איבוד הנקודות של מכבי ת"א מול מכבי נתניה הוא באחריותו הבלעדית של ולדימיר איביץ'. אני לא מקבל את המילה רוטציה. או שהוא מזלזל בליגה או שיש לו עודף בטחון שהוא מרשה לעצמו לבצע שבעה שינויים ב-11. הרכב מנצח לא מחליפים והטעות הזו עלולה לעלות לו ביוקר. אפשר לחשוב שהשחקנים עובדים בבניין או במסילת הרכבת. ממה הם עייפים? אפשר לשחק פעמיים וגם שלוש פעמים בשבעה ימים.
עם זאת, למרות התיקו, אני לא חושב שמאבק האליפות נפתח. מכבי ת"א היא קבוצה עם חומר השחקנים הטוב יותר ואיביץ' מאמן צעיר ואולי הוא ילמד מהדברים האלה. מכבי ת"א לא ספגה שער במשך סיבוב שלם ומגיעה לה מילה טובה על זה, אבל זה גם מראה על איכות הליגה. מצד שני, כל הכבוד לנתניה שלא התבטלה, לחצה את מכבי ת"א בביתה בחלק גדול מהמשחק ואפילו היתה יכולה לצאת עם הניצחון.
באופן כללי, אם לסכם את משחקי השבת את הליגה עד כה העונה, הרמה העונה חלשה ביותר. אם לא יהיה שינוי, הקהל ידבר ברגליים. הגיע הזמן שבמנהלת יבינו שצריכים לצמצם את הליגה ולעבור לעשר קבוצות שישחקו 3-4 סיבובים. לשחקנים קשה לשחק בלי אוהדים.
יונתן כהן. נותר מחוץ לסגל (אלן שיבר)
קורצקי. צריך להוציא יותר מהשחקנים שיש לו (אודי ציטיאט)
בכלל, הכדורגל הישראלי זקוק לשינוי מהיסוד. הוא צריך השקעה גדולה יותר של המדינה, בסיס גדול יותר של ילדים שמשחקים כדורגל ובעיקר מאמני כדורגל טובים יותר. יש הרבה מאמני כדורגל שלא שיחקו כדורגל, אפילו בנוער. איך אפשר ללמד שחקנים כדורגל כשלא היית שחקן? מי שלא ידע לעשות את זה כשחקן, לא יכול להיות מאמן כדורגל.
אם ניתן את הדוגמא של המשחק בין הפועל רעננה להפועל כפ"ס, נכון שחלוקת הנקודות הייתה צודקת, אבל התיקו הזה לא משרת אף אחד מהקבוצות, אלא את יתר הקבוצות בתחתית. שתי הקבוצות לא מבינות שתיקו לא ישאיר אותן בליגה. בסיום המשחק המאמנים שבעי רצון מהתיקו ומהגול שהבקיעו.
מנחם קורצקי פתח עם חמישה בהגנה, עבר לארבעה, כבש ואז חזר לחמישה וספג את השוויון.כל הזמן מלמדים את השחקנים לא להפסיד במקום לתת להם בטחון. לרעננה יש קבוצה ששווה יותר מהמקום שהיא נמצאת בו, עם חמישה שחקנים שמשחקים בנבחרת הצעירה.
נסיים עם התייחסות למפגש בין הפועל ב"ש למכבי חיפה. מדובר במשחק חשוב לשתי הקבוצות, אבל קצת יותר לבכר, שאם יפסיד, ייצא מהתמונה להרבה זמן. כבר זמן רב שב"ש לא מציגה את הכדורגל שאנחנו רגילים לראות ממנה ולמרות הניצחון מול כפ"ס, זה לא השתנה.
בכר. זו לא ב"ש של השנים האחרונות (אלן שיבר)