הפועל באר שבע עם רגל בחצי באירופה אחרי 0:1 דרמטי על הפועל חדרה, שהושג משער בכורה של תומר יוספי בדקה ה-88. כעת, רק תבוסה בארבעה שערים במחזור הסיום והפסד מינימלי של מכבי חיפה למכבי נתניה, ישאיר את האלופה היוצאת בלי כרטיס למוקדמות הליגה האירופית.
ברק בכר התייחס בסיום לניצחון שהושג במאמצים רבים: "זה תמיד מתוק כשזה קשה, בטח בעונה כזו, שהכל הולך לנו קשה. נשאר עוד משחק אחד, ותיאורטית יש לנו עדיין סיכוי לא להיות באירופה. נצטרך לבוא לעשות הכל כדי זה לא יקרה ונתכונן למשחק הקרוב כדי לסיים את העונה בצורה טובה".
המאמן נשאל אם הגעה לאירופה תהיה הישג אחרי העונה הקשה של ב"ש, והשיב: "לא רוצה עכשיו להיכנס לסיכומים, אבל ברור שלא ענינו על הציפיות של עצמנו רוב העונה. יכולנו לעשות תוצאות יותר טובות, אבל עדיין, אם נסיים את העונה באירופה, זה יהיה יותר מתוק. המשחק הזה הראה כמה הכל הולך לנו מאוד קשה".
"עונה הבאה זו עונה הבאה", המשיך בכר. "היו לנו הרבה משחקים טובים שלא ניצחנו בהם. הייתה הרגשה טובה היום והקהל דחף אותנו, בעיקר במחצית השנייה כשהיינו צריכים אותו, והגענו ליותר מצבים".
בכר ושחקניו. יסיימו את העונה בטעם טוב? (דני מרון)
בצד השני, חדרה הגיעה למשחק עם רון קלר הקווים, לאחר פיטוריו של ניסו אביטן. המאמן התייחס לתוצאה: "זה אכזרי להפסיד בדקה ה-88 אחרי משחק טוב שלנו, אבל זה הכדורגל. לא רצינו לוותר לעצמנו. אנחנו משחקים בשביל הפועל חדרה ואנחנו ספורטאים, זה היה הדבר החשוב עבורנו. עשינו את הכי טוב מבחינתנו, אבל זה לא הספיק".
המאמן התייחס על השבוע שעבר על חדרה בעקבות הפרידה מאביטן: "היה שבוע לא פשוט. כמובן שכולנו היינו בהלם. אנחנו מאחלים לניסו הרבה הצלחה, הוא עשה דברים נפלאים בשביל הפועל חדרה במשך שנתיים. התעשתנו ובמשך שלושה ימים עבדנו על הצד המנטלי. אני חושב שהקבוצה הגיעה מוכנה ולא היה חסר הרבה כדי שנצא מפה עם שלוש נקודות. לצערנו, הפעם זה לא הספיק ואני מקווה שנגד בני יהודה נסיים את העונה עם חיוך. אם ניסו רוצה לגנוב אותי להפועל? צריך לשאול אותו", אמר בצחוק.
קלר נשאל אם הוא חושב שחדרה צריכה למנות אותו למאמן ראשי, והשיב: "אחרי היום, אני מקווה שישברו את הראש. אני עושה את הכי טוב שלי, זו לא השנה הראשונה שלי ולא השנייה. אני אוהב את האנשים במועדון וגם אם אהיה עוזר מאמן, אני מקווה שבסופו של תהליך אני גם אקבל את ההכרה המלאה".
קלר. שכנע את חדרה למנות אותו? (דני מרון)