה איך שומרים על כח האדם האיכותי הזה? זה אתגר גדול. בסופו של דבר, הפירמידה מתבססת על המאמנים״.

הייתה הגעה של ילדים ובני נוער לענף בעקבות ההצלחה בקיץ האחרון?
״בכמויות אנחנו רואים שאנחנו עומדים על אותם המספרים. בקבוצה של שיט אין מספיק ילדים כמו בענפים אחרים, אז הקבוצה לא מספיק כלכלית. בנוסף, בספורט הזה צריך להתמודד עם עניין הקור. צריך לראות אם הילד ישרוד את תקופת החורף, יהיה מוכן לסבול את זה, וירצה להישאר בספורט הזה. באולם הרבה יותר חם. במגרש התנאים אחרים, בים הכל שונה. זה ענף מאוד מחשל, וזה אתגר גדול מאוד. אנחנו משוועים לזה שהכמות של הספורטאים תגדל, ונוכל להחזיק ענף שהוא יציב, גם מבחינת מאמנים, וגם מבחינת כמות ספורטאים״.

ספר על ההחלטה על השארת רוב המאמנים הראשיים בתפקידם, והשינויים במאמנים שלצידם
״היה ברור שאחרי הצלחה כזאת בפריז, אין טעם לנסות ולהחליף מאמנים. עשינו התאמות קטנות בצוות האימון. מבחינת גלישת הרוח, היה ברור שרוצים להשאיר את שחר צוברי וגל פרידמן במערכת. זאת הייתה המשימה הראשונה שביקשתי באיגוד ברגע שנגמרו המשחקים, לסגור הסכמים עם כל העובדים והמאמנים, ולייצר ודאות איתם. ספורטאים יכולים לבוא וללכת, מאמנים חייב לסגור הכי מהר שאפשר. אני מאוד שמח על זה״.
״עשינו התאמות בצוותים המקצועיים. יעל פז נכנס לתפקיד עוזר המאמן בנבחרת הנשים בגלישת רוח, בגברים סתיו ביימל נכנס להיות עוזר. האנשים במעטפת המקצועית שמתווספים אלינו, מקבלים מימון מהוועד האולימפי ומהיחידה לספורט הישגי. הם הולכים איתנו כתף לכתף, וזאת תמיכה אדירה. זה חלק מהמארג שבכל נבחרת המאמן יהיה עם הצוות שהוא רוצה לעבוד איתו. לשמחתי, אנשים אוהבים לעבוד איתנו, אוהבים אותנו אישית, וזה גם חשוב. יודעים שאנחנו באים לעבוד״.

״אני עכשיו פותח קדנציה שנייה, והשאיפות והמטרות שלנו ברורות. הפנים שלנו קדימה, ללוס אנג׳לס 2028, לשם הצהרנו שאנחנו מכוונים ל-3 מדליות. האיגוד רוצה לחזור עם מדליה מכל תחרות, אנחנו לא באים רק כדי להשתתף, באים להצליח ולזכות״.

שי בובר: "השקעה במאמן הישראלי זה הדבר הכי חשוב"

המו"מ עם ספונסר, השאיפה לבית לאומי והמטרה לאולימפיאדה בלוס אנג'לס. יו"ר איגוד השיט, שי בובר, בראיון מיוחד