כבירי: למדתי על בשרי שיש מחיר כבד לאהבה לקבוצה

בווידאו: תקציר הניצחון של הפועל ת"א על סכנין

כבר שנתיים שאמיר כבירי דומם, אבל היום (שני) ולקראת דו"ח הפירוק הבעלים הקודם של הפועל תל אביב החליט לשבור שתיקה ובמכתב מיוחד שפירסם סיפר על השתלשלות האירועים שהובילה להסתבכות של המועדון תחת פיקודו, התכנונים שלא יצאו לפועל, הסכומים המלאים שהוציא מכיסו והאמונה שהאדומים יחזרו בקרוב, למרות כל הבעיות, לבמה המרכזית של הכדורגל הישראלי.

"לקחתי החלטה שידעתי שיהיה לה מחיר כבד ברמה האישית, המשפחתית, הציבורית והכלכלית, אבל הייתה הדבר הנכון לעשות כדי שהפועל תל אביב, קבוצת הכדורגל היקרה לי כל כך, תוכל להמשיך להתקיים", אמר כבירי בפתיחת דבריו על ההחלטה להיפרד מהמועדון לפני שנתיים. "מאז שמרתי על שתיקה, כששמי ושם משפחתי הוכפשו. לצערי, הדבר החשוב הוא הנרטיב שמציירים גורמים בעלי אינטרסים שונים, גם אם הוא לא תואם את העובדות. אף אחד לא נקי משגיאות, אבל ידעתי להודות במשגים שלי ולשאת באחריות על טעויותיי".

"כיוון שחשוב לי להציג את הנתונים בצורה אמינה, יוצג דו"ח ביאור אשר יסכם את הנתונים הפיננסיים של המועדון בתקופה שבה היה בבעלותי, וכן את גובה חובות המועדון ביום שבו זכויות ניהולו עברו לידיי", הוא הבטיח. "הדו״ח יפורסם ב-30 במאי כדי לא לפגוע בהליך המשפטי".

כבירי לא התכחש לטעויות שביצע בדרך: "שגיתי, ידעתי שיש חובות, אבל לא נחשפתי לממדיהם ולא שיערתי שהם בהיקף שהתברר לי רק בנובמבר 2016. כבר הודיתי בפומבי בעבר: לא ערכתי בדיקת נאותות כפי שאני נוהג בעסקיי הרבים. בדיעבד, כמובן, זו הייתה טעות, אולם בנקודת הזמן ההיא, מאי 2015, לא היו בפניי הנתונים שיש בפניי היום. באותה תקופה הובהר לי שאין ברשותי הזמן הדרוש לבצע בדיקה שכזו, שכן חרב הפירוק ריחפה מעל צווארו של המועדון. הוצגו בפניי נתונים לגבי מצבו הכלכלי של המועדון ונתתי אמון באנשים אלו, אשר הצהירו בפניי בצורה ברורה שעתיד המועדון מוטל על כתפיי. וכך, החלטתי שאני עושה את הצעד מתוך מחויבות ואידיאולוגיה".

"לא קיבלתי החלטה עסקית מושכלת, מכיוון שלא ראיתי ואיני רואה במועדון עסק. גדלתי כאוהד הפועל ובן למשפחה אדומה, הרגש גבר על הדעת", כבירי הוסיף. "לא הקשבתי לעצת עורכי דיני, שהתריעו על בחירתי לסמוך על הנתונים שהוצגו בפניי. מעבר לאותם חובות, למועדון היו התחייבויות על חשבון הכנסות עתידיות ששועבדו ולמעשה היו משתקות את כל פעילות הקבוצה ומחלקת הנוער, חובות והתחייבויות שאותם המשכתי לגלות עד יומי האחרון במועדון".

כבירי נזכר בניסיון שלו למצוא רוכש למועדון לפני כחמש שנים: "בשנת 2013 נרתמתי לניסיונות איתור רוכש למועדון. מאז הגעתי כמעט לכל אדם אמיד אשר אני בקשרים עמו במסגרת עסקיי, אך מכולם קיבלתי תשובה שלילית. כאשר פנו אליי אנשי עמותת האוהדים בשנת 2015 בבקשה שאסייע למועדון ואמנע את פירוקו, העברתי ללא היסוס סכומי כסף גדולים וחתמתי על ערבויות, שאותן אני משלם גם כיום, כדי שהמועדון יוכל לסיים את עונת 2014/15. כאשר התברר כי גם זה לא יספיק ואין מי שייקח אחריות על עתיד המועדון, רכשתי בשני שלבים 30% ממניות המועדון וקיבלתי לידיי את זכויות הניהול. נכון להיום, השקעותיי במועדון מסתכמות ב-62,084,246 שקלים, סכום שהוא אינו סופי".

על הטענות שהפעולות שביצע לא נבעו מתום לב: "עצם העובדה שהפעולות בוצעו על ידי אנשי הכספים ובידיעת מנהלי המועדון מעידה על כך שהן נעשו בתום לב וכפעולות חשבונאיות לא שגרתיות לפעמים, בניסיון להשתלט על מציאות כלכלית מאתגרת וללא שום כוונה להסתירן. עם זאת, כאשר מה שעמד לנגד עיניי היה הישרדות המועדון, סביר להניח שגם לו הייתי מודע לבעייתיות הייתי מבצע פעולות אלה כדי למנוע קריסה.

"אחת הטענות העיקריות שהועלו נגדי היא בעניין ההלוואה שלקחתי מחברת 'קוגיטו'", כבירי הציג את גרסתו. "ההלוואי נלקחה עבור פרויקט האצטדיון בבת ים, אך בעקבות קשיי התזרים בניהול הקבוצה, חובות חדשים שהתגלו במהלך החלק הראשון של עונת 2016/17 ותביעות שהוגשו נגד המועדון בתקופה זו, הכסף הועבר לטובת פעילות הפועל תל אביב במקום לטובת ייעודו המקורי. כיום אני משלם מיליוני שקלים עבור הלוואה זו ונמצא בהליך משפטי הנוגע אליה".

"לפני הבקשה להקפאת הליכים חידדתי כי כוונתי היא שהמועדון יחל בתהליך הבראה, כשבמקביל אדאג להגיע להסדר עם כל הנושים. עד הרגע האחרון האמנתי שזו הדרך הנכונה ושביכולתי לעמוד בתוכנית. למהלך זה קיבלתי תמיכה מכל בעלי מניות המועדון דאז. לתדהמתי, נציגי עמותת האוהדים התנגדו לנאמן שהצעתי, אשר כל מטרתו הייתה להשאיר את המועדון יציב תוך הגעה להסדרים עם כל בעלי החוב, הסדרי חובות אשר נוצרו טרם כניסתי למועדון. מטרתי מעולם לא הייתה להוביל את המועדון לפירוק, ואני עומד על כך שתהליך זה לא היה מחויב המציאות והיו המשאבים הכלכליים הנדרשים להביא להבראת המועדון במסגרת הקפאת ההליכים, כפי שתכננתי".

"ערב ההקפאה, בפגישה בנוכחות כל בכירי ההתאחדות לכדורגל, אנשי הבקרה ומנהלת הליגות, קיבלתי על עצמי את החוב של זכויות השידור. בכך הבטחתי למועדון הכנסה בסך 2.8 מיליון שקלים, סכום שהיה אמור לשמש ראשית לתשלום שכר נובמבר כפי שהבטחתי לשחקנים ולצוות. היתרה לאחר תשלום השכר הייתה מאפשרת התנהלות שוטפת לפרק זמן שבמהלכו ניתן היה לגבות את שאר ההכנסות המשועבדות אשר השתחררו בעת הגשת בקשת הקפאת ההליכים".

"הצהרתי בזמנו, ואני עומד על כך היום, שלמועדון היו מספיק מקורות הכנסה שהשתחררו מתוקף הקפאת ההליכים, וכמו כן נכסים בדמות שחקנים שהיה להם ביקוש רב והיו מקור הכנסה מידי למועדון, שהיה מאפשר לנאמן או למי מטעמו לנהל את המועדון לפחות עד סוף עונת 2016/17 ואף מעבר לכך, ללא פגיעה אנושה בסגל הקבוצה. ואכן, עם הגשת הבקשה השתחררו לקופת המועדון סכומי כסף גבוהים ביותר - דמי ההשבחה על ערן זהבי בגובה 245 אלף דולר שזרמו לקופת ההנהלה החדשה, חוב מתגלגל לחברת הכרטיסים "לאן" שלקחתי עליו ערבות, הכנסות מפרסום במגרשים ששועבדו לפני כניסתי ומוערכות במינימום מיליון שקלים למחצית העונה שנותרה, מכירת ארון שוינפלד תמורת 780 אלף יורו ועמרי אלטמן תמורת 150 אלף יורו. הסכום הכולל שנכנס למועדון בתקופה שלאחר הקפאת ההליכים מסתכם בכ-10 מיליון שקלים, שהיה מאפשר למועדון להמשיך בתהליך ההבראה ולא מוביל אותו לפירוק".

כבירי המשיך לגולל את השתלשלות האירועים מנקודת מבטו: "אחת התובנות שאליהן הגעתי הייתה שמתוקף תפקידי אני מחויב לחשוב לטווח הארוך ולכן הובלתי את פרויקט האצטדיון בבת ים, שנועד לייצר בסיס כלכלי איתן וארוך טווח שיעמוד לרשות כל בעלים עתידיים של הקבוצה. בזכותו הצלחתי לחתום על הסכם חסות עתידי חסר תקדים בהיקף 10 מיליון יורו מול החברה הסינית CMEC. לצערי, נכון לעכשיו, הסכם החסות לא יצא אל הפועל בעקבות השתלשלות האירועים המצערים. הייתי נאיבי לחשוב שלכולם מטרה אחת והיא הבראת המועדון. אך המציאות הוכיחה לי אחרת, ובחלוף הימים הבנתי את היקף השיקולים הזרים שהובילו את הגופים השונים שהיו מעורבים בעניין".

לקראת סיום הבעלים לשעבר כתב: "כמו כל אוהד, למדתי על בשרי שלאהבה לקבוצה יש מחיר ושילמתי מחיר אישי וכלכלי כבד. מודע לכך שכל אחד מכם עבר חודשים קשים בחרדות בנוגע לעתיד המועדון, אני מצר על כך בכל לבי. גם כי אני מאמין שהמציאות הייתה אחרת אם היו מאפשרים לי להגיע להסדר הנושים, ובעיקר בגלל שלא הצלחתי להביא את המועדון לגבהים שאליהם כיוונתי, לממש את חזוני ולמלא כל אחד מכם בגאווה גדולה. את הסכומים שהשקעתי לא השקיע מעולם בעלים בודד במועדון בפרק זמן כה קצר, ואין לי ספק שלו הייתי עושה זאת בנסיבות אחרות מצב הקבוצה היה שונה בהרבה. אני עדיין מאמין שהמועדון יחזור למקום בו הוא ראוי להיות, מרגיש שלם עם עצמי ויודע שעשיתי כל שביכולתי. תמיד הייתי כן ואמשיך להילחם על צדקתי בכל כוחי".