כשמדברים על הכוח של הכדורגל מתכוונים לרגעים נדירים. רגעים בהם המשחק הופך משני, והכדורגלן הופך ליצור בשר ודם, עם לב פועם שגורם לנשימה שלך להיעצר. כשלאנדרו סימיוני התקבל במשחק העונה מול מכבי ת"א בכבוד מלכים בטרנר, הניצחון של הפועל באר שבע כבר הובטח, לפחות במובן הרגשי. כשאיצטדיון שלם עומד ומכבד שחקן שמעטים שמעו עליו מחוץ לעיר, זה משדר את העוצמה של המשחק, המועדון ושל הקהל, שבמקרה הזה שיחק תפקיד מרכזי בהגשמת חלום.
שום דבר לא היה יכול להכין את החלוץ הברזילאי בן ה-42 לחוויה שתצפה לו. כבר בשדה התעופה האוהדים מעמותת האוהדים "וסרמיליה" שאספו עבור הגעתו כ-20 אלף שקלים בקמפיין מימון המונים, דאגו שירגיש בבית. מסע הקסם בארץ הקודש המשיך כשהגיע לראשונה לאיצטדיון טרנר. חזיון אותו הכיר רק מהתקצירים שראה באינטרנט. אבל רק כשפגש לראשונה אחרי שש שנים את החברים לשעבר, האסימון נפל באמת.
המון השתנה מאז שסימיוני כיכב בבירת הנגב בליגה הלאומית בין 2007 ל-2009. המזל של באר שבע השתפר מאז שאלונה ברקת במועדון ואת וסרמיל המיושן החליף טוטו טרנר החדיש. לסימיוני לעומת זאת נגמר המזל כשאוטובוס התנגש באופנוע שלו בברזיל לפני שש שנים והשאיר אותו מרותק לכיסא גלגלים.
כשסימיוני הגיע לטרנר זה הרגיש כאילו עיר שלמה רוצה לחבק את השחקן שכבש כאן 15 שערים: אוהדים, שחקנים ובעלים. הטקס שערכה לו הקבוצה לפני משחק העונה מול מכבי תל אביב היה שיא הביקור. לראשונה עמד על הדשא לעיני איצטדיון מלא וחווה מקרוב את קפיצת המדרגה שעשה המועדון מאז שעזב. אם תרצו להבין למה דווקא סימיוני נכנס עמוק כל כך ללב של כל כך הרבה באר שבעיים, מספיק לראות את המעבר שהפך משחקן עבר לאוהד מספר אחת של הקבוצה
הסיפור האנושי הזה לא היה יכול להסתיים אחרת. ניצחון למועדון במשחק העונה, ניצחון לאתוס שלו כשהפגין גדלות נפש ובעיקר לאוהדים שגרמו לשחקן כמעט נשכח להרגיש על גג העולם. זה אמנם הסתיים רק בשלוש נקודות אבל בלילה הזה כולם כבר הרגישו אלופים.