$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

חסרי תרבות: הצעד המאכזב של קלינגר ובית"ר

תהליך המינוי של קלינגר לבית"ר ירושלים הוא תעודת עניות לכדורגל הישראלי. היתממות מזויפת ודרך מקולקלת הופכות הבטחות, יושר וכבוד לבדיחה. המאמן וקבוצתו ינסו להצדיק את המהלך, אך הוא בעט בערכים הכי בסיסיים של הענף. אפק מסכם שבוע בו כולם הפסידו

עומרי אפק
עומרי אפק   29.10.18 - 13:12
Getting your Trinity Audio player ready...

כל פעם מחדש צריך לשפשף את העיניים על דברים שמתרחשים ונראים לגיטימיים בכדורגל שלנו. הם לא אמורים להיות. תהליך מינויו של קלינגר לביתר ירושלים הוא תעודת עניות לכדורגל שלנו ולאנשים שרוצים להוביל אותו. זה כולל את ההיתממות המזויפת של כל הצדדים. איש לא פנה לאיש תחת חוזה. איש לא חתר תחת מקום העבודה שלו בזמן שהוא מאמן שם כדי לעזוב. מה פתאום. סתם טיימינג מקרי. זר לו היה מגיע במקרה היה יכול להתבלבל ולהאמין.

גם אם המינוי יצליח, הכדורגל הישראלי מפסיד בגדול כשהוא בועט בערכים הכי בסיסיים שלו. הנה לכם חידה: מי המאמן שטען שוב ושוב שהוא בונה קבוצה עם מנטליות אחרת, עם שאיפות. שהוא נחוש להפוך את רוח המועדון בהפועל חיפה ולהחזיר לה את הווינריות? להלן ציטוט של ניר קלינגר מתחילת העונה הנוכחית: "חשבו שהפועל חיפה תתפרק ותהיה שק חבטות, אבל זה לא יקרה. אנחנו ממשיכים באותה הדרך, הרוח של הפועל חיפה לא נשברה".

איזו דרך בדיוק? איזו רוח? נשמח לשמוע. האם יכול להיות שאחרי חודשיים, אותו מאמן עוזב את הפועל חיפה לבית"ר ירושלים? האם יכול להיות שזה קורה בדיוק בתקופה שלא הולך לקבוצה, שצריך להתמודד? או שאולי הוא מרגיש שהכשלון חוזר ונדבק בו אחרי עונה טובה? והרי ברור לכולם שיואב כץ זה אותו יואב כץ שהיה תמיד. אותו יואב כץ שקלינגר דאג לחזור אליו אחרי שעזב בזמנו. אותו יואב כץ שקלינגר שיכנע שהוא צריך להיות המנג'ר שלו בזמן שלכץ היה מאמן אחר. אותו כץ שקלינגר, מבחירתו החופשית, החליט לחתום אצלו לעוד עונה בקיץ.

מעניין שהכול קרה בדיוק בשבוע שקלינגר מודיע בראיון ״לשער השבת״ שהניסיון שלו מלמד אותו איך להתמודד עם משבר מקצועי והוא לא מודאג כי הוא ימצא פתרון. ואז גיא לוזון מפוטר. הנה יש פתרון! זה, לכאורה, אופורטוניזם מהסוג שלא מכבד אף אחד.

הנה עוד חידה, והפעם על בית"ר ירושלים. מי הוא בעל הבית החדש שנכנס לכדורגל הישראלי ודיבר על ערכים ונורמות שצריך להחזיר למועדון? שמעכשיו המועדון הזה יתנהל אחרת? להלן ציטוט של משה חוגג מתחילת העונה הנוכחית: "גם התיקון והיציאה לדרך חדשה לא תקרה ביום... חייבים להנחיל רוח במועדון הזה...המטרה: תארים, קבוצה חזקה וחוויה תרבותית". איזה רוח בדיוק? איזו תרבות מלמדים במהלך שכזה?

האם יכול להיות שרגע אחרי שהוא מפטר את יורגן קלופ שלו (גיא לוזון), משה חוגג מקושר איכשהוא לאבוקסיס וקלינגר שעובדים בקבוצה אחרת? קבוצות שיושבות  איתם במנהלת הליגה? ללא כל פניה ישירה לבעלי הקבוצה שלהם ומו"מ כספי ראוי? מה פתאום. לא יכול להיות סתם בדיוק השבוע לקלינגר אולי נמאס מיואב כץ! בדיוק השבוע! אז בית"ר לא פנתה אליו. הוא לא רקח את המהלך במקביל. הכל פרי מוחנו הקודח.

אנחנו במחזור השמיני. אלה מאמנים שרק עכשיו בנו קבוצה אחרת לעונה שלמה קדימה. אלי אוחנה, בעיניי היה צריך לשים סוף לסאגה הזו. לכן הוא בדיוק  שם. כי הדרך מקולקלת. פשוט מקולקלת. אבל אל דאגה, במסיבת העיתונאים ימצאו אלף סיבות ונסיבות להצדיק את המהלך. ימצאו תיאורים מאוד ציוריחם ולגיטמים למינוי. יחברו סיפורים מקסימים ותמימים במקום לדבר על בחישות והתנהלות שעוד פעם גורמת לחוזים, הבטחות, יושר מקצועי וכבוד למועדונים אחרים להיראות כמו בדיחה.

זה מאכזב. כי מדובר גם באנשים שהם אגדות בכדורגל שלנו. אנשים בעלי זכויות רבות ומתוקף תפקידם, גם בעלי חובות להוביל למקומות טובים יותר. ניר קלינגר יכול לחגוג הישגים בבית"ר ירושלים, אבל זה הישג קטן מאוד לשאיפות של הכדורגל הישראלי ולאנשים שמתיימרים להוביל אותו. גם כבעלי בית. גם כמנהלים. גם כמאמנים.