זה היה ערב נפלא בווסרמיל, כזה שהעלה את מניות הכדורגל הישראלי, אך למרות המשחק הענק והניצחון המרשים של הפועל באר שבע, השורה התחתונה של השנתיים האחרונות לא תשתנה – מכבי תל אביב היא הקבוצה הכי טובה בארץ, ותזכה באליפות גם בתום העונה הנוכחית. מכבי הכי חזקה והכי מפלצתית, ואף קבוצה לא תהיה מסוגלת להתמודד איתה בטווח הארוך. ההפסד בב"ש נבע מהשחצנות של פאקו. המאמן לא הסתפק בתיקו, ולמרות ה-2:2 הדרמטי בדקות הסיום, הוציא בלם, את קרלוס גארסיה, הכניס חלוץ (ברק בדש) וכבר בהגבהה הראשונה נענש כשאליניב ברדה ניער את אלברמן וכבש מעליו. במשחק כזה, בדקה כזו, זאת לא בושה לשחק על תיקו.
מעבר לשחצנות של פאקו במשחק בב"ש, לצהובים יש שתי בעיות. הראשונה: חואן פאבלו קולינאס. השוער הספרדי הוא בינוני ומטה, אך למזלו חבריו טובים מיריביהם ויתגברו על כך. הבעיה השנייה, היא הסגל העמוק. מאחר שלמכבי ת"א אין את אירופה והצהובים משחקים רק בליגה, שחקנים בקבוצה מאוד ייפגעו ויעלבו – בדיוק כמו במקרה עדן בן בסט – בגלל הסגל הרחב. במכבי יצטרכו להתמודד עם הבעיה הזו, ואני מאמין שפאקו שלא סופר אף אחד, יתגבר על כך.
נושא עדן בן בסט היה חם לפני המשחק, ויישעאר כזה גם אחריו. מסתבר, לפי היכולת של החלוץ ב-77 דקותיו על כר הדשא, שפאקו ידע מה הוא עושה וזו הייתה החלטה נכונה להשאיר אותו על הספסל בשבוע שעבר. בווסרמיל היה ברור לכולם שהוא לא חד, אבל אולי המאמן חושב שהוא ייכנס לעניינים בהדרגה. בינתיים, הוא לא ברמה שציפינו ממנו.
קצת פחות יהירות היה עדיף. פאקו (אלן שיבר)
סגל עמוק, אולי עמוק מדי (אלן שיבר)
שחקן שדווקא לא נפגע מהרוטציה, באופן לא ברור, הוא קפטן מכבי ת"א, שרן ייני. מקומו של ייני מובטח בכל משחק, ואני לא מבין איך האלופה הפכה לזהבי, ייני ועוד 9. ייני בינוני, ולמרות זאת יובל שפונגין שהגיע לאחר מספר עונות באירופה, לא רואה דקות ולא מקבל הזדמנות. גם לקפטן מותר לרדת לספסל, לא יקרה כלום.
ואם בצד המפסיד ראינו את הקבוצה בטובה בארץ, בצד המנצח קיבלנו את הקבוצה השנייה הכי טובה בישראל. הפועל ב"ש הנוכחית פשוט יותר טובה ממכבי חיפה. לפני שנה לאלישע לוי הייתה בעיה במרכז השדה, והמאמן פתר אותה בהצלחה עם אוגו והובאן, שני קשרי אמצע שב"ש הייתה צריכה ונתנו משחק מעולה. בנוסף, צריך לזכור ששלומי ארבייטמן ומאור מליקסון ייכנסו לעניינים, ולב"ש תהיה קבוצה אפילו טובה יותר. כל ההבדל בין מכבי לב"ש הוא ערן זהבי. יש בב"ש המון שחקנים נהדרים, אבל אף אחד מהם הוא לא זהבי.
איש המשחק, באופן די ברור, הוא אליניב ברדה. המנהיג הצנוע נתן משחק ענק וגם הוא לא חלם על שלושער. ברדה הוא דוגמא ללגיונר שחזר, ושינה את הקבוצה מקצה לקצה. לא משנה מי יהיה סביבו, ב"ש זה אליניב ברדה. המשחק הזה היה עוד הוכחה לכך שהוא צריך להיות בנבחרת, אבל אם אלי גוטמן משחק עם חלוץ אחד, אז דמארי חייב לפתוח. לפני כולם.
אני מניח שאנשי מכבי חיפה הסתכלו על המשחק, ולקראת המחזור הרביעי, והמפגש שלהם עם מכבי ת"א בבלומפילד, הם בטח חושבים שהאלופה פגיעה. שיחשבו שוב. הפסד כזה לא יחזור על עצמו פעמיים, זו הייתה תקלה ולא יותר מזה. מה שכן, מכבי חיפה יכולה וצריכה ללמוד מב"ש ולפתוח עם שני קשרים באמצע – מיצ'ל וקובי מויאל. זו הדרך היחידה של סטנוייביץ' לתת פייט למכבי, וגם הוא מבין את זה. הצהובים עדיפים על הירוקים בכל עמדה, למעט עמדת השוער, ויהיה מעניין לראות אם בחיפה ימצאו את הפיתרונות.
השניה הכי טובה בארץ. לא חיפה, ב"ש (אלן שיבר)
גוטמן צריך עוד סימן? ברדה חייב להיות בנבחרת (אלן שיבר)