יום אחד, כשהייתי בטירונות, מישהו עשה משהו לא תקין. המ"מ החליט שכל המחלקה מקבלת עונש. זה היה לא כיף, אפילו קשה, אבל היינו טירונים ולכן זה היה נראה הגיוני. זאת הגישה בטירונות. השבוע הרגשתי כמו בטירונות, כי אנשים עשו משהו לא בסדר בשער 4-5, המשטרה וחברת האבטחה לא הצליחה למנוע את זה והקבוצה קיבלה עונש קולקטיבי, כמו בטירונות של פעם.
העונש הקולקטיבי הפעם הוא שהאנשים שקנו מנוי שנתי לליגת העל לשערים 4-5 ושילמו עליו במיטב כספם, לא יוכלו להיכנס עם המנוי שלהם לשער הזה כי ההתאחדות החליטה שהוא ייסגר ב2 משחקים וכי המנוי שלהם לא יהיה תקף לשערים אחרים. כלומר, לא רק שהם לא יוכלו לשבת בשערים שהם קנו אליהם כרטיס, אלא שהם יצטרכו לקנות כרטיס נוסף לשער אחר, או לוותר על המשחק.
זו גרסת ההתאחדות לטירונות ופה גם יש בונוס שאפילו בצבא לא חשבו עליו, כי מכל כרטיס נוסף שיימכר למשחקים האלה ההתאחדות לוקחת 10% מס התאחדות, כך שאם 10,000 איש יקנו עוד כרטיסים, זה כאילו ש-1,000 איש משלמים כרטיס מלא להתאחדות, וזה חוץ מהקנס הכספי שהיא הטילה על הקבוצה בגלל הדברים שאנשים בשער 4-5 עשו. הקנס הכספי הרי בסוף יתגלגל לצרכן, ככה זה בחיים.
ההתאחדות והמנהלת יודעות ליהנות מהקהלים הגדולים. הספונסרים באים בגלל המשחקים והקהלים הגדולים, את זכויות השידור לא מוכרים בגלל הקלאסיקו שבין נוף הגליל להפועל ירושלים. את האבוקות שעליהם בעלי הקבוצות נענשים, ראיתי בכל הפרומואים, כן, גם בפרומו הפנטזי של המנהלת כדי לקדם משחקים גדולים.
הקהל לא אחראי לבטיחות (ברני ארדוב)
אין מקום לעונש קולקטיבי (מאור אלקסלסי)
בעיר שבה אני גר יש גם מנהלת, קוראים לה עירייה. אני הולך פעם בחמש שנים להצביע לאיש שינהל את המנהלת שתנהל את העיר, האיש הזה עובד אצלי, הוא לעולם לא יחשוב לפעול בענישה קולקטיבית. אם בשכונה מסוימת לדוגמא יש בעיה של ניקיון, הוא ישלח פקחים לחפש את האשמים. אם הם יימצאו, הם יקבלו קנס אישי, אם לא, הוא לא יעז להעניש את כל השכונה. אם הוא ייתקל בבעיה גורפת, הוא לא יוכל להטיל את האשמה על התושבים, זו אחריות שלו, כי הוא מנהל את העירייה ולכן הוא צריך לחפש פתרונות ואם הוא יימצא, הוא ייבחר שוב ואם הוא לא יימצא הוא יוחלף. הוא עובד אצלי ואני סיימתי את הטירונות לפני 30 שנה.
הגיע הזמן שהמנהלת וההתאחדות יבינו שהם עובדים אצלי, אני משלם לטלוויזיה שמשלמת להם זכויות שידור, אני משלם לקבוצה שלי על מנוי ולקבוצות אחרות על משחקים, אני צופה במשחקים ובזכות זה ספונסרים באים, אתם עובדים אצלי ואתם צריכים להבין את הרעיון.
ובגלל שאתם עובדים אצלי, אני צריך להרגיש שאתם עובדים אצלי ואצל החברים שלי, שאתם מבינים שאי אפשר לקבל מכות ביציע ואבנים אחרי משחק, שאם מישהו ייפגע יום אחד במגרש, זו אחריות שלכם. אם הכיסאות בבלומפילד בוערים זה סיכון בטיחותי ולא רק שוט יפה לפרומו ושאם מישהו ייפגע זה עליכם, לא עלי, אני לא אחראי פה על כלום ואני גם לא טירון.
תיקחו את זה ותכתבו את זה על כל קיר במשרדי ההתאחדות והמנהלת: הצרכן אינו אחראי לבטיחות במגרשים והצרכן אינו טירון שאפשר לתזז אותו למשחק רדיוס, או לקנות כרטיס לשער אחר, או להעניש את הבעלים שלו בקנס מופרך שיוביל לעליית מחירים, פשוט כי מישהו צריך לממן את חגיגת הקנסות הזאת שהיא כולה הכנה לוועדת החקירה. תוציאו את הראש מהתקנון ותסתכלו על מה שקורה במדינה ותבינו שאין לכם מנדט להטיל כאלה גזרות במציאות הנוכחית.
הכותב הינו חבר פאנל בפודקאסט צבע אדום, פודקאסט אוהדי הפועל ת"א.