הפחד משתק: מה גורם לבית"ר להפוך לאנמית?

אל תפחדו לטעות. את המשפט הזה שמעתי בשבוע האחרון אולי 50 פעמים. בכל תדריך, בכל ישיבה, בכל שיחה שהיתה לעודד קטש עם שחקני הפועל י-ם בשבוע הזכייה בגביע, הוא דאג לחזור על המנטרה ולהדגיש אותה. זו הדרך שלו, זה האני מאמין שלו, זה מה שמוטבע בשחקנים וזה מה שמאפיין את הקבוצה שלו.

ההיגיון פשוט: קטש מודע לפוטנציאל של שחקניו, הוא יודע מה היכולות שלהם באימונים, הוא מבין שרק אם הם לא יפחדו לעשות, הוא יקבל מהם 100 אחוז גם במשחקים. קטש יכול לעשות את זה כי ההנהלה של המועדון אומרת לו את אותו הדבר. אייל חומסקי וגיא הראל אמרים לו לא לפחד לטעות. הם יודעים שהפחד משתק, שדברים יצירתיים לא יכולים לצמוח במקום בו הפחד שולט. אז הם מרשים לו לטעות. הם יודעים שבטווח הקצר הם אולי ישלמו מחיר, אבל בטווח הארוך הם ירוויחו מועדון. לא במקרה ביום חמישי הם הוסיפו גביע לארון.

משה חוגג הוא מתנה לבית"ר. בחור צעיר, נמרץ, מלא כוונות טובות ויש לו כסף להגשים חלומות. הבעיה שלו נעוצה בחוסר הניסיון כמנהל. לפני כשבועיים התראיין הבעלים של בית"ר בערוץ הספורט והצהיר קבל עם ועולם כי מי שלא יבעט לשער לא יישאר בבית וגן. הוא גם אמר בריש גלי, שמקומו של ניר קלינגר בקבוצה לא מובטח. זה הכל חוץ מלתת לקבוצה שלו שקט נפשי.

חוגג בונה קבוצה תוך כדי תנועה, "מאיים" על שחקניו, מביא רכש בלי הכרה ומצפה לתוצאות כבר עכשיו. מעבר לעובדה שלוקח זמן לבנות הצלחות, זה לא יקרה כל עוד הוא לא ייתן למאמן שלו ביטחון לטעות וכל עוד המאמן שלו לא ינחיל את הקו הזה לשחקנים. איך עושים את זה? משנים תפיסה ומפסיקים לירות לכל הכיוונים. במיוחד לא במאמן ובשחקנים.

חוגג מאוד רוצה להצליח. הוא משקיע המון ולא בוחל באמצעים כדי להחזיר את בית"ר לטופ, אבל בינתיים הוא לוקה בכל מה שקשור להבנת הפן המקצועי. התחושה היא שחוגג רוכש כל דבר שזז ולא מבין איך ההשקעה הזו לא באה לידי ביטוי על המגרש. הוא לא מבין למה הקבוצה שלו לא משחקת אטרקטיבי. איך מועדון כמו בית"ר, עם DNA התקפי, משחק הגנתי? איך הקבוצה שלו דווקא העונה הפכה לאנמית?

לפני כמה שבועות טענו מספר פרשנים כי הרכישות האחרונות של חוגג הן בבחינת ברכה עבור קלינגר. "צרות של עשירים", הם אמרו. אז עם כל הכבוד לתיאוריה של המכובדים, זה ממש לא נכון. ההפך, לרכוש עוד ועוד שחקנים עלול לפגוע במרקם הקבוצתי ובאופן ישיר באיכות המקצועית ובהישגים. חוגג קונה מכל הבא ליד, אבל נדמה שהקניות שלו לא חכמות במיוחד. לרכוש שחקני מרכז שדה במקום מגנים, או להביא שחקני כנף במקום חלוצים, זו לא השקעה כי אם בזבוז כספים.

כל ילד יודע שבית"ר בלי קונטה היא לא אותה קבוצה. המגן הימני הוא הרבה יותר מעוד שחקן בסגל. הוא מוסיף מהירות, אתלטיות, חוכמה ומחץ בהתקפה, הבעיה שהוא פצוע כבר תקופה ארוכה ובית"ר לא מצאה לו חלופה ראויה. הבעיה הגדולה יותר היא שהם כלל לא חיפשו אחת כזאת. במקום זה הם העדיפו לשים את קלטינס על הקווים, מה שעושה עוול לכל הצדדים.

קלטינס מוגבל באחד על אחד בקו והמהירות שלו, בטח ביחס לקונטה, היא לא דבר חזק. קלינגר וחוגג היו חייבים להנחית מגן בכיר ולשחרר קלטינס לקישור האחורי, שם הוא יוסיף לבית"ר בכמה אספקטים – פיזיות במרכז המגרש, חילוצי כדור, פס ראשון להתקפה ולא פחות חשוב: איומים על שער היריבה.

קלטינס הוא אחד ששועט קדימה עם הכדור, שמשנה מגמה מהגנה להתקפה, שיכול לתפוס את שחקני היריבה לא מוכנים, לאיים על השער ולספק כדורים לחברים. הוא גם יוכל לבוא לידי ביטוי לעיתים תכופות במשחק הראש המשובח שלו, דבר שהוא ניחן בו ואף אחד בבית"ר לא מנצל.

אז כן, לאיים על השחקנים שאם הם לא יאיימו על השער מרחוק הם לא יהיו כאן, זה נחמד בשביל הקהל, אבל מאוד מיותר. בדיוק כמו מסע הרכש האחרון. במקום זה, היה נכון אם חוגג היה קונה שחקנים שיאזנו את הקבוצה ונותן למאמן שלו ביטחון. כי נכון להיום, בית"ר של קלינגר היא קבוצה מהוססת מאוד. קבוצה שיכולה להבריק, אבל ברוב הזמן די אנמית. קבוצה שבנויה התקפית, אבל משחקת הגנתי. קבוצה שלא מאיימת מרחוק על שער היריב. קבוצה שהמאמן שלה מפחד לקחת סיכונים ובאופן ישיר גם השחקנים.

ואם חוגג לא מסכים, שיסתכל על החברה הקרובה מבאר שבע. אלונה ברקת ניסתה העונה למצוא תחליף לטוני וואקמה. היא הביאה בקיץ את כל התותחים הכבדים בשוק, פגעה בחיבור העדין שהיה בטרנר והיום בערב היא תפגוש את הקבוצה של חוגג למשחק שיקבע מי משניהם יהיה בפלייאוף התחתון.

כן, בין מגוון התארים שיחולקו העונה, היום בערב יוכרע מי תקטוף את תואר אכזבת העונה. המשחק בין באר שבע לבית"ר, שתי קבוצות שחוו את הצניחה הגדולה ביותר השנה (ביחס לשנה שעברה), עשוי לקבוע מי מהן לא תהיה בשישייה הראשונה. כדי שזו תהיה באר שבע ועל מנת להשאיר לעצמו סיכוי להיכנס לפלייאוף העליון, חוגג חייב לתת לקלינגר תחושת ביטחון. לומר לו שלא יפחד לטעות. רק אז קלינגר אולי ישנה תפישה, יתחיל לחשוב התקפה וייתן לשחקניו חופש פעולה. בדיוק כמו קטש.