כנראה שברמת השרון לא רוצים להישאר בליגה. ניצחון הערב (שבת) על בית"ר ירושלים היה מבטיח לחיים שאבו עונה נוספת בליגת העל בניגוד לכל התחזיות, אבל במקום זאת - השחקנים שלו התפרקו. רמה"ש ספגה 4:0 כואב באצטדיון טדי שסיבך אותה מחדש בקרב נגד הירידה, דווקא מול קבוצה שהגיעה בעיצומה של סערה קשה בחדר ההלבשה.

כעת, הפער של הקבוצה ממורשה על פני בני יהודה ומכבי פ"ת שמתחת לקו האדום עומד על 3 נקודות בלבד, כשנותרו שני מחזורים לסיום. בשבוע הבא, רמה"ש תארח את הזהובים לקרב על החיים, בו לא תהיה לשאבו אף ברירה מלבד לנצח. כמו שההגנה שלו נראתה הערב, יהיה לו קשה לעמוד בלחץ.

המאמן שהחליף במחזורי הפתיחה את רפי כהן עשה פלאים עם הסגל הזה, בהתחשב בכל הדברים שקרו במועדון במהלך העונה. אבל כל זה יישכח אם המשימה לא תושלם. טעויות קשות של רביעיית ההגנה והשוער איתמר ניצן, היוו ירייה של רמה"ש ברגל של עצמה, דווקא ברגעים המכריעים של מאבק ההישרדות.

רייכרט. מצפים לו שבועיים קשים

קיבל מתנה מהשוער. ז'ונס

ברמה"ש מסרבים להבטיח את ההישרדות

מה שמדהים יותר מכל זה שהתבוסה הזו הגיעה מול קבוצה חסרת מטרות, שבהתחשב בנסיבות - הכדורגל היה אמור להיות הדבר האחרון בסדר העדיפויות שלה. רק אתמול התחולל בלאגן גדול בבית וגן, אחרי שאבירם ברוכיאן הושעה והבעלים אלי טביב האשים את השחקנים באירגון מרד נגדו על רקע אי תשלום המשכורות.

גם האוהדים המעטים שהגיעו לאצטדיון טדי (1,200 בלבד - מספר מביש לכל הדעות) הביעו את מורת רוחם וניפנפו בשטרות דולרים כאות מחאה נגד השחקנים. אבל דווקא ברגע הזה, השחקנים של רוני לוי הוכיחו ספורטיביות ראויה לציון, וניצחו כמו שמזמן הם לא ניצחו. למעשה, מדובר בניצחון הכי גדול של בית"ר מזה 3 שנים, שאולי מגבש מחדש את הסגל בבירה. רק ימים יגידו איך הסיפור הזה יתפתח.

רמה"ש שוב מסתבכת

שאבו. לא ציפה לכזו התפרקות

זנדברג מתקשה להאמין

טביב. לפחות לקהל יש כסף

פירוק מאוחר. ז'ונס

מהלך המשחק:

קני סייף ובן רייכרט, שניים מתגליות העונה, פתחו בהרכב של שאבו מאחורי אמיר האדז'יץ' בחוד. אצל המארחת, רועי זקרי ועומר אצילי קיבלו את המפתחות בקישור ההתקפי, כאשר שלומי אזולאי בהתקפה. מעט מאוד אוהדים הטריחו את עצמם לטדי, אבל חלק מהקהל של בית"ר ניפנף בשטרות דולרים במחאה נגד השחקנים.

45 שניות בלבד נקפו לפני הניסיון הראשון של בית"ר - בעיטה של עומר אצילי מ-20 מטר מעל המשקוף. מנגד, כדור רוחב חד של קובי מוסא בדקה ה-19 היה חזק מדי עבור קני סייף, שניסה להגיע אליו בזינוק ופיספס במטר. בדקה ה-25 הגנת רמה"ש העניקה לשלומי אזולאי שער במתנה: 3 שחקנים לא הצליחו להרחיק כדור פשוט, ניצן בעט הישר לגוף של פרץ ולחלוץ בית"ר נותר רק לגלגל לרשת החשופה. 0:1 לבית"ר.

המשחק התעורר, ורמת השרון ניסתה להגיב במהרה, אך הבעיטה של האדז'יץ' מ-20 מטרים בדקה ה-32 הלכה לידיים של הרוש. בדקה ה-38 רועי זקרי היה קרוב להכפיל עם פעולה אישית יפה, בה עבר שחקן הגנה ובעט בשמאל, החוצה. האדז'יץ' קיבל הזדמנות פז לכבוש בדקה ה-41, כשהגבהה נחתה לו בדיוק על הראש, אבל איכשהו החלוץ הצליח לנגוח אחורה. עוד 4 דקות עברו ואזולאי שלח בעיטה שקיפצה בסמוך לקורה של ניצן, אחרי שנגעה בשחקן הגנה.

האורחים המשיכו לחפש דרכים לאיים על השער של הרוש, כאשר הגבהה תמימה של מוסא בדקה ה-56 הסתובבה בצורה מסוכנת, אך נחתה על גג השער. כעבור דקה, אצילי ניסה להפתיע את ניצן עם הקפצה מתוחכמת מ-17 מטרים, השוער הצליח להדוף. ההתקפות המשיכו לזרום כשבדקה ה-58 זה היה תורו של זקרי לייצר לעצמו מצב בעיטה, אך מזווית קשה הכדור עלה גבוה.

יוסף אבו לאבן היה חייב להבקיע בדקה ה-70 כשנגח בלי לחץ מ-5 מטרים, אבל גם הוא לא הצליח למצוא את המסגרת וצ'אנס נוסף ירד לטמיון. האקשן עבר מרחבה לרחבה: בדקה ה-73 בעיטה עוצמתית של סייף מצאה את הרוש מוכן והשוער זינק נהדר; בית"ר יצאה למתפרצת מנגד כשאזולאי השאיר את אצילי לבד מול ניצן, אבל הוא שלח בעיטה חלשה לגופו של השוער.

ואז, משום מקום, רמה"ש פשוט התפרקה. איציק כהן שעלה כמחליף במקום צעירי, נשלח לבד מול ניצן והראה לו איך עושים זאת נכון כשעבר את השוער וירה לרשת בדקה ה-80. 0:2. ז'ונס נכנס לרחבה כעבור דקתיים ובעט כדור חלש, אבל איכשהו הוא חמק מתחת לגוף של ניצן ועבר את הקו. זה כבר 0:3. הספיק להם? ממש לא - שוב איציק כהן הגיע למצב בעיטה מ-16 מטרים במתפרצת ומצא את הפינה הרחוקה. 0:4 ענק לבית"ר.

הרכבים:
בית"ר ירושלים: אריאל הרוש; דור מלול, טל כחילה, ג'ונתן וילה, דושאן מטוביץ'; מושיקו לוגסי (אלי דסה /83), פאבלו ברנדאן, דני פרדה, עומר אצילי (איציק כהן /79), רועי זקרי (בראיין ז'ונס /65); שלומי אזולאי.
רמת השרון: איתמר ניצן; קובי מוסא, גל בראל, ריף פרץ, אורי שטרית; תום מנשרוב (יוסי שבחון /56), בן רייכרט, מיכאל זנדברג, בן בן יאיר (מוחמד אזברגה /69), קני סייף; אמיר האדז'יץ' (יוסף אבו לאבן /46).