1. 16 קבוצות כללה ליגת העל בשלוש העונות האחרונות. 16 קבוצות, משמע 16 סגלים ו-288 שחקנים. תחסירו מהמספר הזה 80 זרים ותישארו עם 208 מקומות עבודה לישראלים. גם אם בשם אג'נדה להריץ ולקדם שחקנים צעירים, גם אם בשם יצירת זיקה עם הקהל והקהילה, גם אם בשם כל צידוק אחר - מדובר במספר חולני ותלוש. התנאים בשטח הרי השתנו כבר מזמן. 80 אחוז מהכוכבים ושחקני הנבחרת עזבו לאירופה, ובאקלים בו לכל שחקן בינוני עם סוכן גדול יש אפשרות יותר מריאלית לשחק בחו"ל, הכותרת מאוד ברורה: ליגת העל הופכת במהירות לעוד גרסה של הליגה הלאומית.
את המעבר מליגה שידעה לשמור על הכוכבים שלה בבית לליגה יצואנית כבר אי אפשר למנוע, העליה הלא הגיונית בכמות הליגיונרים מוכיחה את זה כל קיץ מחדש. מה שכן אפשר לעשות זה לנסות להסתכל למציאות בעיניים ופשוט להתיישר לפיה. אין מספיק שחקנים? בואו נצמצם את הליגה ל-10 או ל-12 קבוצות (כן, גם 14 זה יותר מדי). בואו נדאג להעלות את הרמה בכל מחיר. ממוצע הקהל, וזה מוכח, יטפס למעלה, הגדולות יתקשו ויהיו חייבות לשחק על נצחונות במפגשים הישירים. על הדרך נרוויח ארבעה דרבים תל אביביים בעונה, ארבעה מפגשים של בית"ר ירושלים עם מכבי חיפה, שלושה משחקים מרכזיים בכל מחזור, ופלייאוף שלא יצטרך עזרים חיצוניים כמו קיזוז כדי להיות חם. גם הליגה הלאומית תהפוך בין לילה לאיכותית ומרתקת פי כמה.
2. קהל שבוי שהולך בשבת למגרשים בלי ציפיות לשירותים נורמליים או קופות מרווחות תמיד יהיה לכדורגל שלנו, אבל מעמד ותדמית הענף לא נמדדת לפי הגרופיז אלא דרך ההמון אובייקטיבי והשקול. ומה נראה לכם שחושב אזרח ישראלי מצוי על הכדורגל במדינה בימינו? אילו אירועים בעונה האחרונה זלגו מעמודי הספורט בעיתון לאלה של החדשות אותם הוא קורא עם הקפה של הבוקר? אליפות היסטורית לקרית שמונה? בטח, אבל מה עוד? התשובה פשוטה: המכות בוינטר, התגרה במושבה, ההתפרעות של אוהדי ושחקני הפועל בדרבי, מצעד הנחקרים בכדור המרכזי, התקרית בין קבוצת אוהדי בית"ר למנקה הערבי בקניון מלחה, ורימון העשן בב"ש. תצרפו לזה את מחירי הכרטיסים השערורייתיים, ואת העובדה שהוא יכול להתרווח בבית מול מסך HD ולראות כדורגל אנגלי או ספרדי ואז תבינו בדיוק מה הסיכוי שיוותר על התענוג הזה בשביל ביקור עם הבן שלו בווסרמיל. אז תבינו מה הסיכוי שילד בן 14 בישראל 2012 יבקש מהספר שלו תסרוקת א-לה ברק בדש במקום הקוצים של דויד וייה.
נדוש ככל שזה יישמע, המפתחות לשינוי נמצאים בתשובה לשאלה האם חלון ההזדמנויות להקמת מנהלת ליגה כבר נסגר. ולא מנהלת פרווה, אלא כזו שבראשה תעמוד דמות חזקה, נקיה ואובייקטיבית, דמות מוכחת ומוסכמת על כולם שלא תהיה קשורה לאף קבוצה יותר מלאחרת, שתוכל לעשות סדר בבלאגן ושתהיה הסמל לרמונט התדמיתי. זה הצ'אנס האחרון ליצור משהו נקי וממותג מחדש מ-א' עד ת', לצעוק מהפכה וגם להוכיח. זה הסיכוי היחידי לעשות סטופ ולשים את המפתחות בידיים של מישהו שיהיה אכפת לו - כמה מצחיק ומרגיז לומר – אך ורק מטובת הליגה. זו הדרך האידאלית לנסות לייצר עטיפה שווה למוצר על סף פשיטת רגל במקום לזייף קלאסה בכח ולתת ל-20 ילדים להניף דגל בסגנון ליגת האלופות לפני 30 צופים ביציעים. זה כל כך פשוט, כל כך הגיוני, כל כך קרוב ואיכשהו לא קורה. ואם אגו ואינטרסים הם אלה שמכשילים את המיזם, שיהרהרו בנפשם ראשי הקבוצות שלא מוכנים לזוז הצידה ולשחרר במה בדיוק הם שונים מאבי לוזון.
3. ואם כבר לוזון. היה קשה לא להרגיש קצת חמוץ כשהמצלמות לא הרפו ממנו בעודו פוסע לחקירה במשטרה או לא להאמין שירה מתוך כאב אמיתי את מונולוג ה"אני לא סופר אתכם" אחרי שמכבי פ"ת ירדה. כך או כך, גבול הטעם והתחושה הרעה כבר נחצה. דווקא לוזון שמאוהב בתדמית עכבר הכדורגל הישראלי, שצמח מהיציע ושיודע לדקלם כמו שעון מנטרות על כמה יותר כיף לראות את מכבי נתניה נגד באר שבע מאשר לצפות בקלאסיקו, היה חייב להפנים מזמן דבר אחד: יכול מאוד להיות שכל האירועים המגעילים שחווינו בעונה שעברה נפלו במקרה על המשמרת שלו, אבל הוא האחרון שיכול להילחם בנזק העצום שהם יצרו. הוא האחרון שיכול לגרום לנו האוהדים לצאת איתו לקרב, להקשיב לו, להאמין לו, להזדהות איתו.
מספיק להיות חובב אקטואליה כדי להבין שבמדינה כמו שלנו אדם במעמדו לא יוותר על סמכות מרצון ולא יסכים להישאר לא רלוונטי, מצד שני, מי אמר שהוא צריך? לוזון אוהב להתגאות בכל נאום שני שלו בבית הנבחרות, אז למה שלא יישאר באיזורים האלה? הכוונה, לא רק עם הבית, אלא גם עם הנבחרות שאמורות לאייש אותו בעצמן ועם כל מה שקורה סביבן. שיתעסק בבניית אצטדיון לאומי חדש, שיקרב את הנבחרת הבוגרת לעם וינייד אותה בכל פעם למגרש אחר בישראל. שישקוד על אירוח יורו 2013, שיילך לכנסים בינלאומיים, שייצג אותנו מול אופ"א ופיפ"א ויביא לנו גמר אירופי לארץ. שידאג להקים מתקנים ראויים ולהפוך את הכדורגלנים שלנו לגיבורים בעיני ילדים ונוער, כפי שהיו פעם. שיקדם פרוייקטים שיווקיים, שייצר לנו סופר קאפ מקומי בין האלופה למחזיקת הגביע בחסות ההתאחדות, שיחזיר את חצי גמר גביע המדינה להיות האירוע הכי צבעוני, כיפי ומלא קהל שיש לנו.
רק שיעזוב את הליגה שלנו בשקט. היא באמת לא זקוקה לו יותר.