תלה את הכפפות: בגיל 34, גיא חיימוב פרש מכדורגל

סוף הדרך. בגיל 34 וחצי, השוער גיא חיימוב תלה את הכפפות והודיע על פרישה. הניתוח שעבר בכתפו וגרם לו להחמיץ חצי עונה במכבי חיפה, כמו גם ענייני הקורונה שגרמו למיעוט הצעות עבורו מעבר לים, הובילו את אחד השוערים המוערכים ביותר להודיע על סיום דרכו בכדורגל.

חיימוב שברזומה שלו שלוש הופעות במדים הלאומיים, גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א ובעונת 2003, כשהיה בן 17 עלה לבוגרים ואף זכה לעמוד בשער. שלוש שנים מאוחר יותר, הוא הושאל לשנתיים להפועל כפ"ס, ומשם עבר להכח עמידר ר"ג.

בעונת 2010 חתם בהפועל ק"ש וזכה איתה בגביע הטוטו. איזי שירצקי רצה לרכוש את כרטיס השחקן שלו, אבל מכבי ת"א הערימה קשיים והשאילה אותו לא.א.ק לרנקה אותה אימן רן בן שמעון. עד היום הוא מדורג במקום הרביעי הכללי בקפריסין בשיא הדקות ללא ספיגת שער.

ב-2013 השוער עשה קאמבק לק"ש וזכה בגביע המדינה ובאלוף האלופים. ב-2016 חתם בהפועל ב"ש והוסיף לארון האישי שלו עוד תואר אלוף האלופים, הפעם בניצחון על מכבי חיפה. במדים האדומים זכה בשתי אליפויות רצופות לפני שעבר למכבי חיפה ב-2018 וממנה שוחרר בסוף העונה האחרונה אחרי שחוזהו הסתיים ועקב הפציעה שהובילה לניתוח בכתפו.

View this post on Instagram

היום הוא יום מיוחד בשבילי חודש אלול , חודש הרחמים והסליחות - חודש בו משתדלים לעשות חשבון נפש. עבורי, החודש הזה, בשנה זו, הוא הזמן לסיים את המסע שלי בכדורגל שהתחיל לפני 28 שנה. אני בוחר היום לתלות את הכפפות, לאפסן את הנעליים, ולהיות שלם ומלא תודה על המזל הגדול שהיה לי. אני מודה לשם יתברך שהיה לצידי בכל רגע ורגע באותם השנים, במאות אם לא אלפי רגעים מורכבים וכמובן שזיכה אותי להיות אחד מתוך אלפי ילדים שמתחילים לשחק כדורגל ומצליחים להגשים את החלום שלהם להיות שחקן ולי גיא הקטן שהתחיל אי שם לשחק במכבי ת״א , היתה הזכות והגשמתי אותה אני מרגיש סיפוק רב, גאווה והגשמה עצמית וגם אסיר תודה על כל רגע ורגע . עשיתי דרך שהיו בה עליות וירידות, כישלונות שחישלו אותי , פציעות שחיזקו וביגרו אותי, תארים והצלחות שגרמו לי סיפוק ואושר עילאי , שיאים לצד ישיבה על הספסל, דרך בה היו מכבי ת״א , הפועל כפר סבא, הכח ר״ג , קריית שמונה, ‏AEK LARNACA , הפועל ב״ש ומכבי חיפה , אירופה , נבחרת , שלב הבתים בכמה קבוצות ומכל אלה למדתי. אני יודע שלומר פשוט ׳תודה׳ זה לא מספיק על מנת להביע הכרת התודה שלי כלפי כל מי שהיה איתי מגיל 6 על הדשא בקריית שלום ועד היום. אנקדוטה קטנה ששורה אוברוב האגדי אמר לי בתחילת הדרך.. ״הדבר החשוב ביותר הוא הדרך שלך , תלך בדרך שלך ואל תסטה ממנה לא משנה מה יגידו , והאנשים שמלווים אותך יהיו לצידך תמיד. ״ בלי צל של ספק הדרך והיעדים היו מדהימים. אני מרגיש סיפוק רב, גאווה והגשמת עצמית וגם אסיר תודה על כל רגע ורגע . הכדורגל נתן לי לחיות חיים מלאי ריגוש ואדרנלין, להגיע לרמות עליהן חלמתי בלילה בלי שאף אחד שמע בלי שאף אחד ראה. רוצה להודות למאמנים, לחברים בחדר הלבשה שגרמו לי להרגיש חשוב ומוערך, זה היה כבוד עבורי לשחק ליד כל אחד ואחד מכם, לגלעד קצב הסוכן לפסיכולוג אלעד אשכנזי, לחבריי הקרובים, לספונסרים שלי חברת Nike ופלג ניל (reusch), להוריי שנתנו לי את האפשרות להגשים את חלומותיי וליוו אותי מגיל צעיר לכל מקום וכמובן לאישתי סינדי, תודה שלא חשבת פעמיים ותוך ימים היינו עם המזוודות בדלת אל עבר התחנה הבאה, לא ויתרת על הביחד שלנו כמשפחה, על החלומות המשותפים, תמכת והאמנת בי לעיתים יותר ממה שהאמנתי בעצמי עוד בגיל 15 כשהגעת לראות אותי משחק בשבתות בקריית שלום. בלי התמיכה והכוח שלך לא הייתי מצליח. את הכוח שלי. @neilbendror @reuschisrael @nikefootball @tamirshamir @maccabitlvfc @maccabihaifafc @hbsfc @hapoel_kfs @israel_football_association @i.k.s.8 @hakoah_since_1909 @ifpo_official @ipfl_football

A post shared by Guy Haimov 55 official (@guyhaimov55) on Sep 9, 2020 at 3:52am PDT