מאמנים, שחקנים, קהל. נעיף את זה, נפטר את ההוא. זה גמר את הסוס, זה מעבר לשיא. ומה פתאום בכלל קנינו אותו מאירופה בפי שמונה ממה שהוא שווה? הוא שווה בכלל?
פעם זה בנאדו שהיה חסר ניסיון, אחר-כך עטר שההצלחה שלו בנתניה לבטח היתה מקרית. קטן מעבר לשיא, רפאלוב אגואיסט, גולסה תוקע את המשחק ובכלל בוגד שרצה לחתום בלאציו והעז להעדיף אותה על פני קבוצת הפאר החיפאית. שיתבייש. בואו נעיף אותו עכשיו. ומי אימן בעונה שעברה, סטנוייביץ'? טוב, הוא לא מפה. מה הוא מבין בכלל? בלבול, זה מאמן זה? אולי הוא טוב לסכנין. רוני לוי? שלוש אליפויות? טוב, בינתיים ניתן לו גיבוי.
כשארקדי גאידמק הגיע, מכבי חיפה היתה הקבוצה ההישגית ביותר נכון לאותן שנים. אליפויות, גביעים, צ'מפיונס. חמש אליפויות בשש שנים, ביניהן אליפות אחת של מכבי תל-אביב שגם היא, איך נאמר, לא בטוח שהיתה מגיעה אלמלא הועבר אותו משחק במחזור האחרון, שהיה אמור להיות בכלל משחק חוץ, לחגיגת אליפות באיצטדיון רמת-גן בחסות החלטה תמוהה של בית הדין. מישהו אמר משחק השרוכים? אה, כן. בית"ר. ארקדי, שעד היום לא ברור אם הוא יודע להבחין בין כדורגל לכדורסל, מכר כמה בלטות וקנה את כל הליגה. שחר הגיב באיפוק. לא הסכים להיכנס לסחרור. כולנו הסכמנו אתו. ארקדי הולך אול-אין והוא לא מבלף. שחר, גם אם היה רוצה, לא יכול היה להתחרות בו. בסופו של יום, כשארקדי הוריד את הרגל מהגז, היה זה שחר שחזר לחגוג שתי אליפויות בבירת הכרמל.
חייך לפרקים, אבל עזב כמו קודמיו (יוסי שקל)
אותו, יענקלה שחר הצליח לעבור בשלום
אלא שהתקליט הזה נשאר תקוע על אותו הצד כבר יותר מדי זמן. הוא שורט ומכרסם, צורם באוזניים ומאיים לקרוע את עור התוף. זה מה יש ועם זה ננצח. אז זהו, שלא. הכדורגל העולמי עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון. סכומים שנראו לנו אך לא מזמן כאסטרונומיים, נשפכים היום מבלי משים. מאה מיליון יורו? נראה בכמה תיסגר עסקת העברת רונאלדו לפ.ס.ז' בקיץ הקרוב. תהפוכות אלה הגיעו, אמנם כגל קטנטן אחר צונאמי, גם לפרובינציה הקטנה שלנו.
ב-2012 סירבה מכבי חיפה לשים עוד כמה לירות בשביל לקנות אחד, ערן זהבי. יש כאלה שמוכנים להישבע שבן שהר התחנן לחתום הקיץ במכבי חיפה ולא בבאר-שבע. ובסופו של יום money talks – bullshit walks. כרגע מכבי חיפה נראית בדרך הבטוחה להפוך לליברפול הישראלית, קבוצת פאר שנראה כאילו האליפות האחרונה שלהם נחגגה אי שם בשלהי חורף 1881, ואת הבאה לא בטוח שנזכה לראות. בקצב הזה, לא ניתן יהיה להתמודד עם גולדהאר ואלונה, שעושה רושם שלא מתכוונים להיעלם ממפת ליגת-העל בקרוב. למען האמת, לפי איך שבית"ר נראית (והפעם אפילו לא של ארקדי), לא בטוח שאפילו עם אלי טביב. תגידו מה שתגידו על טביב, ואומרים הרבה, נבנתה בבירה קבוצה בריאה ונכונה, שנראית נהדר. חיפה לעומת זאת, נראית כמו אסופת שחקנים שלא קשורה לכלום.
למראית עין יש למכבי חיפה את התקציב השני בגודלו בליגה, אך נתון זה יכול לתעתע. כמה מהכנסות הקבוצה הינן הכנסות 'טבעיות' לפני ההזרמה מהבעלים? כמה כסף נכנס ממכירת המנויים המרשימה עקב המעבר לאצטדיון סמי עופר? כמה שחקנים הגיעו למכבי חיפה בהעברות חופשיות בשנים האחרונות, והאם מישהו משחקני מכבי חיפה נמצא בראש טבלת מקבלי השכר של ליגת העל, למעט יוסי בניון? כמה מתוך כספי התקציב מושקע ברכישת שחקנים ומהו שכר הבכירים ביחס למכבי תל-אביב והפועל באר-שבע? הרי לא ייתכן שיעקב שחר פשוט שכח איך לנהל קבוצת כדורגל, שלפתע פתאום הוא נדרש למנהל מקצועי סטייל ג'ורדי על-מנת להצליח. חוסר מזל? אולי.
זכותו של הבעלים לעשות בכספו כרצונו. אלא שבהינתן ולא תהיה תזוזה בכיוון הנכון בקרוב, זהו ככל הנראה סופה של מכבי חיפה כקבוצת פאר המתמודדת תדיר על כלל התארים בליגת-העל. יאללה גביע הטוטו.
אבל כרגע, אין לחיפה תשובות לניהול של מכבי ת"א (אלן שיבר)