איזה משחק זוועתי. מזמן לא היה לנו משחק כזה, מהשריקה הראשונה ועד האחרונה, בלי קרן אור אחת. לא יכול לחשוב על שחקן אחד שנתן משחק סביר, עזבו טוב. משחקים כאלו מעלים מהאוב את כל השדים הישנים של לוזריות בלתי נתפסת, שעד לפני שבועיים שכבו ספונים בתוך קופסה של אופוריה ירוקה.
לצערי, אמרתי כבר לפני שבועות מספר - לא זו בלבד שהמירוץ לאליפות לא הוכרע, הלוח בסיבוב השני קשה יותר מהראשון עבורנו, ועם כל הכבוד - אנחנו רחוקים בדיוק שני משחקים רעים מסרט אחר לגמרי. וכפי שכולנו יודעים, שני משחקים רעים ביותר אכן הגיעו, ואיתם גם סרט אחר לגמרי.
אם לומר את האמת, זו תקופה לא קטנה שאנחנו משחקים לא טוב, השטף ההתקפי עצר, ניקיטה גם לפני הפציעה לא נראה חד כבעבר, יש עייפות גדולה בקרב מי שאמור להוביל (אולי גם קצת-הרבה בהלה מהמעמד), אצילי עדיין לא ממש כאן וגם ל'בארכה' של חזיזה, מסתבר, יש קו אדום.
פשוט לא הייתה דקה אחת של redeeming quality במשחק הזה, גירדנו אולי שתי התקפות נורמליות כל המשחק, אשדוד היו יכולים לתת עוד שניים בשקט, וזה עוד לפני הבלאגן שבכר עשה שם עם החילופים.
בדרך כלל אנחנו מגיעים מוכנים למשחק, ואז כשדברים משתבשים, יש סיכוי לשגעונות כאלה ואחרים מבכר. היום? מהשניה הראשונה אשדוד קראו אותנו כמו ספר פתוח, ראשונים לכל כדור, חדים הרבה יותר, נחושים הרבה יותר. מילא זה, התגובה של בכר, תוך כדי משחק? בלאגן היסטרי.
לא חושב שהיה שחקן אחד שבאמת הבין מה הוא אמור לעשות בברדק הזה על המגרש, גם לניסיון לייצר אי סדר בחלק המגרש של היריבה צריך להיות איזשהו היגיון, ולא רק שהמחליפים עצמם היו חלשים (איי טאלב, טאלב), הם די הושלכו לסיטואציה שהיתה בלתי אפשרית מבחינת כלל הקבוצה.
יש תחושה שבמערכת של מכבי חיפה הרגישו קצת יותר מדי טוב עם מרווח הביטחון שהתבזבז לו. אפילו אחרי ההפסד הכואב בבלומפילד, לא באמת עברה תחושת הנועם הקלילה בה ריחפנו בחודשים האחרונים. אני לא חושב שהשחקנים חלילה עלו שאננים למשחק הזה, אבל הם גם בטח לא עלו לנשוך ולשרוט ולחלץ ניצחון בשיניים, כמו שעושה יריבתנו למירוץ בשבועות האחרונים.
כשלא טובים, צריך לנשוך ולחלץ ניצחון בשיניים. אבו פאני (לירון מולדובן)
לצערנו, די ברור שחסרים לנו שני שחקנים בעמדות מפתח, אחד כדי לעבות ולשדרג משמעותית את הספסל - נראה לי שהיום הבנו שדוניו זה לא זה, לאחר שתרם, בהזדמנות הפז שנקרתה בדרכו אתמול, נגיחה אקראית ומסביבה שוטטות. לא הגיוני שלא יהיה מחליף ראוי בחוד למקרה וניקיטה נפצע (כמה מפתיע, הוא אכן נפצע, פציעת שחיקה). לא נראה לי שזה ברור גם לחברים במועדון, וחבל מאוד. זה יכול מאוד להיות ההבדל בין התואר לבין מפח נפש, אני מקווה שיתעשתו שם במערכת בקרוב, ויעשו מעשה. הזמן אוטוטו נגמר.
מכאן הלאה, שבוע המשחקים הקשים והמכריעים, אלו שמצריכים אופי ועצבי ברזל, התחיל באם כל רגלי השמאל. וזה לא יילך ויהיה קל יותר. מכבי תל אביב תשחק לפנינו, מה שלבטח יכניס לחץ ועצבים תוך כדי משחק לשמע השער שהם יבקיעו שוב בדקה ה-95, ואם לא חסרות לנו צרות, היריבה הבאה שלנו היא הקבוצה שאין אושר גדול יותר בעבורה מ"לדפוק" לנו ריצות לאליפות, להלן הפועל חיפה...
אם בכל זאת ננסה לשאוב עידוד מהמצב הדרעק שבו אנחנו נמצאים, הרי שאחרי הפעם הקודמת בה הפסדנו פעמיים (בפעם הקודמת זה היה ברצף), יצאנו מחוזקים ונתנו רצף משחקים מצוינים שבנה את הריצה שלנו במקום הראשון. למעשה, הדרבי הקודם היה זה שהכניס לנו את הסטירה הראשונה מתוך שתיים רצופות. אולי זה יהיה סימבולי, מעין סגירת מעגל אם תרצו, אם נצליח לשבור את הלופ העגמומי מול אותה הפועל.
יאללה, זריז לשכוח מהמשחק באשדוד ולהמשיך קדימה, כבר יצאנו מבור אחד, אנחנו יכולים וצריכים לצאת גם מהבור הזה. דרבי, אמוציות, לחץ, עצבים - זה בדיוק הזמן ללחוץ על כפתור הריסטארט ולחזור שוב לרוץ ברצף. ויפה חיזוק אחד או שניים קודם.
המשך שבוע ירוק לכולנו.
זמן לריסטארט (לירון מולדובן)
אמר אתמול שהסגל מספיק לאליפות, אבל דרוש חיזוק. בכר (סוכנות ג'יני)