אחרי שנעלם מהרדאר בתקופה האחרונה, אחד השוערים הטובים ביותר ששיחקו בישראל, וינסנט אניימה, חזר לכותרות אחרי ששוחרר מליל, המועדון לו היה שייך בחמש העונות האחרונות. כעת הוא ללא קבוצה, אך אחרי שהספיק ללבוש את המדים של בני יהודה, הפועל ת"א ומכבי ת"א, קיים סיכוי שהוא יחזור לישראל. הניגרי דיבר היום (שני) לתכנית "מגרש פתוח" וסיפר על השחרור מהקבוצה הצרפתית ועל העתיד.
"אנחנו בביזנס, הכל קורה בכדורגל וזה בסדר", אמר אניימה. "זה לא שלא שיחקתי, התאמנתי עם קבוצת המשנה ושיחקתי איתם משחק אחד או שניים. התאמנתי בכל יום עם הקבוצה וזה לא שלא התאמנתי בכלל. מי שעוקב אחרי, יודע שהייתי פצוע. זו הייתה פציעה שלקחה לי לפחות שישה או שבעה חודשים כדי לחזור לעצמי. שבעה חודשים משמע שפספסתי פעמיים את חלון ההעברות, גם בקיץ וגם בינואר, כך שלא באמת הייתה לי ברירה אלא להישאר".
"אני נמצא בכושר טוב מאוד כרגע. אני יכול לשחק בכל קבוצה בעולם. שוחררתי מהחוזה שלי רק ביום שישי האחרון, כך שהייתי בפעילות עד אז. הבעיה היא שקבוצות לא רוצות שוערים מבוגרים, למרות שהם הכי טובים. להיות שוער זה עניין גיל. יש צעירים שהם מאוד מוכשרים, אבל ככל שאתה מתבגר אתה משתפר והופך לטוב יותר".
אניימה עם ייני וצלחת האליפות
כשנשאל השוער לגבי תקשורת שלו עם גורמים מישראל, ספציפית מבית"ר ירושלים, ענה: "לא דיברו איתי. אף אחד מישראל לא שוחח איתי ואני לא בקשר עם אף קבוצה. אני כן נשאר בקשר עם דמאיו כל הזמן. הוא כמו אבא שלי, אני אוהב את האיש הזה. הוא אמר לי שהפועל היא מנצ'סטר בשבילי, אמרתי לו שאשחק כאילו הוא אבא שלי וכאילו זה החיים שלי. בני יהודה היא כמו משפחה בשבילי. אפילו כיריב כשאתה יוצא למשחק נגד מכבי חיפה, אתה מקבל אהבה, כך שלא נשארות לך יותר מדי ברירות אלא לאהוב את המקום הזה".
לגבי חזרה לישראל אמר: "יש לי הרבה אהבה למדינה וכשהיו לי בעיות בצרפת, חזרתי לישראל. אני מרגיש שישראל היא כמו הבית שלי, אני מרגיש משוייך עם האהבה שקיבלתי מבני יהודה, הפועל ת"א ואפילו כשעברתי למכבי ת"א קיבלתי אהבה. לא יודע איפה אשחק, הייתה לי הצעה מליגה שנייה בצרפת ולא לקחתי אותה. אוקזר וקבוצות אחרות. אני האמת לא ממהר לשום מקום, מקווה למצוא משהו טוב בליגות הראשונות. תמצאו לי קבוצה, אבוא חזרה הביתה (בצחוק)".
"ארצה לסיים את הקריירה בישראל, אני עדיין חולם על זה. גם אם זה יהיה לשניים או שלושה משחקים, אני רוצה שהמשחק האחרון שלי יהיה בארץ, זו משאלת הלב שלי. ארצה לשחק כל עוד הגוף שלי יכול. תראו את בופון - הוא כבר בן 40 ועדיין משחק במועדון כמו פ.ס.ז'".
כשנשאל האם יש שוערים אפריקאים שחוששים להגיע לישראל בגלל גזענות, אמר: "אני לא רוצה לקבוע שזו גזענות, אבל אני חושב ששוערים אפריקאים לא מספיק גבוהים ואין להם את הבסיס והתנאים. קבוצות מעדיפות שוערים מאירופה, זה מה שמנע ממני את האפשרות לשחק בטופ האירופי".
קיבל אהבה בכל מקום במדינה (אלן שיבר)