מה גורם לאדם לעזוב תפקיד בכיר בכדורגל הישראלי? השאלה הזו מלווה לא מעט אנשים ששמעו על עזיבתו של אורי שילה, מנכ"ל ההתאחדות לכדורגל. שילה, שהיה יד ימינו של אבי לוזון מאז מונה ליו"ר ההתאחדות, סיפק את התשובות לכל השאלות והתהיות כשהתארח אצל מאיר איינשטיין בתוכנית "אנשי השנה", שתשודר הערב ב-23:40 בספורט 5+.
שילה, שעוזב אחרי שנים ארוכות בתפקידים שונים בהתאחדות ולאחר 6 שנים כמנכ"ל, מודע לכך שהרבה שמועות רוחשות סביב עזיבתו, אבל דבק בגרסתו - לא היה שום פיצוץ עם אבי לוזון: ""אני לא מרגיש שאני מתפטר", הסביר שילה, "אלא יוצא לדרך חדשה. הגעתי לסוג של צומת מבחינה אישית, הרגשתי מיצוי מסיום והרגשתי שנכון עבורי להמשיך הלאה. הרבה אנשים לא הבינו את הצעד הזה, כי אני עוזב את אחד הכסאות הנחשקים בארץ, תפקיד עם הרבה כח, הרבה חשיפה והשפעה, סוג של כלוב מזהב. אבל אני מאמין בשינוי ובתנועה".
ומה היה לו לומר על השמועות שגרסו כי נוצר קצר בינ ובין יו"ר ההתאחדות? "לא היה שום דבר כזה", הוא עונה, "ההיפך, היחסים שלי עם לוזון תמיד היו מצויינים. ליוותי אותו צמוד צמוד בדרך של עשיה. אין ולא היה קצר. היו שטענו שאני גורם מרסן לצידו? אני לא אחראי להתבטאויות שלו. אני מכיר את לוזון היטב והוא רחוק מהתדמית שמנסים לצייר לו".
בנוסף, שילה לא מתחמק מהשאלות הקשות, והוא נדרש גם לסוגיה לפיה אנשי תקשורת מסויימים כינו אותו "פודל", ו-"בובה" של לוזון: "הייתי בתפקיד ציבורי שהוא בחזית וחשוף תקשורתית, וצריך לדעת לעמוד בלחץ. למדתי להפגין קור רוח ופיתחתי עור עבה. למדתי לא להיות רגיש, כי זה חלק מהתפקיד. הביקורת? לא תמיד אוהבים אנשים שהם בטופ, ולפעמים אולי פירשו את הלויאליות שלי אחרת והפכו זאת לכינויים שקל לזרוק כמו נושא כלים או פודל. תמיד הייתי נאמן לראש הפירמידה ולארגון, אבל מעולם לא הייתי "'האיש של'".