משפט אחד היה לי בראש עם סיום משחקה של מכבי חיפה אמש, גם עם הפנים כלפי המשחק של מכבי תל אביב ביום שני. הוא שאוב מעולמות הבחירות בארצות הברית - "Too Close To Call". באמריקה זוכרים אותו בעיקר בשל הבחירות בשנת 2000, בהם פלורידה היתה "קרובה מדי מכדי להכריע" (באנגלית זה תמיד נשמע יותר טוב) במשך שבועות, עד להכרעת בית המשפט שהעניקה לג'ורג' דאבליו בוש את הניצחון (בדרדל'ה). וכך, גם מאבק האליפות שלפנינו - מכולנו נדרש אורך רוח, ואחריות, ובעיקר הבנה שהסיפור רחוק מלהסתיים. גם עכשיו. גם כשנדמה שמכבי תל אביב אוטוטו כובשת את הפסגה.
אבל אם מכבי תל אביב, בסופו של דבר, תכבוש את הפסגה - ואם התחושה הציבורית, שאינה קיימת רק בבלומפילד אלא גם במקומות אחרים, שמהרגע בו הצהובים יעלו למקום הראשון, הם כבר לא יירדו ממנו, תהא נכונה - זה יהיה ניצחון העומק. בסופו של דבר, מכבי חיפה נכנעה לקוצר הסגל שלה - לחוסר היכולת להשיג לעצמה אוויר בשלבים המכריעים. אם להשתמש במטאפורה צבאית - הנשק של מכבי חיפה בקו הראשון חזק למדי, אבל הימ"חים שלה בעייתיים מאוד. כאשר דוניו ורוקאביצה פצועים, אין לה באמת אופציה רלוונטית לחלוץ מרכזי (עם כל הכבוד לסתיו נחמני או נהוראי יפרח). היעדרות אחת של חזיזה, ומשחק ההתקפה הולך לאיבוד לגמרי. פציעה או היעדרות אחת בהגנה, ואתה מפסיד בבית.
פטריק ואן לוון יכול לשלוף מהספסל שלו, בעיתות משבר, את אבי ריקן או את מתן חוזז או אפילו את אדוארדו גררו. שחקנים שאפשר להחליק אותם להרכב, ולא תרגיש בהבדל. לברק בכר, לעומת זאת, יש קיר שהוא נתקל בו מבחינת הסגל. העונה כבר יהיה מאוחר מדי לעשות את התיקונים הנדרשים, ובעיקר לעבות את המלאכה, אבל לירוקים נותר רק לקוות שמה שיש לה - יספיק בקילומטרים האחרונים של המרתון, כשכל השחקנים יחזרו מהפציעות ומההרחקות (וכאן רק נשאר לשאול - איך הם יחזרו).
הירוקים נכנעו לקוצר הסגל (אלן שיבר)
אז למה בכל זאת "Too Close To Call"? כי בסופו של דבר, עוד לא ראינו איך מכבי תל אביב מתמודדת עם הלחץ. הפתיחה הגרועה תחת יורגוס דוניס, והפער הגדול שנפתח בצמרת העמידו אותה במקום מאוד נוח - מקום שבו אפשר לחבר רצף של נצחונות, בלי שמישהו נושף בעורף שלך. אם באמת הצהובים יעלו למקום הראשון, הלחץ יתהפך - וכאן הקבוצה של ואן לוון, עמוקה ומוכשרת כפי שהיא, תצטרך לעמוד במבחן כדי להשיג לעצמה אליפות שלישית ברציפות.
ובסופו של דבר, הכל יבוא על מקומו בפלייאוף - ובשני המפגשים הישירים שם. חשוב לזכור: גם בעונה שעברה, עד הפלייאוף (והקורונה), תמונת המצב בין מכבי חיפה של בלבול ומכבי ת"א הגדולה של איביץ' היתה צמודה. הפער העצום נפתח כשהירוקים חזרו, ובעיקר בעימותים בין הקבוצות שבהן ת"א ניצחה בקלות. חובת ההוכחה עדיין עומדת על חיפה, להוכיח שדברים השתנו בין מאי 2020 למאי 2021. עכשיו, כך נדמה, החובה הזו הופכת מוחשית יותר מאי פעם.
הכל יוכרע בפלייאוף (מאור אלקסלסי)