זה היה אחד המשחקים הטובים ביותר העונה בליגת העל - משחק עם קצב מטורף מהשנייה הראשונה ועד שריקת הסיום. הדבר היחיד שהיה חסר: עוד כמה כדורים ברשת. הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים חילקו בצדק את הנקודות, אבל 90 הדקות האלה באצטדיון טרנר היו שוות יותר מ-1:1. לפחות 3:3. ככה זה כששני המאמנים עולים במטרה לנצח, ולא כפי שקורה לא מעט במחוזותינו - בניסיון קודם כל לא להפסיד.
לא נכון יהיה לומר ששתי הקבוצות "הרשו לעצמן" לשחק משוחרר. הן להפועל באר שבע והן לבית"ר ירושלים היה על מה לשחק. שתיהן טרם הבטיחו את השתתפותן בפליאוף העליון, מה שמלמד על גודל הכישלון של שני המועדונים האלה לקראת סיום העונה הסדירה (לבאר שבע נותרו ארבעה משחקים, לבית"ר חמישה). נכון, ישנן נסיבות מקלות, אבל בתקופה הזאת של הקורונה, אין קבוצה בארץ וגם בעולם שלא השתבשו לה התכניות בצורה זו או אחרת. שני המועדונים האלה כשלו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. חד וחלק.
אחד המשחקים המהנים העונה בליגה (אלן שיבר)
בחזרה למשחק. לכל משחק יש את הפיקנטריה שלו, ובמקרה הזה עמד המפגש בסימן משחקו הראשון של רוני לוי כמאמן הפועל באר שבע, מול הקבוצה שפיטרה אותו בתחילת העונה (ומול החבר סלובודן דראפיץ'). אבל זו פיקנטריה "בקטנה". מי שדאג "להדליק" עוד יותר את העסק היה דווקא משה חוגג, ששלח עקיצה חדה לעבר מאמנו לשעבר. "מילה טובה לסלובו ולברדה על אביאל זדגרי, אם לא הם, הוא מחמם את הספסל או מושאל במקום להיות הקשר האחורי הטוב בארץ", צייץ בעלי בית"ר. לטעמי, המילים כוונו באופן ברור לעבר רוני לוי, שלא זיהה את הפוטנציאל העצום של הילד בן ה-18 ולא ספר אותו בכלל בהרכב.
אתמול, ובכן, הוכיח שוב זרגרי שהבוס שלו לא טועה, אכן מדובר באחד הקשרים האחוריים הטובים בארץ. זרגרי חכם מאוד במשחק שלו, לא עושה חשבון, אמיץ מאוד ובמחצית הראשונה הוא היה רמה מעל כולם. לגבי נבחרת ישראל, אין לי ספק שזרגרי יהיה שם. יכול להיות שבקמפיין הקרוב תהיה עדיפות למוחמד אבו פאני, לנטע לביא ולדן גלזר (בתקווה שביברס נאתכו לא יהיה), אבל הוא בהחלט שם. מתפתח כאן שחקן אדיר, שאולי בעוד כמה שנים נדבר עליו כמו שדיברנו על טל בנין. נכון, זה מוקדם מאוד, אבל זה תלוי קודם כל בזרגרי עצמו ובמאמנים שלו.
ברור לכולם, שמשה חוגג לא היה "נעול" על רוני לוי בתחילת העונה. למעשה, רק בזכות יוסי בניון פתח לוי את העונה במועדון. כבר התבטאתי בעבר שזאת הייתה טעות גדולה הן של חוגג והן של לוי: ברגע שבעלים ומאמן לא משדרים על אותו גל - המאמן נמצא על זמן שאול. ואכן, בית"ר הייתה צריכה להיות מושפלת באירופה על ידי קבוצה חלשה מאלבניה (טאוטה), על מנת שחוגג יאבד את הסבלנות ויגיד "עד כאן" ורוני לוי פוטר כצפוי. רבות מדובר במחוזותינו על הסוגיה שבה הבעלים מתערב למאמן בהחלטות מקצועיות, בשנים האחרונות זה ממש נגע בכדורגל שלנו. במקרה של חוגג, אסור לו בתכלית האיסור לקבוע למאמן מי ישחק בהרכב. עם זאת, הוא בהחלט רשאי - ואף מחויב - לומר למאמן כי הוא מעוניין להריץ שחקני בית מוכשרים. במקרה של זרגרי, צודק חוגג.
לוי. טעה בעניין זרגרי (אלן שיבר)
רוני לוי נחשב בעיני רבים עדיין כאחד המאמנים הטובים בישראל, כך גם חושבים חלק לא קטן מהקולגות שלי. אני כלל לא מתכוון להתווכח על כך, זכותו של כל אחד להביע את עמדתו, אבל הגיע הזמן שרוני יצליח, כי מאז שלוש האליפויות הרצופות עם מכבי חיפה, האחרונה ב-2006, חלפו 15 שנים. הרבה מאוד זמן למאמן שנחשב לאחד הטובים לא לעשות אליפות, לא בישראל, לא בקפריסין ולא ברומניה. לוי אמר אתמול בסיום המשחק כי "המטרה היא מקום שלישי". אז אגיד כך: לוי חייב כבר מעכשיו להכין את הקבוצה לעונה הבאה להתמודדות על האליפות מול מכבי חיפה ומכבי ת"א; אלונה ואלי ברקת יעמידו לו תקציב גדול על מנת להחזיר את הפועל ב"ש לקדמת הבמה, ואם הוא לא יעמוד ביעד הזה - הוא שוב יכשל. לגבי העונה הנוכחית, אין סרט מבחינתו לא להיכנס לפליאוף העליון כי במקרה כזה הכישלון יהיה מהדהד כבר אחרי שלושה חודשים.
במשחק אמש היו פרקי זמן לא רעים להפועל ב"ש. עם זאת, בולט מאוד לעין, שאם ז'וסוואה לא במיטבו, אין רעיונות התקפיים לקבוצה. היא בנויה כולה על יכולת המסירה של הפורטוגלי. גם שגיב יחזקאל מנסה פה ושם ליצור, אבל חלוץ ב"ש הוא לא "גולר" וזה מונע ממנו להיות שחקן מצוין. גם אתמול וגם בגביע נגד מכבי ת"א הוא הגיע למצב של אחד-על-אחד מול השוער, והחמיץ. אולי הוא עוד ישפר זאת, ואולי בעונה הבאה דור מיכה ישאיר אותו מול שער ריק. לוי טעה כששיבץ את אנתוני וארן בכנף שמאל, כולם יודעים ששחקן כנף צריך להיות מהיר ודריבליסט, וארן לא זה ולא זה, וארן הוא רק "מספר 9" וכשהוא לא שם, יהיה קשה לו להבקיע שערים.
בסך הכל הפועל באר שבע הייתה שותפה למשחק מצוין, אבל חשוב לי להעביר עוד מסר לרוני לוי (ולכל המאמנים): לוי אמר בסיום המשחק שהשחקנים עבדו קשה והשקיעו. אגב, גם שי ברדה משתמש במילים אלה לא מעט. די עם זה. אוי למועדון ואוי לשחקנים שצריכים להחמיא להם על השקעה, זאת עבודתם וצופים בהם עשרות ואולי מאות אלפי אוהדים, הם מחויבים למועדון שממנו הם מקבלים את שכרם היפה. אם צריך להחמיא לשחקן כדורגל על השקעתו, מקומו כנראה לא בקבוצת כדורגל.
ב"ש תלויה כמעט אך ורק ביכולת של ז'וסוואה (אלן שיבר)
לגבי בית"ר ירושלים, מלבד זרגרי כמובן, התרשמתי מאוד מהזר החדש מרקו ינקוביץ'. כשהוא הגיע לישראל, היו דיווחים על שחקן פצוע שלא בכושר. אם זאת יכולתו כשהוא עדיין לא בשיאו, הרי שבית"ר הרוויחה שחקן-שחקן. חכם, בעל שליטה נהדרת בכדור ברגל שמאל, ראיית משחק נפלאה. עד היום עמדו רק שניים - צ'ארון שרי ממכבי חיפה וז'וסוואה מהפועל ב"ש - בדיון לגבי הזר הטוב בארץ. בהחלט לשניים מגיע קרדיט כשחקנים מצוינים, אבל כדאי להתחיל לקחת בחשבון גם את ינקוביץ'. אני יודע שזה מוקדם והוא רק הגיע, אבל ראיתי שחקן מצוין. אגב, המשותף לשלושתם - רגל שמאל פנטסטית.
עוד כמה נקודות "בקטנה" לגבי בית"ר: איתמר ניצן הוא השוער מספר 1 בליגה; אופיר קריאף הוא מה שנקרא על ידי האוהדים "שחקן נשמה" - הוא מצוין, הוא עושה הכל למען הקבוצה ויתרה מכך, הוא לא נופל מאף בלם בסגל של בית"ר; לירדן שועה לדעתי בסך הכל לא היה משחק טוב. במחצית הראשונה הוא כלל לא הורגש, במחצית השנייה הוא השתפר תודות לגול הנהדר וזה מראה על פוטנציאל עצום. אז זהו ירדן, ככל שידביקו לך את המילה "פוטנציאל" אתה בבעיה גדולה, פוטנציאל חייב להתממש. שחקן מצוין נמדד לאורך תקופה שהוא טוב. הגיע הזמן.
בשורה התחתונה, נהנינו ממשחק כדורגל טוב, ושתי הקבוצות יהיו חייבות להמשיך ביכולת הזאת גם במשחקים הבאים כדי לשחק בפליאוף העליון. אבל כל זאת ממש "בקטנה", כי משני מועדונים כאלה הציפייה הרבה יותר גדולה, והאוהדים לא רוצים פחות מלהיות רלוונטים למאבק האליפות. העונה זה אמנם אבוד, אבל הגיע הזמן שמכבי חיפה ומכבי תל אביב ירגישו שוב את הנשימות של הפועל באר שבע ושל בית"ר ירושלים. לא עקיצות, לא ציוצים בטוויטר, לא עבירות משמעת ולא "אנחנו מועדון גדול" יביאו את שני המועדונים האלה לצמרת. נחכה לראות אם טדי וטרנר עם קהל בעונה הבאה (בעזרת השם), יזכו לראות משהו הרבה יותר משופר.
חייב להיות יותר יציב. שועה (אלן שיבר)