יום הזיכרון 2021 הוא הראשון בו השם של עמית בן יגאל ז"ל מופיע ברשימה הארוכה והכואבת של חיילים וחיילות שנפלו בעת שירותם/ן הצבאי. סמל ראשון בן יגאל, לוחם סיירת גולני, נהרג ב-12 במאי 2020 בעת פעילות מבצעית לאחר שהושלכה עליו אבן. הוא היה בן 21 במותו, ובמהלך שנות חייו הוא גם היה ספורטאי חרוץ ויוצא דופן, שהחליט לוותר על הספורטאי המצטיין בכדי להתגייס לשירות מלא וקרבי.
בן יגאל שיחק כדוריד במחלקת הילדים והנוער של הפועל רמת גן/גבעתיים, ובמהלך החטיבה והתיכון עסק גם באתלטיקה, כשבכיתה י' החליט להתמקצע רק בענף הזה, בריצה ובקפיצה לרוחק ולגובה. הוא הפסיק את פעילותו כשהתגייס, כפי שסיפר לערוץ הספורט אביו ברוך בן יגאל: "המפנה היה במסע לפולין, שם הוא הבין שהוא רוצה להתגייס ליחידה קרבית ולא להמשיך להיות ספורטאי. הוא התקשר אליי מפולין ואמר לי 'אבא שלך היה ניצול שואה, לא הייתה לו מדינה. היום יש לנו גם צבא וגם מדינה'. אני אמרתי לו שהוא הבן היחיד שלי ולא רוצה ששום דבר יקרה לו, הוא הבטיח שלא יקרה כלום. חודשיים לקח לי להשתכנע, וכשזה קרה היית צריך לראות איך הוא עמד על השולחן והתחיל לרקוד. הוא היה הכי מאושר בעולם".
האב תיאר עד כמה עמית היה ילד אהוב וחביב על כל הסובבים אותו, וכן עד כמה הוא השקיע בענפים בהם היה פעיל: "עמית היה ילד מאוד חברותי וספורטאי בנשמה שלו. הוא היה ילד משקיען, רציני וממוקד מטרה. כזה שלא מוותר לעצמו. להדר יוסף הוא היה מגיע על בסיס יומי, חמישה ימים בשבוע, אהב את זה מאוד. הוא קיבל את הספורטאי המצטיין, אבל לא רצה להשתמש בו. הוא היה ילד מאוד שמח בחלקו ובנשמה שלו. תוך שנייה אתה מתחבר אליו ורואה איזה בן אדם הוא, מבחינת האישיות, האינטליגנציה, המעורבות החברתית. בכל תחומי החיים אתה רואה עד כמה הוא שמח. זה משהו שלא רואים אצל כל בן אדם. כילד וגם כמתבגר הוא היה מאוד נוח, אף פעם לא הביא לנו צרות ותמיד עשה הכל בצורה שמחה. זאת הייתה הייחודיות שלו, מעולם לא עשה פוזה".
גם בשירות הצבאי בן יגאל הצטיין, כפי שסיפר אביו: "הוא התגייס לחטיבת גולני לאז הגיע לסיירת, הוא היה בכושר שיא מבחינת הגוף שלו, תוך יום כבר אמרו לו שעבר את הבחינות ושהוא בפנים. לא היה מאושר ממנו". על מצבתו של עמית, בבית העלמין הצבאי בבאר יעקב, נחקקו חלק מדבריו המסמלים את גאוותו ליחידה: "להיות גולנצ'יק, זה לא להסתכל לאחור ולזכור, שמדינה שלמה מאחוריך".
בן יגאל עם חבריו לקבוצת הכדוריד (צילום באדיבות הפועל רמת גן/גבעתיים)
"ספורטאי בנשמה שלו" (צילום באדיבות המשפחה)
אדם נוסף שיכול להעיד על האישיות המיוחדת של עמית ועל התשוקה שלו לספורט הוא מי שאימן אותו רוב השנים שלו במחלקת הנערים של הפועל רמת גן/גבעתיים, יאיר רוזנטל. "אימנתי אותו בין כיתות ז' ל-י'. הוא תמיד אהב להיות במרכז העניינים, היה לו קול גבוה מכולם. הנוכחות שלו בלטה מאוד, על המגרש ומחוצה לו. הוא היה אהוב על החברים שלו ועל כל מי ששיחק איתו. היה שונא להפסיד, אבל תמיד כיבד מאוד את היריבות עם לחיצות יד לפני ואחרי משחק. ידע גם להפסיד וגם לנצח. חוץ מזה הוא היה קצת שטותניק, כמו כל נער מתבגר בגיל הזה".
רוזנטל סיפר עד כמה היה חשוב לעמית להישאר עם חבריו, גם כשענף האתלטיקה קרץ לו קצת יותר: "הוא תמיד היה אתלט, גם בכדוריד, הייתה לו אהבה לפה וגם לפה. כדוריד זו מסגרת מאוד חברתית אז זה השאיר אותו לא מעט זמן. הוא חשב על עזיבה באמצע השנה מדי פעם והיו לו שיחות איתי, ובסוף נשאר בגלל החברים. היה חשוב לו לא לעזוב אותם. היה אכפת לו מכולם, גם אם זה על חשבון דקות משחק של עצמו. לא ראיתי אותו אף פעם עצוב, תמיד שמח, רוקד על המגרש, עושה לפעמים 'ברייקדאנס' באימונים. גם בשירות הצבאי הייתי עוקב קצת וראיתי שהוא היה עושה דברים כאלה. ככה הוא היה".
גם ברוך בן יגאל המשיך לתאר את החיבור של עמית לספורט, ובעיקר לחברים שלו מהקבוצה: "היה חשוב לו הקטע החברתי עם הקבוצה. הם לפעמים היו נפגשים אצלנו, לפעמים במקום אחר, מטיילים ביחד ואוכלים ביחד, 24/7 ביחד. היו לו המון חברים טובים, גם מהכדוריד וגם מהאתלטיקה. זה מה שייחד אותו, חברים מכל מיני צבעים, לא משנה איפה הוא היה. הוא גם השתתף במכביה בארץ, וגם נסע יחד איתי לאוסטרליה במכביה שהייתה שם כשהוא היה ילד".
כאמור, השנה זהו יום הזיכרון הראשון שמשפחת בן יגאל מציינת בצורה כזאת. "זה מאוד מורכב לנו", אמר האב ברוך. "אנחנו עושים מפגש של כל הסיירת אצלנו בבית. יש טקס לכבודו ברמת גן, שרים לזכרו ומספרים סיפורים, חברי ילדות שלו". רוזנטל אף הוסיף כי הוא שוקל לתכנן טורניר ילדים מיוחד לזכרו של עמית: "זו יכולה להיות מחווה מאוד יפה בשבילו, לעשות את זה פה ברמת גן. הצוות מאוד אהב אותו והכיר אותו", אמר המאמן.
כמו כן, אריק שפירא, מאמן בכיר בהפועל רמת גן הוסיף כי במחלקת הנערים הוחלט לקרוא בכל שנה לקבוצת "ילדים ז'" על שם עמית. בנוסף, בן יגאל היה ידוע כאוהד מכבי תל אביב, ובמועדון הצטרפו למיזם מיוחד לזכרו במסגרתו נאספו אלפי מתנות שיחולקו ביום הולדתו לילדים, חיילים וקשישים הזקוקים להן. דרכים יפות להנציח אותו. יהי זכרו ברוך.
(צילום באדיבות המשפחה)
(צילום באדיבות המשפחה)
הזר שהונח על ידי קבוצת הכדוריד (צילום באדיבות הפועל רמת גן/גבעתיים)