בעוד הקבוצות הבכירות בכדורסל הישראלי אישרו לשחקנים הזרים לחזור למולדתם, המועדונים הגדולים בליגת העל בכדורגל מקווים כי ניתן יהיה לחזור לפעילות בתקופה הקרובה, ולכן גם הזרים עדיין מתגוררים בישראל. ג'וש כהן, שוערה של מכבי חיפה, אמנם נחשב ישראלי, אבל הבית המקורי נמצא בארצות הברית. גם הוא, כאמור, נשאר לעת עתה בארץ הקודש ובראיון לאתר ערוץ הספורט, שיתף בתחושותיו בעקבות הסיטואציה החריגה. כמו כן, סיפר כיצד הוא מעביר את הזמן בימים ללא כדורגל.
איך אתה מתמודד עם ההסגר? מה שגרת היום שלך?
"עד עכשיו הסגר לא נורא, אני לפעמים קצת משועמם ובעיקר חסרה לי היכולת להתאמן ולשחק. אני מנסה לגוון קצת את השגרה שלי מיום ליום כדי לא להשתעמם. קיבלנו תכנית יומית מהצוות ולאחר ארוחת הבוקר, אני יוצא לריצה, אימון אירובי או אימון עם גיורא (אנטמן, מאמן השוערים) אחד על אחד. במהלך היום אני יותר ויותר בודק את החדשות האחרונות מישראל וגם בארה"ב כדי לדעת מה קורה. אחר הצהריים אני עושה אימון ליבה וכוח, אוכל, ולעיתים קרובות יוצא לטיול כדי להשיג מצרכים נחוצים. יש לי גם כמה סדרות בנטפליקס שאני צופה בהן כדי להעביר את הזמן בין פעילויות. את ארוחת הערב, אני ובת הזוג שלי מבשלים ביחד. בערב אני מתקשר לארה"ב (בגלל הבדלי השעות) לדבר עם חברים ובני משפחה ולראות איך הם מסתדרים".
מה המשמעות של להיות רחוק מהבית במצב כזה?
"זה טוב אבל גם רע. זה רע, מכיוון שאני לא יכול להיות שם כדי לעזור ולתמוך בחברים ובמשפחה שזקוקים לזה, אבל טוב כי אין לי כאן הרבה אינטראקציות פנים אל פנים, וזה טוב לביטחון שלי ושל אחרים. החלק הקשה באמת בהתרחקות מהבית במצב כזה הוא חוסר הוודאות. אי הוודאות לגבי בריאותם של ההורים שלי והסבים שלי, וחוסר הוודאות לגבי מתי כל הדבר הזה ייגמר וכולנו נחזור לשגרה".
מה הדבר שאתה הכי מתגעגע אליו ברמה המקצועית?
"אני ממש מתגעגע לקום וללכת לאימונים בכל יום. לשגרה ולמשחקים ולכך שיש יעדים ברורים. אני מתגעגע גם לתחרותיות, קשה מאוד לשחזר את התחושה של אימון אמיתי כשאתה מתאמן לבד, במיוחד אם אתה שוער, שכן אתה זקוק לעוד אדם שיתרגל איתך".
"תקופה של חוסר ודאות", כהן
איך המועדון עוזר לך להתמודד עם ההסגר?
"המועדון בזמן הזה דואג לנו להכל. מסבירים ומעדכנים כל פעם מחדש לגבי החוקים והתקנות האחרונות. רפי המנהל, אסף המנכ"ל, גיורא אנטמן, כולם זמינים גם לייעוץ וגם לעזרה ישירה, הם תמיד מסייעים ואני מאוד מעריך את היחס".
האם חשבת לחזור למולדתך בתקופה זו?
"אני מתגעגע מאוד לחברים ולמשפחה שבבית, אבל אני יודע שהם מסתדרים ולכן לא חשבתי אישית לחזור לארה"ב. אני מבין ושומע שכל נושא הקורונה בישראל מטופל היטב כאן, מה גם שהסכנה להידבק היא בטיסות ולכן החלטתי להישאר בישראל. בטוח פה".
מה למדת על ישראל בתקופה הקצרה שלך פה?
"למדתי לא מעט. אני חושב שיכולתי לכתוב מאמר בתשובה לשאלה הזו, אבל אני אשמור אותה רק לכמה אנקדוטות. בראש ובראשונה למדתי המון על נהיגה (וחניה) כאן. הירוקים המהבהבים ומערכות האדום-פלוס-צהוב ברמזורים היו חדשות בעיניי, ולקח לי כמה דוח"ות ולא מעט כרטיסי חנייה כדי לתפוס את הסדרי החנייה כאן. יש כאן כל כך הרבה היסטוריה, שתחילתה לפני אלפי שנים, אז ניסיתי ללמוד עליה יותר. הייתי עכשיו בעכו, בקיסריה, בירושלים, ובערים רבות אחרות ולמדתי קצת על ההיסטוריה הייחודית שלהן. למדתי המון מחברי הצוות גם על הצבא - איך עובד השירות הצבאי ועל סוגי העבודות שרבים מהישראלים מבצעים במהלך השירות שלהם. ביקרתי בישראל כשהייתי צעיר יותר, אך מעולם לא הבנתי עד כמה הנוף והאקלים דומים לקליפורניה. אני שמח להיות בישראל, אני אוהב את המדינה הזו, את האנשים פה, את הקהל שלנו. אני שמח מאוד שרצו אותי ושהגעתי לכאן".
ישראל מזכירה לו את קליפורניה, כהן