עד כמה שעצוב להודות בכך, שעון החול של ארווין קומאן בבית"ר ירושלים התהפך ברגע שכהונתו התחילה. כבר בסוף יוני, כאשר מונה, היה מי שחישב את קיצו לאחור, שטען שכל זה ייגמר בפיצוץ. זו כמובן היתה טענה נמהרת, שמהולה בזלזול הטבעי שיש בכדורגל הישראלי כלפי זרים, אבל בסופו של דבר - בוודאי לאחר ההחלטה של חוגג, דה פקטו, למשוך את השקעותיו מהמועדון - הכתובת היתה על הקיר. וכעת, היא נגמרה בהרמת ידיים של המאמן ההולנדי. אחרי 11 מחזורים בלבד.
קומאן פעל בסביבה רעילה. בסביבה שאי אפשר באמת לעבוד או לייצר משהו חדש. לכאורה ניתנו לו כל הכלים, כולל הזרים שרצה, אבל בפועל האווירה המתוחה והעובדה שלא היתה מנהיגות מכיוון הבעלים, הותירה אותו חשוף בצריח. במצב הזה, קשה מאוד לייצר קבוצה שתנצח, קשה עוד יותר לייצר קבוצה שתשגשג ותפרח. במציאות הזו, שאלת המאמן או שיטת המשחק מתייתרת. גם המאמן הטוב ביותר לא היה מצליח לעבוד במקום שבו העתיד לוט בערפל, השחקנים לא יודעים אם תהיה להם משכורת, והקבוצה עומדת להתפרק בחודש ינואר.
האמת המדכאת סביב התפטרותו של ארווין קומאן היא חוסר האופק. יכול להיות שיימצא מאמן מחליף (בורסת השמות כבר החלה), יכול להיות שאפילו יימצא ה"פראייר" הבא שירכוש את המועדון ויצליח להרגיע אותו. בינתיים. אבל בטווח הארוך, בית"ר ירושלים נמצאת בסכנה גדולה הרבה יותר - שיהיה קשה להשכיח עם דמות אחרת על הקווים. זו אפילו לא סכנת ירידה לליגה הלאומית - המועדון כבר ירד ליגה, והצליח להתאושש - אלא סכנת קיום למועדון כדורגל שלם. סכנת מחיקה.
קומאן. הבין שאין אופק (האתר הרשמי)
כי קשה לראות מי ירים את המועדון מהבוץ שהוא שרוי בו. מי יצליח לבנות קבוצה יציבה, שתהיה כאן לאורך שנים. מועדון שתוכל לדעת שהוא נטוע עמוק בקרקע, ולא מרחף באוויר. במובנים מסוימים, מאז תחילת עידן הבעלות הפרטית בכדורגל הישראלי, בית"ר מעולם לא היתה במצב כזה. גם בימים בהם המועדון הצליח, תקופת דדש או תקופת גאידמק, תמיד היתה חשרת עננים מסביבו. עכשיו, כך נראה, העננים עלולים להוביל לסופה.
מכאן, בית"ר צריכה לעבור למוד הישרדות. למרות האספירציות הגבוהות, למרות השמות הנוצצים (לכאורה), שאלת עצם הקיום של המועדון תלויה בשאלת ההישארות בליגה. כן, עוד יגיע הזמן לפיתרון הבעיות הקשות והגדולות יותר, אבל בכל הקשור לעניין המקצועי - הקבוצה הולכת לתקופת מאבק לא פשוטה, והכלים הולכים ומתמעטים. האם ייתכן שכאן מגיע הסוף? אפשר רק לקוות שהטלנובלה שנקראת "בית"ר ירושלים" תצליח למצוא לעצמה עוד טוויסט בעלילה, כי כרגע, זה הולך לקראת מבוי סתום. הרבה מעבר למה שמתרחש על הדשא.
חוגג. הוביל את הקבוצה למצב הקשה ביותר בו היתה מעולם (ברני ארדוב)