$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"הקהל של בית"ר י-ם לימד אותי מה זה טירוף אמיתי"

כריסטיאן אלבארס, מהזרים האהובים של הצהובים שחורים, פרש השבוע בגיל 38. בראיון פרישה הוא מסמן כעת את הרגע הגדול ("השער בגמר הגביע מול חיפה"), מגן על האוהדים ("הם לא גזענים") ובוחר את הישראלי הטוב ביותר איתו שיתף פעולה. הצ'יליאני של טדי

אור אבולעפיה
אור אבולעפיה   07.12.18 - 19:50
Getting your Trinity Audio player ready...

יש זרים שנכנסו ללב של האוהדים ולא רק בגלל היכולת. בזכות האופי, הנשמה והעובדה שהרגישו לרגע כמו ישראלים לכל דבר. זר כזה היה כריסטיאן אלבארס, שעזב את בית"ר ירושלים לפני שמונה שנים. השבוע, בגיל 38 הצ'ילאני פרש מכדורגל אחרי קריירה מפוארת, כשעשה זאת בצרוה הכי מתוקה שיש: עם אליפות במדי באוניברסידאד קתוליקה הצ'ילאנית.

למי ששכח, אלבארס נחת בבית"ר ב-2007 בתקופת ארקדי גאידמק וזכה עימה בשתי אליפויות ובשני גביעים. המגן הימני ששיחק בשתי קדנציות היה אחד השחקנים האהובים על ידי הקהל, אך נאלץ לעזוב עקב הקשיים הכלכליים שנוצרו במועדון הצהוב שחור. רגע אחרי שפרש, תפסנו את אלבארס לראיון פרישה בו סיפר על הזכרונות מטדי, בחר את השחקן שהכי נהנה לשתף איתו פעולה בישראל וגם פינטז על קאמבק בתפקיד אחר.

"אני זוכר הרבה מהקהל של בית"ר. זוכר את התשוקה והאינטנסיביות שלהם. כשהם היו פוגשים אותי ברחוב הם היו מנשקים אותי וקונים לי דברים", אלבארס שביתו מעוטר בתמונות זכר לאותה תקופה מספר, "הם אוהדים חמים ואנרגטיים, אבל גם כאלה עם הרבה דרישות ממך כשחקן, ככה שזאת הייתה חוויה מאוד מיוחדת".

אלבארס זכה בשתי אליפויות ובשני גביעים, כולל שער בגמר הגביע מול מכבי חיפה ובישול בלתי נשכח לברק יצחקי מול קופנהאגן.  "הזכייה בתארים עם בית"ר היו משהו מיוחד. הקהל של בית"ר לימד אותי מה זה טירוף אמיתי", אלבארס מספר, "אני בעיקר זוכר שכבשתי מול חיפה בגביע, גול נגיחה, ואני זוכר שהמשפחה שלי הייתה במגרש, זה היה רגע מאוד מיוחד עבורי. הזכייה הייתה מתוקה כל כך. להבקיע גול מול אצטדיון מלא, לעטוף את עצמך בדגל של צ'ילה ולקבל הרבה אהבה. זה היה רגע נפלא".

אלבארס שיתף פעולה עם לא מעט שחקנים בכירים ששיחקו בבית"ר י-ם, אבל במבט לאחור הוא מסמן אחד שבלט מעל כולם: "אני חושב שהשחקן הכי טוב ששחיקתי איתו בארץ הוא עידן טל. אהבתי את הגישה שלו למשחק ואהבתי אותו מאוד ברמה האישית. חוץ מזה הוא גם היה בנאדם נהדר. אם צריך להצביע על שחקן אחד, אני חושב שהוא האיש".

כשמדברים על בית"ר י-ם, אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר: נושא הגזענות. כריסטיאן אלבארס דווקא חושב שהתדמית שנוצרה לקומץ הצהוב שחור, לא ממש תואם את המציאות: "אני לא ממש חייתי את עניין הגזענות ולא הרגשתי את זה כשהייתי שם. אין ספק שאני תמיד הייתי ואהיה נגד גזענות. אוהדי בית"ר הם לא גזעניים. הספורט צריך להיות מושתת על ערכים, דו קיום, סובלנות, לקבל את האחר וכך היה גם כשהייתי בישראל".

בסיום אלבארס סיפר שכעת אחרי שפרש, הוא ישמח לחזור לישראל בתפקיד מקצועי: "אני רוצה להישאר בכדורגל, אבל עדיין לא החלטתי אם אהיה מאמן. אשמח לסגור מעגל ולחזור לבית"ר י-ם. אני חוב שאני יכול להביא קצת הסגנון הדרום אמריקני לישראל ולייצר משהו מאוד מעניין. יש בארץ שחקנים ברמה גבוהה מבחינה טכנית. אפשר לפתח את הכדורגל בישראל לרמות גבוהות יותר".