אפשר לומר שהקיץ האחרון היה עוד אחד בשרשרת הקיצים הקשים שעברו ועוברים על בית"ר ירושלים. מאז שארקדי גאידמק סגר את הברז, המועדון מהבירה חווה את אותו תסריט בכל פגרה, עם טוויסט שונה. הפעם, למרות חילופי הבעלים, נחתה מכה מקצועית קשה: הכוכבים ושחקני הבית עזבו והסגל נחלש באופן משמעותי. אבל למרות הכל, נדמה שדבר לא ישבור את אריאל הרוש.
השוער, שהיה הסמן הימני של המאבק בקומץ הגזעני בעונה שעברה, ספג מבול של קללות, גידופים
ואפילו ניסיונות לפגיעה פיזית באימון פתיחת העונה, אך עדיין נותר נאמן לקבוצת נעוריו. "ברור שהמצב שלנו לא הכי טוב בעולם וזה מדאיג", פתח הרוש את דבריו בראיון לרדיו ירושלים. "יכול להיות שאלי טביב לקח את הקבוצה קצת מאוחר".
השוער הסביר את הקביעה האחרונה: "בינתיים, עזבו אותנו כבר עשרה שחקנים חשובים וזה חבל מאוד. אני יודע שכולם עובדים ימים כלילות כדי לעשות שבית"ר תצליח. השנה יהיה לנו קצת קשה, אבל אנחנו יודעים שלאט לאט נתחזק ובסופו של דבר תהיה פה קבוצה טובה".
כרגע, החיזוק שבית"ר הביאה עדיין לא נראה ככזה שימלא את החלל שהותירו אחריהם אבי ריקן, קובי מויאל ועמית שושן. למרות זאת, הרוש אופטימי לגבי העתיד. "אני מקווה שקונטרראס יגיע ואיתו גם שחקנים נוספים", אמר, ונשמע כמי שיודע שבית"ר יכולה להצליח אפילו עם שחקנים פחות טובים: "גם אם לא נהיה הכי מוכשרים, העיקר שנראה מה זו מלחמה, מה זו הרוח הבית"רית".
כמובן שגם סוגיית הקהל עלתה. "סגרנו את הפרשה והכל מאחוריי", ניתח הרוש את מצב העניינים אחרי הקרע הגדול, וגילה: "יש אוהדים ספציפיים שביקשו ממני ומאבא שלי סליחה. ראו שהם הגזימו והפריזו. נעניתי לבקשה, אך לא סלחתי להם כי נאמרו דברים קשים. בכל אופן, אני שם את זה מאחוריי. בית"ר מעל הכל והיא לא תיפול לעולם".
לסיום, גם נבחרת ישראל זכתה להתייחסות של השוער: "אף אחד לא מאמין בנו, רק השחקנים ואלי גוטמן. חבל שהתקשורת הולכת נגדנו, לא מפרגנים לנו. אנחנו במרחק של נקודה מרוסיה וכולנו אופטימיים. היינו קרובים לנצח את פורטוגל ורוסיה הפסידה כבר לצפון אירלנד, ככה שהמשימה שלנו אפשרית".