נראה כי פער 10 הנקודות שנפער בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע עד השבוע שעבר הוא המספר שממחיש בצורה הטובה ביותר את המשבר המקצועי אליו נקלעה מכבי תל אביב. אלא שצלילה אל תוך המספרים של הצהובים העונה יכולה לספק לו הסבר, או לפחות להעיד על גודלו האמיתי של המשבר.
מכבי תל אביב עומדת כעת על 59.5% הצלחה בלבד, האחוז הנמוך ביותר בתקופתו של ג'ורדי קרויף בשלב כזה של העונה. על מנת לנסות ולהציג תמונה מאוזנת יותר שלא מושפעת ממשחק בודד, נשווה את הסיבוב הראשון של כל המאמנים שעבדו תחת קרויף. שוטה ארבלדזה סיים אותו עם 24 נקודות ו-61% הצלחה. פאולו סוזה רשם את הסיבוב הראשון הטוב ביותר בתקופת קרויף עם 32 נקודות, 82% הצלחה ופער של 4 נקודות מהמקום השני. סלבישה יוקאנוביץ' היה השני בטיבו, עם 29 נקודות, 74% הצלחה והמקום ראשון בזכות הפרש שערים. אוסקר גארסיה רשם 72% הצלחה, 28 נקודות וגם כן שמר על המקום הראשון רק בזכות הפרש שערים, ופאקו אייסטרן רשם 27 נקודות, 69% הצלחה והיה במקום שני בהפרש של 2 נקודות מהמקום הראשון.
סוזה רשם את הסיבוב הראשון הטוב ביותר בתקופת קרויף (getty)
החשודה המיידית כסיבה המרכזית לשינוי ביכולת היא כמובן העזיבה של ערן זהבי, או לפחות חוסר ההתמודדות איתה. זו לא רק התחושה שזהבי תמיד היה שם, אלו גם המספרים. זהבי סיים את השנה שעברה עם 35 שערי ליגה, אחריו היה טל בן חיים עם עשרה. כל יתר שחקני הקבוצה חלקו 29 שערים בלבד. מכבי הנוכחית מספקת מספרים דומים, רק ללא השערים של ערן זהבי. בליגה ובליגה האירופית כבשה עד כה מכבי 46 שערים השנה – טל בן חיים כבש 11, אוסקר סקאריונה ו-וידאר קיארטנסון עם שבעה שערים, נוסא אייגיבור עם שישה שערים. כל היתר חולקים 15 שערים. רק חמישה שחקנים הצליחו לכבוש השנה שלושה שערים או יותר.
וזה לא רק הכובשים. חלוקת האחריות לשערים - כלומר כיבושים, בישולים, סחיטת פנדלים ומסירות מפתח שהובילו לשער (גם אם לא היו המסירה האחרונה) - במכבי של השנה חד גונית ומסבירה את הירידה הגדולה ביכולת בחודשיים האחרונים. טל בן חיים אחראי ל-21 שערים, האריס מדוניאנין ל-20, דור מיכה ואוסקר סקריאונה ל-12 כל אחד, קיארטנסון לעשרה ואיגייבור לתשעה.
נראה כי עזיבתו של ערן זהבי הפכה באופן מוצהר את הצהובים לקבוצה של האריס מדוניאנין. עד המשבר זה גם עבד היטב. אחרי הניצחון הגדול 0:5 בדרבי היה אחראי ל-18 מתוך 38 השערים שנכבשו, כלומר ל-47% אחוז מהגולים של מכבי. מאז הדרבי כבשה הקבוצה 11 שערים בלבד, מדוניאנין אחראי לשניים מתוכם. כלומר, ברגע שהתפוקה שלו ירדה והיה אחראי רק ל-18% מהשערים, מכבי ת"א נקלעה למשבר.
מבט על כמות הדקות והמשחקים שרשם מדוניאנין יכולה להסביר את הירידה החדה ביכולת של הקשר, שהתלונן שוב ושוב על עומס ועייפות. הוא שיחק כבר 30 משחקים העונה ורשם 2456 דקות. כמות ששחקנים רבים רושמים במשך עונה שלמה אם לא למעלה מכך. זה מבלי להתחשב בדקות ששיחק בנבחרת בוסניה. הוא גם כמעט ולא מוחלף. הממוצע שלו עומד על כ-82 דקות למשחק. וזה עוד אחרי שהתחנן בפני הצוות המקצועי לתת לו מנוחה. הוא הוחלף 9 פעמים העונה, אך בחמש מהפעמים הללו זה היה אחרי הדקה ה-75, לרוב לקראת הדקה ה-90.
מול מ.ס אשדוד מכבי תרשום את המשחק ה-35 שלה השנה. העונה הארוכה, שהחלה כבר ב-30.6, תאריך בו בקרית שלום רגילים לרוב רק להמריא למחנה האימונים, יחד עם הרוטציה הקצרה יחסית שמנהל ארבלדזה, מביאים את מכבי לחודש ינואר כשהיא עייפה - כאילו אנחנו כבר במאי. מה הפלא שבקבוצה כבר מדברים על ללכת לים? רק 16 שחקנים רשמו השנה ממוצע דקות של 60 דקות ומעלה, מתוכם תשעה רושמים לפחות 75 דקות במשחק ממוצע.
ואם לא די בכך, נדמה שהנתון הכי בעייתי עבור מכבי השנה, ואולי הגרוע בתולדותיה, הוא רק 50% הצלחה במשחקי בית. ניתן לתלות זאת במעבר מהמבצר בבלומפילד לאיצטדיון המנוכר יחסית בנתניה, בו מכבי נתניה לא הצליחה לרשום ניצחון ביתי אחד בליגה בשנה שעבר. אפשר גם לדבר על כך שהאוהדים כבר לא מגיעים בהמוניהם בגלל המרחק ודרכי הגישה הלא נוחות, אבל קשה לתרץ נתון כזה. בטח לא לקבוצה שרוצה לזכות באליפות. זה נתון שלא תמיד מספיק כדי להעפיל לפלייאוף העליון.
רק השבוע סיפר ארבלדזה כי הוא מתגעגע למכבי של לפני חודשיים, אך נראה כי אם לא ירחיב את הסגל והרוטציה בינואר, ויהפוך את מכבי למאוזנת יותר מבחינת חלוקת הדקות והתרומה ההתקפית, הוא עוד עלול להתגעגע למצב הנוכחי בעוד חודשיים.
געגועים לבלומפילד (אלן שיבר)
ארבלדזה ירחיב את הרוטציה? (אלן שיבר)