"מאוד נהניתי בבית"ר, ואני אשמח גם לחזור לשם"

אחת ההחתמות המפתיעות של הקיץ הייתה ללא ספק של שלומי אזולאי במ.ס. אשדוד. השחקן ששיחק בבית"ר ירושלים, מכבי תל אביב ומכבי חיפה מצא עצמו ללא הצעה קונקרטית ממועדון גדול. בראיון ראשון לאחר החתימה באשדוד לאתר ערוץ הספורט הוא מספר על ההחלטה: "זאת ההצעה שהכי קרצה לי".

"הם עשו רכש כבר מוקדם בקיץ. שגיב יחזקאל ורועי גורדנה נשארו, צירפו את יעקב בריהון ושובל גוזלן, הם רוצים לבנות משהו חדש. זה מאוד מתאים לי, ג'קי (בן זקן) האמין בי, מאוד רוצה שאגיע לעזור לקבוצה", אמר אזולאי. "המשפחה מאוד תמכה בצעד הזה ואני שמח שהגעתי לשם. במהלך חייו של כדורגלן יש עליות וירידות, דברים משתנים, נכון שהייתי בקבוצות גדולות. הגעתי למטרה משותפת לעשות עונה טובה, לכן עשו את החיזוק. מקווה שנראה קבוצה הרבה יותר טובה".

אזולאי הגיע לאשדוד בתור שחקן מוביל ואחד הותיקים יחד עם גורדנה, בגיל 29 הוא ראה את עצמו במקום אחר: "זה מרגיש לי פספוס, הייתי ברמות האלה, ביססתי את מעמדי, עכשיו להרגיש כמו בגיל 20 שלא סופרים אותו, אבל זה סוג של אתגר בשבילי, הצבתי לעצמי מטרה לעשות עונה מצוינת עם אשדוד. הם בנו פרוייקט, מאמין שנעשה טובה, קבוצה אטרקטיבית ולוחמת. הקהל צמא לכדורגל יפה".

את העונה שעברה החל אזולאי במכבי חיפה, המועדון בו גדל. הוא קיבל את סרט הקפטן, אך לא הצליח להרים את המועדון שחווה בעיקר כשלונות בשנים האחרונות. "כשהגעתי למכבי חיפה לפני שנתיים הייתה המטרה לשדרג עוד את היכולת ממכבי תל אביב, בשנה שאחרי זה כבר קיבלתי את סרט הקפטן וזה הרגיש לי הרבה יותר טוב. יכול להיות שזה פגע בי באיזשהו מובן, אני שלם עם מה שעשיתי".

אזולאי התייחס גם לחוסר ההצלחה במדים הירוקים: "כל אימון שדרכתי על הדשא בכפר גלים, עשיתי את הכל עבור מכבי חיפה. זה קורה, לא הלך לי ולא הלך לקבוצה. הגיע מרקו והוא עשה את הדברים שהוא חשב לנכון, אני מקבל את ההחלטות שלו".

גם הרומן עם הקהל לא עבר חלק, תחילה הייתה שמחה גדולה על כך שהבן שב הביתה, אך לקראת הסוף פלגים בקהל הקשו עליו: "שחקן בית שחוזר למועדון אז הקהל רואה את זה בצורה טובה וכולם מתחברים ואוהבים. ברגע שהקבוצה מתחילה לשחק לא טוב או נכנסים לתקופה פחות טובה, אז הלחץ מגיע, גם הקולות של הקהל. זה לגיטימי אנחנו צריכים להתמודד עם זה. כמובן כשאתה הקפטן של הקבוצה, אז רב האש מופנות אלייך. קיבלתי את זה באהבה, זה מועדון שיקר לליבי ואני מאחל להם בהצלחה".

מי שקיבל בתקופה האחרונה חיצים דומים הוא חברו הטוב, רמי גרשון: "אני מעריך את רמי גרשון מעל ומעבר, אני מעריך את מה שהוא עושה עבור מכבי חיפה. הוא מקצוען, לא מזיז לו מה אנשים אומרים וחושבים. הוא לא סתם הצליח הרבה שנים באירופה".

כמו כל שחקן שיצא ממכבי חיפה גם הוא מתקשה לענות על השאלה מה לא עבד: "כל פעם שואלים אותי למה המועדון הזה לא מצליח בשבע השנים האחרונות. מתחלפים שם הרבה שחקנים, מביאים זרים חדשים, מאמנים, צוות ישראלי או זר ופשוט לא הולך. זה המועדון הכי גדול בארץ, זה פשוט לא הולך. יש כל כך הרבה שינויים, לחץ. אני חושב שבחצי שנה האחרונה מאז שמרקו הגיע דברים נראו אחרת, אולי זה סימן לבאות".

העזיבה הייתה מרה מבחינתו: "נפגעתי מהם? אני יותר פגוע מאיך שזה התנהל ויצא החוצה. ממעמד של קפטן מכבי חיפה לעבור לקבוצה העירונית, הפועל חיפה זה היה קשה לי. זה לא משהו שרציתי ופיללתי. נכנסתי למבוי סתום שרק רציתי לשחק כדורגל. שרון מימר דיבר איתי וממש רצה אותי, אז הלכתי איתו. זה הסתיים בצורה לא הכי טובה. מהרגע הראשון שהגעתי להפועל חיפה הרגשתי שהדברים לא הולכים וחבל כי המועדון מאוד מסודר.

"יש להם קהל אוהדים גדול ורציתי לעזור לקבוצה", המשיך אזולאי בדבריו על האדומים מהכרמל, "הגעתי כשהיינו במקום השלישי, הדברים לא הסתדרו. נכנסתי לניתוח וכשחזרתי הקבוצה הייתה בפלייאוף התחתון. הרומן עם הקהל, גם בתור קפטן של הקבוצה העירונית הם לא ראו את זה בצורה יפה".

כמי ששיחק בהפועל חיפה, נשאל אזולאי על הטראומה שעברה על חברו לקבוצה, גבריאל תמאש: "ביום הראשון שזה קרה הרגשה מועקה, היה שקט באימון, לא ידענו מאיפה זה בא לנו. כאב לנו על תמאש, הלכנו לבקר אותו, תמכנו בו. ראית שהכל קשה לו, במיוחד שהוא שחקן זר וללא משפחתו. עשינו כל מה שביכולתנו כדי לעזור לו. אני מקווה שהוא יחזור לעצמו, הוא שחקן טוב, תרם חברתית, מקווה שישים את הסיפור מאחוריו ויחזור לעצמו".

שלומי אזולאי הגיע לירוקים ממכבי תל אביב, שם הוא לא הצליח להותיר חותם משמעותי לאחר שהיה חלק בעסקה הענקית שכללה את אלי דסה ובית"ר ירושלים הרוויחה מכך 7.5 מיליון ₪. "הקבוצה שהייתה לנו אז הייתה מאוד טובה ומגוונת. ערן זהבי, גל אלברמן, טל בן החיים החלוץ, אלה שחקנים שהיו כוכבים בישראל. אז לא לקחנו אליפויות ותארים, אז נראה לא טוב עבור מועדון כמו מכבי תל אביב שרגיל להישגים", הסביר.

באופן מפתיע או לא, הקבוצה בה רשם את הפריצה הגדולה שלו, היא הקבוצה בה הוא רוצה לשחק: "בית"ר ירושלים מועדון מאוד משפחתי חם, קהל ביתי. כשאתה מנצח אתה על גג העולם, מכבי תל אביב זה מועדון מאוד מסודר וגדול שנותנים לך את כל התנאים כדי להצליח. גם מכבי חיפה זה מועדון גדול, מועדון של הישגים ותארים שבשנים האחרונות לא הולך להם".

לגבי החלומות, אזולאי מותיר את החידה בעינה, אבל גם מציע פיתרון: "אני לא שולל שום דבר בחיים, אני יכול לעשות עונה טובה ולחזור לאחד המועדונים הגדולים. אני רוצה לעזור לאשדוד ולחזור אחד המועדונים הגדולים. בית"ר ירושלים זה המקום שהכי נהנתי ממנו, הרגשתי שם הכי טוב, זה התבטא ביכולת על המגרש. הקיץ זה היה חלום לחזור לשם, אני מקווה שזה יגיע בעתיד".

אזולאי סוחב עמו גם טרגדיה אישית: לפני כעשור אביו, יעקב אזולאי ז"ל נפטר. יעקב ליווה את בן הזקונים למשחקים ולאימונים, נתן לו טיפים כשחקן עבר ושלומי לא נותן לזמן להשכיח את הדמות הדומיננטית בקריירה שלו: "כל הטראומה שעברתי בגיל 19 זה משהו שחיזק אותי, הרים אותי למעלה מבחינת הכוח שלי. הבנתי שאני צריך להיות חזק עבור כולם, להצליח בכדורגל כדי להעניק שמחה וגאווה למשפחה".

גם אחרי שנים רבות, הוא מקפיד לבקר בבית העלמין בחדרה: "אני מגיע כל שבוע, כל שישי. אני בא לפני השבת כדי לקבל כוחות וגם לפני משחקים אני מגיע לפה. זה מחזק אותי, זה היה קשה למשפחה, אבל איחד אותנו. אני יודע שהוא מסתכל עליי, אני חושב שהוא גם גאה בי על הדרך שעשיתי. אני רוצה להמשיך לשמח אותו. החלום היה שאני אהיה שחקן כדורגל".

שלומי התייחס גם לאביו, יעקב, ולחלום שלא זכה לראות מתגשם: "מאז ומעולם החלום הכי גדול שלו היה שאהיה שחקן במכבי חיפה, לפני שנתיים שהגעתי למכבי חיפה וקיבלתי את סרט הקפטן אני חושב שזה רגע שעשה לי טוב אישית, השגתי מטרה כלשהי, חבל שהסיפור הסתיים כך".

לאזולאי היה משחק בלתי נשכח במכבי חיפה עם ארבעה בישולים, הוא חושף מה קדם לכך: "זה היה שבועיים אחרי שחתמתי במכבי חיפה. באתי לכאן והרגשתי משהו שונה, הגעתי ביום שישי ובאותו משחק נגד רעננה היה משחק טוב וגם לקבוצה. בישלתי ארבעה שערים, זה היה סוג של דרך חדשה בשבילי ובשביל המועדון ואחרי שבוע קרה מה שקרה, נפצעתי נגד מכבי תל אביב. באסה".