בשבוע שעבר הדגמתי מדוע פשיטות רגל בענף כה הפסדי כמו הכדורגל הם חלק מהמציאות ההכרחית, אולם הסיטואציה בבית"ר ירושלים דרמטית וגדולה ולכן הטור הנוכחי מופנה לראש עיריית ירושלים ולחבריו.
אומר כך מראש, הטור אינו מכוון לחזרה לשנות ה-80. הוא גם לא רואה במ.ס אשדוד או נוף הגליל את המודל הנכון, אלא להיפך, אני רואה בזה בעיה: לראייה ליגת הכדורסל שהיא פיקציה של הרבה מאוד קבוצות עירייה ללא בסיס אהדה צרכנית.
אני מכוון למודל האמריקאי יותר שבו הרשויות העירוניות מבינות כי יש ערך עצום במועדונים מקצועניים חזקים ועושות מה שצריך כדי למשוך יזמים ובעלים חזקים. השאלה האם רשות מקומית רואה במועדון ספורט ערך היא שאלה קלה לדעתי – מועדון ספורט מוצלח מוביל לניצול טוב של תשתיות הספורט בעיר, מהווה הצדקה לפיתוח תשתיות רב תכליתיות ומושך בעשרות ערבים במהלך שנה אלפי ועשרות אלפי צופים מחוץ לעיר שמגיעים ומניעים את הכלכלה המקומית. למועדון ספורט גם ערכים תדמיתיים (לפרטים באר שבע) ולמועדון ספורט גם השלכה חיובית על הצעירים שחלקם מתאמנים ומתפתחים בעיר.
בשנים האחרונות הובילו חלק מראשי הערים מגמה של התנתקות מהספורט המקצועני לצד מגמה הפוכה של חלק מראשי הערים שחלקם תומך ביד נדיבה ולכן כחלק מהרעיון של יצירת שיתוף פעולה נכון בין יזם (בעל הקבוצה) לבין הרשות המקומית יכול להימצא חלק מהפתרון, שיוביל לכניסת יזמים איכותיים וחזקים לענף, יצמצם את ההפסדים ויוביל לשביעות רצון גדולה יותר.
עם זאת, אני מתנגד למודל של תמיכה ללא פיקוח ביזם מקומי: זה פתח לדברים רעים ובסוף זה כסף ציבורי, מה שכן צריך לשאוף זה שהרשות העירונית תבנה פלטפורמה שתמשוך יזמים איכותיים: תבנה מתקני ספורט, תציע שכירות נמוכה, תציע אפשרות של תגמול בהכנסות המזנונים (הכנסות מיום משחק בישראל נמוכות מאוד מאחר שלמועדונים אין יד ורגל במזנונים).
יש ציפייה שהרשות המקומית תסייע להקים תשתיות אמיתיות – איצטדיון, מחלקות נוער, משרדים, חנות מזכרות ועוד. אם הרשות המקומית תקים ותאפשר ליזמים פלטפורמות טובות לבנות מועדונים חזקים ורווחיים, זה ישנה את התמונה כולה.
וזה לא חייב להיגמר רק בתשתיות למרות שהן המפתח. הרשות יכולה להעמיד גם הלוואות, שיכולות לעזור למועדונים לקפוץ כיתה (כמובן תחת פיקוח וערבויות אמיתיות), הרשויות יכולות גם להעמיד תקציב תמיכה תחת יעדים ברורים, הבאת יותר קהל, נתינת הנחות לתושבי העיר, בניית בית ספר לכדורגל, קבוצת נשים והתייחסות בכבוד לוותיקים.
היית חלק מהקהילה? קדימה, עמדת ביעדים שהגדירה הרשות ואתה יכול לקבל על זה תגמול ולמנף אותו להשקעה במועדון, השקעה שיכולה להוביל להצלחה כספית (אקדמיה, אירופה, קהל) ואם "חס וחלילה" תרוויח מזה, הרווח הוא שלך.
צריך לגרום לאנשים לרצות להגיע (אלן שיבר)
בעשור האחרון לא גויס בעלים חזק כמו ברקת, גולדהאר ושחר. זה היה עשור של פריחה כלכלית, תעשיית ההייטק הובילה ליצירת שכבת מתעשרים חזקה וחדשה, אבל רק אחד מהמתעשרים הגיע לכדורגל. איפה האחרים? מבט על שאר הבעלים בליגה מראה שהם כבר איתנו שנים רבות, יודעים לעבוד עם מי ומה שיש, חלקם גם נהנים מתגמול עירוני במודל הישן.
דווקא לשלושת הבעלים החזקים בליגה, הרשויות העירוניות עשו טוב: כולם קיבלו אצטדיון חדש שהכפיל את ההכנסות, חלקם גם קיבלו עזרה בבניית התשתיות העירוניות. אותם מועדונים מינפו את התשתיות קדימה והכניסו יותר. גם להפועל ת"א האצטדיון החדש ברגל וגם בסל הם חלק מהצמיחה היחסית. זה טוב, אבל לא מספיק. המועדונים יכולים לקבל יותר, לעשות יותר ולהביא יותר.
יש אינטרס מהותי לרשות עירונית לקבל ולגייס בעלי בית חזקים, יזמיים, עם כיסים, כאלה שיודעים למנף פלטפורמות, לזהות הזדמנויות, לעשות וליצור. הרעיון שבעל הבית הוא פילנתרופ שבא לתרום לעיר יכול להוביל עד נקודה מסוימת, הרעיון שמחזיק תיק הספורט העירוני הוא המפתח גם הוא מאוד מוגבל. בסוף, מה שצריך זה לתת לשוק החופשי להביא אנשים מעולים וכדי לעשות את זה, גם ראשי העיריות צריכים לשנות את דפוס החשיבה.
אז אם ראש עיריית ירושלים רוצה ספורט מקצועני אצלו בעיר הוא צריך להתעורר: להבין שהוא יכול להיות חלק מהפתרון ולמצוא את הדרך להשקיע בתשתיות ופלטפורמה שתוביל למשיכת יזמים. המרפסת בטדי נראית אחלה, לא בטוח שהיא כזו סבבה ביום שישי בשעה 15:00.
עתיד מעורפל. אוהדי בית"ר י-ם (אלן שיבר)