השלב שאחרי: מהי משמעות דו"ח פירוק הפועל ת"א?

דו"ח הפירוק של הפועל תל אביב פורסם הבוקר (שלישי) ועורר הדים רבים. מהי בעצם המשמעות שלו ומהן השלכותיו על צדדים שלישיים ועל הנושים שעדיין מחכים לכסף שלהם?

דו"ח המפרק הינו ככלל דו"ח אינפורמטיבי שמטרתו הינה מצד אחד לסקור את פעולות החקירה שבוצעו על ידי המפרק, מצד שני לשפוך אור על הנסיבות שהביאו את החברה למצב של חדלות פירעון ומצד שלישי, להמליץ על הליכים שיש לנקוט נגד צדדים שלישיים שדבק בהם אשם במצב אליו הגיעה החברה, בין אם מדובר בבעלי מניות, מנהלים, רואי חשבון או צדדים שלישיים אחרים שקיבלו או הוציאו כספים שלא כדין, התרשלו או ביצעו ביודעין מעשים בלתי כשרים שהביאו את החברה למצב של חדלות פירעון.

בדרך כלל דו"ח המפרק איננו כולל סעדים אופרטיביים נגד הגורמים המוזכרים בו ועל מנת להפוך את מסקנותיו לסעדים שכאלה יש למפרק שני כלים משפטיים עיקריים:

האחד הינו הגשת בקשות למתן הוראות במסגרת הליך הפירוק לחיוב גורמים שונים להשיב כספים שקיבלו שלא כדין. אפשרות זו נועדה לברר סכסוכים פשוטים יותר מבחינה עובדתית שאינם דורשים בירור מעמיק והעדת עדים רבים.

הדרך השנייה והעיקרית הינה נקיטת הליכים לחיוב אישי עפ"י סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות. סעיפים אלו מאפשרים להטיל חיוב אישי על נושא משרה בחברה בעבר או בהווה (בעל מניות, דירקטור וכו') אם התברר כי החברה התנהלה תוך כוונה לרמות את נושיה או שהתברר שהשתמש שלא כהוגן בכסף או בנכס של החברה או עשה מעשה שלא כשורה או שלא כדין במשא ומתן הנוגע לחברה. הטלת חיוב אישית איננה מוגבלת רק כנגד נושאי משרה בפועל וניתן לחייב גם גורמים שמוכח לגביהם כי הינם "הרוח החיה" שמאחורי החברה.

אם בעבר הליכים לחיוב אישי עפ"י סעיפים 373 – 374 לפקודת החברות היו נדונים בבית המשפט בו מתנהל הליך הפירוק בדרך מקוצרת של בקשה למתן הוראות, הרי שבשנים האחרונות חלה מגמה להפנות את המפרקים להגיש תביעה אזרחית נפרדת ועצמאית תוך תשלום אגרת בית משפט- דבר הכרוך בהוצאות לקופת הפירוק ולהתארכות ההליך.

מעיון בדו"ח הנוכחי שהוגש בעניין הפועל ת"א נראה כי המפרק, עו"ד קוטלר למעשה "מקצר הליכים" כך שהוא הגיש את הדו"ח יחד עם בקשה מתן הוראות במסגרתה הוא ביקש לחייב שורה ארוכה של גורמים ובהם הבקרה התקציבית, ההתאחדות לכדורגל, מני וויצמן, אמיר כבירי, חיים רמון ועוד בחובות החברה. לחילופין, ביקש המפרק מבית המשפט להתיר לו להגיש תביעה כספית כנגד כל הגורמים הללו.

על אף שהמפרק מנסה לשכנע את בית המשפט כי מדובר לכאורה במסכת עובדתית מצומצמת שאין מניעה לבררה במאוחד בדרך של בקשה למתן הוראות, הרי שלהערכתי, ובין היתר לאור העובדה כי מדובר ב- 18 משיבים שנגדם יש עילות שונות, הסבירות הגבוהה היא שבית המשפט יורה למפרק לפצל את ההליך כך שהמפרק יאלץ להגיש תביעה כספית נפרדת נגד הגורמים המרכזיים המוזכרים בדו"ח ובהם הרשות לבקרת תקציבים, ההתאחדות לכדורגל מני ויצמן, אמיר כבירי וחיים רמון ולהגיש בקשות נפרדות למתן הוראות נגד הגורמים המשניים ובהם לאן משרד כרטיסים, עידו חג'ג', מאיר אורנשטיין, יואל אשבל ועוד.

הדו"ח נערך ע"י המפרק לאחר חקירה של כ- 60 נחקרים ובהם בעלי מניות, מנהלים, רואי חשבון, מנהלי חשבונות, נציגים מעמותת אדומים, נציגים מהרשות לבקרת התקציבים ועוד והוא מנתח את חלקם ו"תרומתם" של כל המשיבים בדו"ח להליך הקריסה של המועדון. הגורמים העיקריים עליהם מטיל המפרק את האשמה ומבקש לחייבם במלוא חובות החברה הינם בראש ובראשונה רו"ח עופר אורליצקי - יו"ר הבקרה התקציבית וההתאחדות לכדורגל לגביהם נטען לרשלנות רבתית בכך שבמעשיהם ובמחדליהם אישרו ואפשרו מצב בו מר חיים רמון נטול היכולת הכלכלית החזיק בקבוצה והפעיל אותה בצורה גירעונית, בעוד יו"ר הרשות לבקרה התקציבית לא זו בלבד שדאג להחזיק בטוחות מספיקות אלא אף החזיק בטוחות שקיבל למרות הגירעון העצום.

גורמים מרכזיים נוספים שמבוקש לחייבם במלוא חובות החברה הינם אמיר כבירי, וחיים רמון שהעמיקו את הגירעון של הקבוצה כאשר לגבי חיים רמון צוין כי בשלוש שנות ניהול הקבוצה על ידו, יצרה הקבוצה גירעון תפעולי של 50.3 מיליון ש"ח כאשר רמון לא הזרים ולו שקל אחד מכיסו לקופת החברה.

אחד השמות הבולטים בדו"ח הינו איש העסקים מני ויצמן לגביו נטען כי היה "הרוח החיה" והמושך בחוטים החל מהתקופה של חיים רמון בקבוצה, עוד נטען כי עוה"ד שלו קיבל לידיו בנאמנות את מניותיו של אלי טביב, זה שדיווחו לו ושקיבל החלטות במועדון ועמד בקשר ישיר עם גורמים בהתאחדות ובבקרה התקציבית. במסגרת הדו"ח מבוקש גם לחייב את אלי טביב וחברה מטעמו בסכום של כ- 12.7 מיליון ש"ח מתוכם כ- 8.7 מיליון ש"ח בגין חובות עבר שלא כוסו על ידי אלי טביב על פי הסכם רמון-טביב.

מה צפוי עתה? המשיבים יגישו את תגובותיהם ויטענו כי יש להעביר את ההליך לפסים של תביעה כספית רגילה ולא על דרך של בקשה למתן הוראות. להערכתי זה אכן מה שיקרה בפועל –מה שיוליד הליך משפטי ארוך ומייגע שיימשך לפחות 3-4 שנים בבית המשפט המחוזי לא כולל ערעור לבית המשפט העליון.

חשוב להבין כי דו"ח המפרק אין בו כדי להשפיע בשום צורה על מצב המועדון כיום תחת הבעלים החדשים והכספים שיגבה המפרק כתוצאה מההליכים המשפטיים, ייכנסו לטובת קופת הפירוק ויחולקו לנושים של החברה שבפירוק בהתאם לסדרי הנשייה הקבועים בחוק.

עו"ד יואב בן פורת הינו שותף במשרד עו"ד איתן ארז ושות' המתמחה בתחום חדלות פירעון.