אי אפשר לקחת מג'ורדי קרויף את כל מה שתרם למכבי ת"א, אבל השנה נדמה שההולנדי כשל דווקא בתפקידו המקורי: המנהל המקצועי. כל השחקנים שהמאמן צריף העונה לא מתאימים מבחינה מקצועית ולא מצליחים להשפיע, מבלי יוצא מן הכלל.
נתחיל מהחוליה האחורית. ההגנה של מכבי ת"א נחלשה מאוד, כשאפשר לראות שיש ירידה חדה ביכולת של טל בן חיים ואיתן טיבי. גם ז'אן סילבן באבין שהגיע על תקן השחקן העוצמתי, לא מביא את העליונות שלו למגרש כשהוא כמעט ולא זוכה במאבקים פיזיים. ערב המחזור, מכבי ת"א הייתה מדורגת במקום ה-11 בליגה בזכייה במאבקים הגנתיים, כשהעובדה ששלושת הבלמים שלה לא מופיעים בעשירייה הראשונה בנתון זה, אומרת הכל.
החיסרון של אלי דסה והציוות של שרן ייני ויובל שפונגין במקומו פגעה משמעותית בצהובים. אם בשנה שעברה, תבנית ההתקפה הקטלנית של מכבי ת"א הייתה מורכבת מדסה, מיכה וקיארטנסון, השנה היא נעלמה ואין לה תחליף משמעותי. שרן ייני כמעט ולא מדייק בניסיונות ההגבהה מהאגף וכשגם אופיר דוידזאדה נחלש, אפשר להבין שהרביעייה האחורית של הצהובים פשוט לא מספיק טובה כרגע.
כשעוברים קדימה, רואים שגם מרכז השדה של מכבי ת"א רחוק מלהשביע רצון. כרגע למכבי ת"א אין שחקנים שיכולים לייצר מסירות מפתח ולהזין את וידאר קיארטנסון, מלך שערי הליגה בעונה שעברה. המחשבה הראשונית של שרן ייני כקשר אחורי בודד בקבוצה יוזמת היא לא נכונה, בגלל שהוא לא מספיק איכותי ולא משחק לעומק.
נכון לעכשיו, כריסטיאן באטוקיו, טינו סוון סושיץ', חוסה רודריגס וגולסה (כמעט ולא שיחקו, ולכן יש לסייג) לא הוכיחו שהם יכולים להוביל שלישיית קישור יוזמת, אלא מסוגלים רק להניע כדור ללא תכלית. הצהובים מובילים ברוב המשחקים מבחינת שליטה בכדור, אבל בקושי מייצרים מצבים.
8 שערים מתוך 17 השערים של מכבי ת"א בליגה הובקעו מחוץ לרחבה וזה נתון שמוכיח שהקבוצה מתקשה להגיע למצבי הבקעה קלים והזדמנויות מתוך הרחבה. הסיבה לכך נובעת מכך שאין לה מוסרים מספיק טובים. שני השחקנים שמובילים בעמדה זו הם עומר אצילי הפצוע ודור מיכה שרשם 12 בישולים בעונה שעברה, אבל העונה בקושי שיחק בגלל פציעה. בהיעדר מוסרים, אין למכבי ת"א יכולת לייצר גיוון ולפתוח הגנות צפופות כי גם המגנים לא תורמים למשחק ההתקפה.
אירוע נדיר. באבין זוכה בכדור גובה (דני מרון)
כל זה מוביל לאכזבה המוחלטת מג'ורדי קרויף שהטעות הקריטית שלו העונה היא בחירת השחקנים. המאמן היה חייב להבין שהוא צריך שחקנים יותר מהירים שיכולים לשחק מול צפיפות ומסוגלים להניע את הכדור לעומק ומהר.
כשיש לך חלוץ כמו וידאר קיארטנסון, אתה צריך שחקנים שיכולים להשאיר אותו לבד מול שוער וזקוק לשחקני כנף שיכולים לפעול מהר ולעזור לו לבוא לידי ביטוי. 58% מהאיומים של מכבי ת"א מגיעים מחוץ לרחבה (מקום ראשון בליגה), במה שמוכיח שהקושי הזה מוביל לבעיטות סתמיות ממרחק רב.
שום זר שג'ורדי קרויף צירף השנה לא מביא שינוי. השחקנים שהגיעו הם איטיים, משחקים לרוחב, לא יודעים לייצר שטח ומתקשים בפריצת הגנות צפופות, כי אין להם את היכולת לבצע פעולה לא צפויה. מסיבה זו, מכבי ת"א נראית נואשת, תקועה וחסרת פתרונות, אין לה באמת את סוגי השחקנים שיכולים לעשות את ההבדל.
הבעיה הרבה יותר בולטת לעין מאז היעדרות אצילי, שהוא שחקן שיכול לבצע את הפעולה הלא צפויה שכל כך חסרה אצל הצהובים. טוב יעשה קרויף אם ייתן לשחקנים שיכולים לשחק לעומק כמו ריקן, דסה ומיכה, את חולצת ההרכב. המאמן טעה אתמול בציוות של מיכה שתופקד במרכז המגרש מול אשדוד, בעוד בעבר הוא הוכיח שהוא הופך למסוכן יותר כשהוא מוצב באגף, נכנס לאמצע במה שגורם לו לייצר יתרון מספרי על היריבה באמצע ומפנה שטח למגן לעלות להתקפה.
ההולנדי זקוק לשחקנים דינמיים שייצרו תנועה, עומק ומהירות וגם יכולת לבצע שערים לא רק במימד אחד של בעיטות מרחוק וכרגע אני לא רואה את זה קורה. מכבי ת"א קבוצה מאומנת שמפעילה לחץ, אבל אין לו בסגל את השחקנים שיכולים לעשות את ההבדל.
לא מצליחים לפרוץ הגנות צפופות. שחקני מכבי (דני מרון)
בית"ר צריכה שקט, גם במחיר של שחרור בניון
בית"ר ירושלים ללא ספק היא קבוצת ההתקפה הטובה בליגה. 30 שערים יש לצהובים שחורים ב-12 מחזורים. מה שגורם לבית"ר להבקיע בצורה מסחררת זה הוורסטיליות וחילופי מקום. שלא כמו מכבי ת"א, שני המגנים של בית"ר לוחצים מאוד גבוה, מכניסים כדור לרחבה בדיוק גבוה ועוזרים לחלק הקדמי.
כל שחקן בבית"ר ירושלים יכול לייצר שערים, ויש לרוב שחקני הסגל יכולת להניע כדור ולדחוף אותו קדימה, זאת בזכות תנועה בלתי פוסקת של המגנים ושחקני החלק הקדמי. הבעיה של בית"ר ירושלים העונה זה חוסר האיזון בין התקפה אדירה לבין הגנה מאוד בעייתית. כבר בתחילת העונה, היה ברור שבית"ר צריכה לצרף בלם עקב העזיבה של חסוס רואדה, אך משום מה טביב ואוחנה החליטו לוותר על לינדזי רוז, אותו הם היו חייבים לצרף.
זה מוביל אותנו לאנטואן קונטה, שהיה מגן ימני נהדר בשנה שעברה. טביב חשב שהצרפתי יכול להוביל את ההגנה גם כבלם, אבל הוא בחור צעיר שלא יכול לשמש כמנהיג. חסר לצהובים שחורים דמות כמו רואדה, וזה לא נכון מבחינת בית"ר שהוא יוצב כבלם. מוליכת הטבלה צריכה שחקן מנוסה שיכוון את כל השחקנים ויימנע את ההפקרות ההגנתית שחוזרת על עצמה בכל משחק.
ההתקפה הטובה בליגה (יוסי שקל)
אם בית"ר תצרף את שחקן ההגנה הזה, היא תוכל לדבר חזק במאבק על האליפות ולהיות פקטור אמיתי אחרי הרבה שנים כי מבחינה התקפית היא פשוט אדירה. בית"ר כובשת בכל 5 איומים שלה לשער (156 איומים ו-30 שערים), וזה מראה עד כמה היא מדויקת. פעם זה שכטר, פעם זה סאבו ואתמול זה היה כחילה. כל הקבוצה משתתפת במשחק ההתקפה והופכת אותה לכזאת שהיריבות לא מוצאות לה מענה.
יחד עם זאת, הסיפור המרכזי בבית"ר ירושלים שוב לא היה קשור למה שקרה על כר הדשא, אלא הסאגה סביב יוסי בניון. מהרגע שהקשר הוותיק נשלח להתחמם והחלו קריאות הקהל, בית"ר ירושלים הפסיקה לשחק. הדברים מחוץ למגרש והסיפורים פוגעים מקצועית בקבוצה. חשבתי שכשאלי אוחנה יגיע הוא יצליח לייצר שקט עם טביב, חשבתי שמחזיק זכויות הניהול ינצל את הפגרה כדי לייצר שקט, אבל זה לא קרה.
אם מסתכלים מבחינה מקצועית אפשר להגיד שנעשה כלפיו עוול. כשוורד ועזרא לא משחקים, אז לבניון בהחלט יש מקום בהרכב, אבל נראה שיש כאן משהו גדול מסיבה מקצועית. אוחנה וטביב צריכים לעשות סדר והגיע הזמן לשים סוף לרעשי הרקע.
בית"ר צריכה לייצר שקט, גם אם זה אומר להיפרד מבניון. אם האווירה הזאת תימשך אין מנוס משחרור הכוכב, או שלחילופין על בית"ר להוציא הודעה שאין לו בעיה להישאר כשחקן משלים שיכול לשבת על הספסל. רק אם יהיה שקט סביב המועדון, בית"ר תוכל למצות את הפוטנציאל הענק שטמון בה וללכת עד הסוף.
בית"ר צריכה שקט, גם במחיר של עזיבת בניון (יוסי שקל)