בית"ר ירושלים חיפשה במשך תקופה ארוכה בלם, ועכשיו היא מצאה אותו. בלם לגאנס בעונה שעברה, ג'וסואה מחיאס, אמור להיות זה שיוביל את ההגנה של הקבוצה מהבירה יחד עם אוראל דגני, אבל האם הוא באמת השחקן שיכול לשדרג? היכרות ראשונה עם השחקן מוונצואלה שנחת בבירה.
- בקצרה: מחיאס החל את הקריירה בקראבובו מוונצואלה, ובקיץ 2017 כשהוא בן 20, עבר ללגאנס. עם זאת, הוא לא באמת שיחק במדי המלפפונים, ובילה את שנותיו בהשאלות לקרטחנה, קראבובו, נאסטיק טראגונה, אתלטיקו מדריד ובעונה האחרונה למלאגה המתפרקת, שאותה עזבו בין היתר מיודעינו לואיס הרננדס וחוסה רודריגס. הוא רשם 24 הופעות בכל המסגרות, שבהן ספג אדום אחד וחמישה צהובים, והיה מעורב בשערורייה שאליה נגיע בהמשך.
- הקריירה שעליה ויתר למרות הדמעות של אבא: עוד לפני הכדורגל, בלם הרכש של בית"ר יכול היה קרוב לעשות קריירה דווקא בבייסבול. בגיל 16, הוא זכה למעקב מהמייג'ור ליג בארה"ב, וסן פרנסיסקו ג'איינטס הייתה קרובה להגיע איתו לסיכום. בסופו של דבר זה לא הסתדר, והוא סיפר בראיון ל"מארקה": "השתעממתי. לא שיחקתי ורק התאמנתי באקדמיה כדי שהסקאוטים יראו אותי. הייתי קרוב לחתום בג'איינטס, אבל הכדורגל היה יותר מהנה". במשפחתו של השחקן לא כל כך אהבו את זה, והוא אף גילה: "כשסיפרתי לאבא שלי הוא בכה, כי הוא תמיד דחף אותי לזה ואף אחד במשפחה לא ציפה לזה, כי הייתי קרוב לחתום. האמת שעשיתי את זה כי החלום שלי היה לשחק בקראבובו, שהייתי אוהד שרוף שלה מילדות".
- גם דייגו סימאונה התרשם: מחיאס מתואר כבלם מהיר בעל יכולת מנהיגות, שלא חושש לתת הוראות לחבריו בכר הדשא, דבר שעשוי להועיל להגנה הבית"רית. עם גובה של 1.85 מטרים, הנוכחות שלו מורגשת ברחבה. סגנון המשחק שלו תואר כדומה לזה של חוסה מריה חימנס ולוקאס הרננדז, מה שאופן לא מפתיע הוביל לכך ש"אל צ'ולו" התרשם ממנו וביקש לצרף אותו לאתלטיקו מדריד ב', אך בסופו של דבר הוא לא הצליח להטביע חותם במועדון המדרידאי.
מחיאס. בקרוב בבית וגן (Getty)
.
VIDEO
- הקריירה הבינלאומית: מחיאס אומנם לא נמנה על סגל הנבחרת הבוגרת של ונצואלה, אך רשם הופעות רשמיות במדי נבחרות ונצואלה מגילאי הנערים ועד הנבחרת עד גיל 23, ונמנה על סגל הנבחרת שהגיע עד לגמר אליפות העולם עד גיל 20 ב-2017, והפסיד לאנגליה של דין הנדרסון, אינסלי מייטלנד-ניילס ודומיניק קלברט לווין. הבלם לא שותף רבות בטורניר, אך רשם 120 דקות בחצי הגמר מול אורוגוואי של פדריקו ואלוורדה ורודריגו בנטנקור. הרגע הבולט שלו מהטורניר היה דווקא על הפודיום אחרי הגמר, עם ריקוד שאליו אף אחד לא נותר אדיש.