יום רביעי, היום הלפני אחרון של חלון ההעברות בישראל, וחשוב מכך, המועד האחרון לרישום שחקנים למסגרת האירופית. המשחק מול יפו רק נגמר, מלאדן קרסטאיץ' עדיין בעמדת הראיונות, ופתאום – הפלאפון רוטט. אתה הרי מכיר כבר את הרטט של הפלאפון שלך. זה לא הרטט של הודעת ווטסאפ, גם לא של המאצ' בטינדר. אתה פשוט יודע, זה הרטט מהאפליקציה של מכבי. בום, חתם חלוץ סרבי. אנחנו אוהבים סרבים במכבי. אתה עוד לא מסדיר נשימה, ושוב הרטט הזה. הפעם מודיעים על החתמת בלם מפורטוגל. אתה בטוח שבזה הסתיימו ההחתמות, כי מי שלא נרשם לאירופה לא קיים. הרי מה יש לנו לעשות עם שחקן לליגה בלבד, בה אנחנו כבר לא פקטור במאבק האליפות.
יום חמישי, היום האחרון של חלון ההעברות בישראל. אתה כבר נינוח, יודע שאתה לא חלק מהמשחק. אבל כמה דקות לפני שבע בערב, שעת נעילת החלון, הפלאפון שוב רוטט ברטט הייחודי הזה. הפעם, זה תופס אותך לא מוכן. המחשבות רצות בראש, אולי הגיע שחקן הכנף לו אנו זקוקים כל כך, אולי זו בכלל הודעת שחרור של שחקן, אולי זהבי חוזר. אתה מושיט יד בזהירות, הרי נכוות בעבר. על המסך "צפו: קרסטאיץ' ונחמיאס מדברים לקראת קרית שמונה". Well played מכבי... Well played.
בדומה לדרך שבה התנהלתי במהלך כל התואר הראשון שלי, כך גם הכדורגל הישראלי נוהג בחלון ההעברות – דוחה הכל עד לרגע האחרון. אך לאחר הטירוף של רביעי בערב, אני נותרתי בעיקר מבולבל. מצד אחד, אחרי שנה וחצי מוזרה, מכבי שלחה את לואיס הרננדס בהוצאת חוץ ארוכה עד לספרד, והביאה במקומו בלם בעל שיעור קומה, בעסקה די חסרת סיכון, אך עם המון מה להרוויח. מצד שני, החליטו להשקיע סכום משמעותי בחלוץ, אולי העמדה היחידה שבה לא היינו צריכים להתחזק. ייתכן ואכן מדובר בהזדמנות עסקית ומקצועית שלא ניתן היה לוותר עליה, אך בסופו של יום נותרו ללא שחקני כנף איכותיים וללא מחליף לגלזר, שמשחק כבר שנתיים פצוע.
מלאדן קרסטאיץ'. התחזק במקומות הנכונים (דני מרון)
אם יצחקי היה מביא את הנ"ל הוא היה מקבל ממני ציון מושלם, אבל גם רומא (לא זו של ז'וזה מוריניו, ההיא של יוליוס קיסר) לא נבנתה ביום אחד. בשולי הדברים, מכבי שחררה בהשאלה את רונן חנציס ועידו שחר כדי שיקבלו דקות משחק (למה חיכו עם זה חצי שנה?), ואת גררו, בתקווה שיחליף את המסיבות בערבים רגועים יותר בבירתנו הנצחית. תסמוך עליי גררו, גרתי בירושלים ארבע שנים במהלך התואר, ירושלים זו עיר לישיבות בבתים של חברים, לא למסיבות וברים.
אני מודה, לא הייתי כועס אם מכבי לא הייתה מביאה אף שחקן החלון. אפילו הייתי מבין את ההיגיון.
חבל לחפש הרפתקאות בחלון ינואר הידוע לשמצה כשבסוף העונה רוב הזרים מסיימים חוזה, והמאמן הבא יקבל 'קארט בלאנש' בקיץ, ללא התחייבויות קודמות שיכבידו. אך המהלכים שמכבי ביצעה מצביעים בעיניי על כיוון שונה. אומר זאת בזהירות המתבקשת, אני יוצא מחלון ינואר בתחושה שקרסטאיץ' כבר בונה את מכבי של העונה הבאה, כאשר ההודעה אל המשך דרכו היא סמנטית בלבד בשלב הזה. זהות חלוץ הרכש היקר, שגדל במועדון בו קרסטאיץ' כיכב, ושיחק לאחרונה תחת המאמן עימו קרסטאיץ' מיודד, מעידים על כך.
אם ברק יצחקי וקרסטאיץ' אכן משתמשים בחלון ינואר כדי להתחיל לבנות את העונה הבאה, לראשונה מזה מספר חודשים, אני יוצא מעודד. אחרי יותר מדי זמן (במונחים של מכבי, כן?) בו על כל צעד קדימה, היה נראה שאנחנו לוקחים שני צעדים אחורה, אז אולי, רק אולי, אנחנו מתחילים לחזור בחזרה למסלול הנכון.
אוהדי מכבי תל אביב. בדרך חזרה לפסגה? (אלן שיבר)