"אחרי ה-10:0 שחקנים רצו ללכת לקזינו"

בווידאו: תקציר ההפסד 10:0 של הפועל ב"ש לרודה

בכל יומולדת עולים הזיכרונות ומציפים אותו. הנה הוא שוב בשנות ה-20 המוקדמות לחייו, סוגר את הפינה, מציל גולים בטוחים ומזנק לעבר כדורים אבודים במדי הפועל באר שבע. היום לפני 24 שנה עברו על שאול סמדג'ה 90 דקות מסויטות במגרשה של רודה מהעיר קרקראדה. עכשיו הוא מרגיש שהגיע הזמן לסגור את הפינה.

רצה הגורל וסמדג'ה הגיח לאוויר העולם גם כן ב-2 באוקטובר, ופעם בשנה עולים בהרכב האמנותי גם שדים מן העבר. ביום חגו נמהלת שמחתו של השוער האגדי בתוגת ההפסד הכי גבוה בתולדותיה של קבוצה ישראלית במפעלים האירופיים; פדיחה שמצטרפת להפסד של מכבי תל אביב מרגלי מדריכי הסקי ופקידי הבנק של סנטה קולומה האנדורית, ולהדחתן של מכבי חיפה ובית״ר ירושלים מרגליהן של קבוצות הדייגים נומה קאליו ובודו גלימט.

"10 מכות רודה" ניחתו על הנגב שנתיים אחרי הפיאסקו נגד ברצלונה בגביע אופ״א. בתפר שבין השביעיה ב-95׳ (״ראיתי לפפ גווארדיולה את הלבן בעיניים״) והעשיריה ב-97' היו לשאול הופעות טובות בין הקורות, בלא מעט משחקים אפילו נעל את שערו והוכתר בתואר כוכב המחזור בעיתוני יום א׳.

הזכייה בגביע המדינה בשנת 1997 סידרה ללהקת פיקוד דרום הופעה נוספת במסגרת האירופאית, הפעם מול רודה מהעיר קרקראדה - קבוצה הולנדית מהדרג הבינוני שלימים תופיע בביעותי הלילה של סמדג׳ה וחבריו. "נולדתי ב-2 באוקטובר, בדיוק ביום שחטפנו עשיריה מרודה, וזה זיכרון רע שמלווה אותי כבר 24 שנים. אחלה מתנה קיבלתי ליומולדת", אומר סמדג'ה בנימה סרקסטית.

המפגש הראשון עם ההולנדים התקיים בספטמבר 1997 בווסרמיל. ההפסד הביתי 4:1 התקבל בטבעיות. מרטין יול, המאמן האורח, עוד טרח להגיע כמה ימים קודם לכן לבאר שבע במסגרת משימת ריגול מיותרת. לקראת הגומלין יול החליט שלא לקחת שבויים.

המשחק שדרדר את הכדורגל הישראלי למעמקי התהום וההשפלה נפל על ערב ראש השנה תשנ״ז. אלי להב, נשיא המועדון בשעתו, וחברי הקבינט שלו ויתרו על מקומם בטיסה ונשארו בבית. ראש המשלחת היה שמעון דה וינטר ז"ל, חבר מועצת עיריית באר שבע ויליד הולנד. "אף אחד מההנהלה לא הגיע איתנו להולנד, רק שליחים התלוו אלינו. הפקירו אותנו לגורלנו", נזכר סמדג'ה.

הקבוצה התמקמה בעיירה הציורית סיטארד והתארחה במלון הטובל בחורש טבעי. ההכנות למשחק היו מוזרות וכללו, בין השאר, משחקי פינג פונג וטורניר שש-בש, "בשביל לשרוף את הזמן". המוטיבציה הייתה בגובה הסוליה. ערב המשחק נודע לשחקנים שהמאמן בני טבק סיים למעשה את דרכו בקבוצה ויעזוב בסיום ״המשימה האירופית״, וריחו של אסון ספורטיבי מתקרב ריחף באוויר. ״שחקנים 'שיחקו אותה' פצועים ולא רצו לשחק״, משחזר סמדג׳ה את הימים הנוראים ההם. ״למחצית ירדנו בפיגור 3:0, ועוזר המאמן עופר פביאן הציע לי לרדת לספסל. סירבתי להצעה בנימוק שאני לא נוטש ספינה טובעת, ועד היום אני מצטער שלא שמעתי בקולו של פביאן. מצד שני, השוער השני שלנו היה בחור צעיר שהגיע אלינו מיבנה. לא רציתי לשבור אותו. עלינו למחצית השנייה בתחושה נוראה. איכשהו ניסינו לבלום את המפולת".

איך בדיוק?
"יוסי בניון ירד למטה ושיחק בתור בלם החל מהדקה ה-70".

מה לא דפק בהכנות למשחק?
"היה בלגן שלם. הנשיא להב והמנכ"ל יוסי אורה נשארו בארץ כדי לחגוג את ראש השנה עם המשפחות שלהם. הסגל שלנו היה מדולדל, זה פצוע, ההוא חולה. התרחשו שם דברים שעד היום אני לא רוצה לדבר עליהם. הרבה דברים הזויים".

כמו למשל?
"הייתי הקפטן ובסיום המשחק, אחרי כל הבושה וההשפלה, ניגשו אליי כמה שחקנים וביקשו ממני אישור ללכת לקזינו. הייתי מזועזע מהחוצפה שלהם".

מה ענית להם?
"זוכר שהתפוצצתי עליהם. אמרתי להם, 'חתיכת אפסים. תגידו, אתם מטומטמים? הרגע השפילו אותנו, וקזינו זה מה שמעניין אתכם?'.

תגיד, איך עולים שלב באירופה ואחר כך חוטפים עשיריה?
"זה מה שכאב לי שבעתיים כי בסיבוב המוקדם, נגד ז'לגיריס וילנה, נתתי הצגה. שרון בוחניק קיבל ציון 9, ופתאום לקבל עשיריה? פשוט לא נתפס״.

עדי ראיה סיפרו שעוד יצאתם בזול. זה אמיתי?
״אחרי המשחק הפיזיותרפיסט אלכס פרישמן סיפר שההולנדים בעטו 65 בעיטות למסגרת! אתה מבין, לקחתי 55 כדורים. שוער אחר היה מפונה מהמגרש עם אלונקה. ירדתי מהדשא שותת דם מהברכיים".

יש לך מושג מדוע היה חשוב להולנדים להשפיל אתכם?
"הם עלו בטירוף. יום קודם לכן אייאקס ניצחה 1:9 והאוהדים של רודה צעקו 'טין, טין' כדי להכניס את השחקנים שלהם לאטרף. באותם רגעים לא חשבתי על מה שההולנדים עשו לאנה פרנק, אבל בהחלט יכולתי לראות את השנאה בעיניים שלהם. היינו בשוק של החיים".

את הטיפול בהלם סמדג'ה עבר בהצלחה. בתחנותיו הבאות, ביניהן נתניה, רעננה ובני יהודה, ביסס את מעמדו כאחד משוערי הליגה הטובים בישראל, עד לפרישתו בגיל 42. יש לו תעודת מאמן, וכיום הוא משתייך לצוות המקצועי של הפועל רמת גן כמאמן שוערים.

הרבה דברים השתנו אצלו מאז הסיוט בהולנד. שאול התבגר ועקר עם משפחתו לרעננה, הרחק מכור מחצבתו. מי שראה אותו בפעם האחרונה מסוכך על רחבתו לצידם של שלמה אילוז ואפרים דוידי, יתקשה לזהות אותו כיום עם הלוק החדש. פניו התעגלו. טון הדיבור התרכך. שיער חלק ושביל בצד החליפו את תספורת הקוצים. חמוש במשקפי ראיה עם מסגרת עבה משקיף שאול על העבר הרחוק ונאנח: "הקטע הכי הזוי שהייתי באמת חתיכת שוער ונתתי כמה שנים טובות בהפועל באר שבע. ופתאום נופל עליך כזה משחק, ואתה נאלץ להוציא 10 כדורים מהרשת. ולך תוכיח שהתוצאה הייתה עלולה להיות הרבה יותר גרועה אילו שוער אחר היה עומד בשער״.

אורן סגרון, פעם קיצוני סופה וכיום נהגו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ, שרד אף הוא את פרעות רודה; אורן פתח בהרכב, ולרוע מזלו סיים 90 דקות. בראיון לספר "מדברים על המגרש" תיאר סגרון את החוויה הספורטיבית הקשה ביותר בחייו: "הרגשתי כמו בסרט 'תעצרו את העיר אני רוצה לרדת'; היה שלב במשחק שהתפללתי שהסיוט הזה כבר ייגמר. בכל הזדמנות הרמנו את הראש ללוח האלקטרוני כדי לראות כמה זמן נשאר עד הסיום. הם עשו במגרש ככל העולה על רוחם. היינו חסרי אונים".

לא הכנתם שיעורי בית?
"כשקיבלנו את רודה ידענו שמדובר בקבוצה מהליגה ההולנדית הראשונה, לא האמנו שהיא מסוגלת להיות יותר דורסנית ורעה מברצלונה".

המשחק התחיל ב-0:0. תוכל לספר לנו מה השתבש בהמשך?
"לא באנו בהרכב האידיאלי. התפתינו לקצב שרודה הכתיבה, ועד הדקה ה-22 החזקנו מעמד. שיחקנו 'טקטי' - הסתגרנו בהגנה והרחקנו כדורים בלי כתובת. קיווינו שנפסיד שלוש או ארבע אפס".

מה היו ההוראות שקיבלתם במחצית?
"האמת היא שאני לא זוכר מה הייתה התוצאה במחצית. הרבה מה להגיד לא היה. אנשי הצוות המקצועי ניסו להרים את השחקנים, שייתנו את המקסימום, כך שנצא מהמשחק במינימום בושה. במצב של 0:6 לטובתם אמרתי לעצמי 'זו תוצאה טובה, הלוואי שייגמר ככה".

עשר שנים אחרי הוויה דולורוזה ברודה, הגיעה אלונה ועשתה סדר בבלגן. המעברה פורקה ועל הריסותיה בנו מועדון מסודר. שלוש אליפויות רצופות והופעות מכובדות באירופה זקפו את קומתה של הקבוצה מבירת הנגב.

עשרים שנה אחרי שהחדירה עשירייה לרשתו של סמדג'ה, נשרה רודה לליגה השנייה בהולנד, והיא מדשדשת כבר תקופה ארוכה לצידן של דה חראפשחאפ וקבוצות מסוגה. "מה באמת, רודה ירדה? לא מאמין לך", סמדג'ה משך זמן, ואז איחל להולנדים הצלחה בהמשך הדרך: "אחרי מה שעשו לי, מאחל להם שלעולם לא יעלו ליגה".