$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"אפילו באירופה אין אווירה כמו בדרבי. אני רוצה לשחק בו שוב"

בעירו היו שתי עלמות, יותר נכון שלוש. וינסנט אניימה עבר בכל הקבוצות של ת"א ועדיין מתרגש: "חוויה ענקית, כולי מלא אדרנלין". על הלילה: "הפועל תבוא בטירוף, אבל מכבי רמה מעל כולן". ראיון עם האקס, רגע לפני הסערה

שירלי בר דיין
שירלי בר דיין   03.11.14 - 13:00
Getting your Trinity Audio player ready...
אניימה. מתגעגע לתל אביב (gettyimages)
אניימה. מתגעגע לתל אביב (gettyimages)

"גם היום כשאני בחו"ל, הדרבי של תל אביב הוא אחת החוויות החזקות של כל שחקן וגם באירופה לא רואים כזו אווירה. זה משהו שקשה להסביר במילים".

טלפון לוינסנט אניימה בליל הקרה בצרפת, הציף לחתול הניגרי את הזכרונות מחדש. "די, באמת יש היום דרבי? איזה כיף לשחקנים. אם הייתי יודע הייתי בא ליום אחד כדי לראות, אני מת על הדרבי. היו מוותרים לי פה על אימון אפילו, למרות שיש לי ליגה אירופית ביום חמישי".

"ישראל לא חסרה מבחינת כדורגל, זה ברור לא? אבל ישראל היתה בית ברמה האנושית ברמת החום של האנשים ושמחת החיים, גם כשלא קל. אבל ככדורגלן מקצוען פה בליל, מצאתי את הבית שלי ואני מבסוט פה מאוד. גם כשהגעתי למכבי ידעתי שאחזור לצרפת. כולם ירדו עלי וחשבו שאני עושה טעות, אבל זו לא היתה טעות לחזור למכבי. מותר לטעות ולתקן וזה עדיף מלשבת על הספסל ולאבד כושר משחק, בעיקר בגלל שאני אחד שמאמין מאוד ביכולות שלי".

למרות שעברה כבר שנה וחצי והשוער נמצא בעולם אחר לחלוטין מבחינתו, אי אפשר להוציא ממנו את הישראליות. כל זיכרון הוא חם ומלא ברגשות. "מה קורה עם הפועל? מישהו קנה אותם? לא? איזה באסה (בעברית רהוטה). הפעם האחרונה שהתעדכנתי היתה כשסיפרו לי שניצן (שירזי) מת. הייתי זומבי באותו יום, הדמעות לא הפסיקו לזלוג. רציתי לבוא להלוויה אבל לא יכולתי בגלל המשחקים כאן. ניצן היה דמות מדהימה. הוא אדם מהסוג שאין כמותם יותר. כמו אבא, אח, חבר והכל ביחד. ועל זה שמכבי היא רמה מעל הליגה אני גם יודע. הם ממש טובים, הא? אבל ממש, זה מדהים. הם סופר מקצוענים". אגב, הפועל ת"א מתכננת לערוך טקס לזכרו של שירזי לפני המשחק הערב.

אניימה חווה את כל סוגי הדרבים, כתום, אדום וצהוב. דרבי קטן ודרבי גדול. עם מכבי יש לו שני ניצחונות והפסד מול האדומים ועם הפועל יש לו שלושה ניצחונות, שלוש תוצאות והפסד. "כשאסיים את הקריירה וישאלו אותי איזה משחק ארצה לחוות שוב, דרבי בטוח יהיה בראש הרשימה שלי. זה עדיין אחד המשחקים שהייתי שמח לשחק בהם שוב. הקהל משני הצדדים זה משהו מדהים שאין בהרבה מקומות באירופה. אני עד היום זוכר את השירים ששרו לי אוהדי הפועל ומכבי, את האצטדיון צבוע בצהוב ואדום. זה אחד המגרשים עם האווירה הכי טובה שיש וכל שחקן מת לעלות לשחק במשחק כזה. כשאתה יוצא מחדר ההלבשה בבלומפילד ורואה מול העיניים שלך את האוהדים יש לך מצד אחד פיק ברכיים, זו התמודדות אחרת. מצד שני אתה יודע שבמשחק כזה אתה חייב לתת מעצמך הכל. אתה עולה כמו אחד שהזריקו לו אדרנלין מטורף בגוף".

אין לו דרבי ספציפי בזיכרון, אולי זו דיפלומטיה של מי ששיחק בשני הצדדים ונותר אהוב על ידי שניהם. "כמה שלא התכוננתי כל פעם למשחק הזה, בכל אחת מהקבוצות שהייתי כשעליתי למגרש, הכל התפתח בצורה מטורפת מעבר למה שצפיתי. היו לי פעמים שזה התפתח לרעה והיו גם הרבה רגעים שמחים. לכן קשה לי לזכור דרבי אחד ספציפי כי מבחינתי בכל אחד מהדרבים בהם שיחקתי היה משהו מיוחד במינו". 

הוא עוצר ושואל על נוסא איגיבור חברו לנבחרת ניגריה, שעשה כמוהו את הדרך מהפועל למכבי (גם עם עצירה אירופית בדרך). "נוסא נראה אדיש, אבל הוא שחקן נהדר ובנאדם נפלא. הוא שיחק אולי בליגה הטובה בעולם, אבל כשלא מצא את מקומו לא התבייש וחזר במה שנראה לכולם מעט לאחור, אבל עשה צעד שאני רואה אותו כמאוד נכון. הוא יחזור לאירופה לשחק באחת הליגות הטובות שיש".

כל התקשורת בטוחה שההבדלים ענקיים, אבל אמרתי לך מקודם, דרבי זה דרבי, בטח אני נשמע משעמם עכשיו, אבל זה באמת ככה, אני לא זורק קלישאות. אתה חושב שמכבי תביס, אבל עם כל האווירה והביתיות שיש להפועל הערב, הם יעלו בטירוף. גם אין להם מה להפסיד הרי כולכם בטוחים שמכבי תפרק אותם. אז אם אני שחקן, אני עולה להוכיח הפוך. זה כמו במונדיאל, כשעלינו לשחק נגד ארגנטינה וכולם היו בטוחים שמסי יחסל אותנו והם ירקו דם עד שניצחו אותנו בקושי 2:3. הכל זה עניין של אמונה בעצמך". ואם אתה במכבי? "אעשה הכל כדי לנצח כמה שיותר".

רגע לפני סיום, אניימה חייב לחזור לשורשים. לשכונת התקווה. לפינה החמה בלב שלו ששמורה למועדון בו התחיל את הדרך שלו בישראל, בני יהודה. השוער מספר כי האיש היחיד שאיתו הוא בקשר בארץ הוא מנכ"ל בני יהודה, משה דמאיו: "האיש הזה הוא כמו אבא בשבילי עד היום. הצטערתי מאוד לשמוע שבני יהודה ירדה ליגה ואני יודע שדמאיו לקח את זה מאוד ללב. אני עד עכשיו לא מצליח להבין איך זה קרה להם, כי מבחינתי אני זוכר לה בעיקר את השנים הגדולות ואת ההופעות באירופה. אני חבר טוב של דלה איינגובה והצטערתי בשבילו על כל מה שהוא עבר עם הקבוצה בעונה שעברה. אני יודע שהיו איתו קצת בעיות, אבל אני בטוח שדלה והקבוצה יעלו מהר לליגה הראשונה. אני שומע שהם מצליחים בליגה הלאומית ומבחינתי בתל אביב יש מקום לשלוש קבוצות, בני יהודה היא אחת מהן".