עונת 2019/20 של ליגת העל בכדורגל יוצאת לדרך, מה שאומר שנותרו רק עוד כארבעה חודשים ולא יותר מדי מחזורים לשחק בעשור השני של המילניום הזה.
לכבוד פתיחת העונה, ניסינו לדרג את כל 22 הקבוצות שהופיעו בליגת העל בעשור הזה. עונת 2009/10, שחצי ממנה התנהל בעשור הקודם, קיבלה קצת פחות משקל והדירוג מתייחס רק להישגים בליגה, בלי גביע או אירופה. נתחיל מלמטה ונעלה וכמובן, אתם מוזמנים לדרג בעצמכם בתגובות:
22) אחי נצרת: עונה אחת בליגת העל בעשור הזה - ירידה
עם תומר חמד בחוד ואלי מחפוד ואחריו ג'ון גרגורי על הקווים, אחי סיפקה עונה רעה במיוחד (למרות ניצחון חוץ מדהים על מכבי תל אביב), ירדה מהמקום האחרון עם 16 נקודות אחרי הקיזוז (ו-28 שצברה "באמת") ויחס שערים של מינוס 48 ולא שבה מאז לליגת העל.
21) הפועל ראשון לציון: עונה אחת - ירידה
עוד אורחת לרגע. הקבוצה מעיר היין, שידעה ימים יפים יותר, חזרה לליגת העל בקיץ 2011 אחרי מחזור סיום דרמטי בלאומית, אך ניצחה רק שישה משחקים ונשרה מיד בחזרה ללאומית ומאז שמה בעיקר מקושר לחילופי בעלים.
20) הפועל רמת גן: שלוש עונות - שתי ירידות
לאורדונים היו שני סיבובים בליגת העל בעשור הזה. ב-2011 הם ירדו אחרי אחת העונות המביכות אי פעם, עם 10 נקודות אחרי הקיזוז ו-18 "אמיתיות", כשהם מנצחים רק שלוש פעמים. אחרי אותה עונה עלו ומיד ירדו שוב, הפעם לבלי שוב. המזכרת שהשאירו מהירידה השנייה, ב-2013? זכייה מפתיעה שנייה בגביע.
הפועל ר"ג. לא החזיקה מעמד זמן רב
כפ"ס. קבוצת מעלית (אלן שיבר)
19) הפועל כפר סבא: שתי עונות - ירידה
קבוצת המעלית הגדולה של הכדורגל הישראלי בדיוק חזרה לליגת העל בדרך נס. הסיבוב הקודם שלה נמשך שנתיים, מ-2015 עד 2017, אז נשרה לליגת המשנה יחד עם הפועל תל אביב. היא מקבלת רבע נקודת בונוס על העונה הראשונה מהשתיים, שהייתה די סבירה ושהיא לא התבזתה.
18) הפועל אשקלון: שלוש עונות - שתי ירידות
לאשקלון יש שלוש עונות בחסד, כי סביר להניח שבלי המינוס תשע של הפועל תל אביב, הפרויקט של יובל נעים לא היה מחזיק מעמד ב-2017, עם כל הרצון הטוב. באמצע העונה הבאה, נעים כבר נשלח לדרכו ומסאיי דגו לא הצליח למנוע את הירידה השנייה בעשור הזה, אחרי זו של 2011.
17) הפועל פתח תקוה: ארבע עונות - שתי ירידות
ממועדון הפאר לא נשאר יותר מדי. ב-2012, אחרי שאיבדה תשע נקודות, פתח תקוה ירדה בלי יותר מדי מלחמה. היא שבה לעוד סיבוב קצרצר שלוש שנים לאחר מכן והפעם הייתה הרבה יותר קרובה, אבל זה נגמר בעוד ירידה ומאז 2015, לא נראו עקבותיה בליגת העל.
16) הפועל רמת השרון: שלוש עונות - מקום שישי פעם אחת, ירידה
לרגע קט, בעונת 2012/13, השנייה שלה בליגת העל בעשור הזה, רמת השרון נגעה בשמיים והשתחלה לפלייאוף העליון. לצערה, בעונה הבאה היא כבר נגעה בקרקעית ומאז 2014 היא לא חלק מליגת העל. למרות זאת, אותה עונה מפתיעה הקפיצה אותה קצת בדירוג.
15) הפועל חדרה: עונה אחת: מקום שישי פעם אחת
חצי עונה חלומית, לא צפויה ומלאה באופי סידרה לחדרה מקום בפלייאוף העליון ובגדול, הישארות בליגה חודשיים לפני סוף העונה. לחצי העונה האחרון של העשור היא מגיעה עם מאמן חדש, בלי אצטדיון ביתי ועם תקווה לנסות להימנע מגורל דומה לזה של רמת השרון.
הפועל חדרה. עונה אחת זכורה (דני מרון)
עכו. השיא - המקום השמיני (עודד קרני)
14) הפועל עכו: שמונה עונות - מקום שמיני פעם אחת, שתי ירידות
בניגוד לשתי אלה שמאחוריה, עכו לא שיחקה בפלייאוף העליון בשום שלב בעשור הזה והישג השיא שלה היה המקום השמיני. את כל זמנה בליגת העל בילתה במאבקי הישרדות ובחצי השני של העשור ירדה פעמיים תוך שלוש עונות. למרות זאת, היא מעל רמת השרון וחדרה בזכות הוותק. עד שהברז נסגר, היא הצליחה לשרוד בליגה שוב ושוב ושוב וגם זה שווה משהו.
13) הפועל רעננה: שבע עונות - מקום שישי פעם אחת, ירידה
והנה עוד אחת שנשארת עם הראש מעל המים לא מעט זמן. רעננה החלה את העשור עם ירידת ליגה ב-2010 והפעם הבאה בה ראינו אותה בליגה הבכירה הייתה רק שלוש שנים אחר כך, אבל מאז היא איתנו וכבונוס, גם השתחלה פעם אחת לפלייאוף העליון. הקבוצה הצנועה מהשרון חיה לפי האמרה "אתה לא חייב להיות יותר מהיר מהאריה, רק מהאיש שבורח ממנו יחד איתך".
12) מ.ס. אשדוד: תשע עונות - מקום שישי פעם אחת, ירידה
החצי השני של העשור לא פשוט עבור הקבוצה מעיר הנמל וכלל התרסקות שהסתיימה בירידה כואבת ב-2015 והרבה מאבקי תחתית בשנתיים האחרונות. אבל בחצי הראשון היא הייתה לא רעה בכלל ומלבד המקום השישי ב-2010, סיימה גם פעמיים ברציפות שביעית. רוב הזמן היא בסביבה ומדי פעם מצליחה לחבר עונה קצת יותר רגועה.
11) מכבי פתח תקוה: תשע עונות - מקום רביעי פעם אחת, מקום שישי פעם אחת, שתי ירידות
למרות שירדו פעמיים, כולל בעונה החולפת אחרי קריסה מפוארת, המלאבסים קצת מעל אשדוד בזכות השנים הטובות שלהם. ב-2015 סיימו בפלייאוף העליון ולפני שנתיים נתנו עונה סדירה גדולה ולא צפויה ורק במחזורים האחרונים של הפלייאוף איבדו לבית"ר ירושלים את הכרטיס לאירופה. יש לא מעט ששמחים לאידם, אבל הם יחסרו לליגת העל בעונה הקרובה.
10) בני סכנין: עשר עונות - פעמיים מקום חמישי, מקום שישי, ירידה
סכנין, שירדה לפני כמה חודשים יחד עם אותה פתח תקוה, מקדימה אותה בפוטו פיניש בזכות העובדה שירדה "רק" פעם אחת ושהיו לה לא מעט עונות נחמדות בעשור הזה, כולל הופעות בפלייאוף העליון בשלוש עונות מתוך ארבע באמצע העשור. גם היא, כמו פתח תקוה, נעלמה לפתע מהנוף שלנו ומעניין יהיה לראות אם ואיך תתאושש מהחזרה ללאומית אחרי 12 שנים.
סכנין. היא עוד תשוב? (יוסי שקל)
9) הפועל חיפה: עשר עונות - מקום רביעי פעם אחת
האם זה היה עשור מוצלח של הפועל חיפה? מצד אחד, בניגוד לעשור הקודם, הקבוצה לא ירדה ליגה (אז ירדה פעמיים, דווקא אחרי השיא של האליפות ההיסטורית). מצד שני, מעבר לרכבת המאמנים (עשרה אימנו את הקבוצה בעשור הזה, כולל כמה שעשו זאת פעמיים), חיפה סיימה רק פעם אחת מעל המקום השמיני. זה קרה בעונת 2017/18, כשהכל פתאום התחבר לעדן בן בסט וחנן ממן, שבאמצע העונה עזב לבאר שבע בכלל. חוץ מזה, מעט מאוד לספר עליו הביתה.
8) מכבי נתניה: שמונה עונות - פעמיים מקום רביעי, מקום חמישי פעם אחת, מקום שישי פעם אחת, שתי ירידות
בניגוד לחיפה, ששמרה על יציבות בינונית (במקרה הטוב), אצל נתניה העשור הזה ידע עליות אדירות לצד שיאי שפל, אבל כשהיא הייתה טובה, היא הייתה טובה באמת. אחרי שדניאל יאמר נטש, נתניה החזיקה מעמד היטב וסיימה שישית ואז רביעית בעונת הפרידה מהקופסה, לפני שצללה ללאומית בתום קרב ישיר מול הפועל באר שבע. היא מיד חזרה, אבל העונה השנייה שלה הייתה מבזה ונגמרה עם ניצחון בודד ב-33 משחקים. הקאמבק השני, עם דראפיץ' וברדה, כבר עובד הרבה יותר טוב ובשתי העונות המלאות האחרונות של העשור, נתניה הפכה לקבוצת צמרת ובונה על הישארות שם ושיפור עמדות העונה.
7) בני יהודה: תשע עונות - מקום שלישי פעם אחת, שלוש פעמים מקום רביעי, ירידה
גם לזהובים היה רגע שפל גדול באמצע העשור, עם ירידה ביזארית שהגיעה אחרי רצף עונות מצוינות ונבעה משרשרת הפסדים סופר דרמטיים. על הירידה ההיא היה חתום יוסי אבוקסיס, אבל הקדנציה השלישית (!) שלו בקבוצה בעשור הזה (אחרי שאימן גם ב-2011/12) כבר נראית הרבה יותר חיובית והקבוצה סיימה שישית וחמישית בשנתיים האחרונות - לא ימי הזוהר של תחילת העשור, אבל קצת יציבות אחרי ארבע שנים מסובכות משהו.
6) בית"ר ירושלים: עשר עונות - שלוש פעמים מקום שלישי, מקום רביעי פעם אחת
החצי הראשון של העשור היה רע מאוד עבור בית"ר וכמעט נגמר בירידת ליגה בשלב מסוים. המועדון מהבירה התעסק בבעלים, אוהדים וצ'צ'נים ופחות בכדורגל, אבל בחצי השני של העשור הדברים התייצבו מעט ובית"ר חזרה להיות לכל הפחות חלק משיפולי הצמרת וסיימה שלוש פעמים ברציפות במקום השלישי מאחורי האלופה באר שבע והסגנית מכבי תל אביב. בעונה שעברה זה הלך פחות טוב והזכיר ימים רעים יותר, אבל לחודשים האחרונים של העשור בית"ר מגיעה בכוחות מחודשים.
5) הפועל תל אביב: תשע עונות - אליפות, שתי סגנויות, מקום שלישי פעם אחת, ירידה
זו שעולה וזו שיורדת. בדיוק ההיפך מיריבתה ההיסטורית, הפועל החלה את העשור בסערה, עם האליפות הדרמטית מכולן ואחריה עוד כמה עונות חזק בצמרת, לפני שהבלגן החל. החלק השני של העשור הזה היה קריסה אחת גדולה ששיאה כמובן במינוס תשע ובירידת הליגה הסנסציונית, אחרי 27 שנים ובפעם השנייה בלבד בתולדות המועדון. האדומים חזרו בלי בעיה, אבל רחוקים מאוד מימי התהילה. הם מעל בית"ר כי בתקופה בעשור הזה בה כן היו טובים, הם הצליחו יותר מהצהובים-שחורים.
האלופה הראשונה של העשור
4) עירוני קרית שמונה: תשע עונות - אליפות, סגנית, מקום שלישי פעם אחת, פעמיים מקום חמישי
ה-הפתעה הגדולה של העשור. גם הקריה לא שרדה את החצי השני של העשור בצורה מוצלחת מדי ובארבע השנים האחרונות לא נהנתה מיותר מדי הצלחה, אבל אחרי שעלתה לליגת העל ב-2010, סיפקה ריצה מסחררת ששיאה כמובן באליפות ההיסטורית והבלתי נתפסת שלה. אפילו אחרי שהתפרקה מנכסיה לאחר אותו תואר, היא רשמה שתי עונות טובות מאוד ב-2013/14 ו-2014/15, אז זינבה במכבי תל אביב החזקה.
3) מכבי חיפה: עשר עונות - אליפות, שלוש סגנויות
הירוקים אומנם סיימו את העונה האחרונה במקום השני, אך עשו זאת במרחק של קילומטרים מהפסגה והם במקום השלישי בעיקר בזכות תחילת העשור. ב-2010 הפסידו בשנייה האחרונה אליפות, ב-2011 כבר החזירו את הכתר וב-2013 פתחו נורא עם ראובן עטר ועשו קאמבק מצוין עם אריק בנאדו, כל הדרך למקום השני. אמצע העשור היה תקופה של אכזבות ובינוניות ועונת 2017/18 כבר הייתה שפל רציני עם המקום העשירי, אבל נדמה שחיפה תיכנס לעשור הקרוב בסוג של התאוששות. מצד שני, זה מה שאנחנו חושבים בכל קיץ כבר כמעט עשר שנים.
2) הפועל באר שבע: עשר עונות - שלוש אליפויות, סגנית, פעמיים מקום שלישי, מקום 13 פעם אחת
הטופ 2 של הדירוג צפוי וכולל מן הסתם את אלופות שבע השנים האחרונות. באר שבע ידעה בחצי השני של העשור הזה, מאז עונת 2013/14, את התקופה הטובה ביותר בתולדותיה ולמרות ירידה חדה בשנה האחרונה, יש סיכוי לא רע בכלל שהיא תשוב למרכז הבמה כבר בחודשים הקרובים. מצד שני, אסור גם לשכוח, כשבאים לדרג את הקבוצות לפי העשור כולו, שב-2012 הקבוצה מבירת הנגב ניצחה את מכבי נתניה במשחק ישיר נגד הירידה ושלא תמיד הדברים עבדו חלק עבורה. כשהם כן, היא הציגה למשך כשנה וחצי ובעיקר ב-2016/17 את אחת הקבוצות המוכשרות שידע הכדורגל הישראלי.
1) מכבי תל אביב: עשר עונות - ארבע אליפויות, שלוש סגנויות, פעמיים מקום שלישי
המיקום הממוצע של מכבי תל אביב בעשור האחרון בליגת העל הוא 2.2. כלומר, בערך סגנות במקרה הגרוע. במקרה הטוב, זה נגמר עם אליפות והיא לקחה כמעט חצי מהתארים בעשור הזה. בשבע השנים האחרונות לא ירדה מהמקום השני, אפילו בעונות בהן העסק פחות תיקתק בקריית שלום. בלי שום תחרות, ואחרי לא מעט שנים של כישלונות, הצהובים הם הקבוצה המוצלחת ביותר של העשור הנוכחי ואחרי האליפות המגה-דומיננטית שלהם בעונה שעברה, הם ינסו לשמור על הבכורה ולהגיע להחלפת הקידומת כשהם שוב צעד לפני כולם.
האלופה האחרונה, וגם הקבוצה המצטיינת של העשור (אלן שיבר)